חשיפת "כלכליסט": המרדף אחר 21 מיליארד שקל מכספי הציבור
"כלכליסט" חושף את היקף הסדרי החוב במשק ב־2011-2008. 57 בעלי שליטה מרכיבים את מועדון שומטי החובות הישראלי, שממשיך להתרחב. המיפוי המלא של מי שלקחו את חסכונות הציבור, אבל לא ממהרים להחזיר
דחיות, פריסות וחדלות פירעון - "כלכליסט" מציג תמונת מחזור עגומה למדי של הסדרי החוב העיקריים בשוק איגרות החוב הקונצרניות בישראל מ־2008. יותר מ־20 מיליארד שקל באשראי שהעניק הציבור למגזר העסקי הידרדרו להסדרי חוב. כ־1.22 מיליארד שקל התגלגלו ליותר מהסדר אחד.
שוק האג"ח הקונצרניות הישראלי הוא עדיין צעיר, ואלה הבוגרים של המבחנים הראשונים שלו - המשבר העולמי של 2008 וגלגולו הנוכחי. ההתנהגות שלהם היא שתכתיב את פני השוק הקונצרני לשנים הבאות. למה הם הגיעו למצב שלהם, איך מתנהלים מול מחזיקי האג"ח ואיך צריך להיראות הסדר חוב? השאלה בוערת במיוחד, כשלפי נתוני המחלקה הכלכלית של רשות ני"ע, אג"ח בעייתיות בהיקף של 4.7 מיליארד שקל צפויות להגיע לפדיון או למיחזור בשנה הקרובה, ועוד 10 מיליארד שקל בשלוש השנים הבאות. מתוך 4.7 מיליארד השקל, מרבית האג"ח (כ־80%) נסחרות בתשואה של יותר מ־25%, ומול מערכת בנקאית שמצמצמת אשראי, הדבר אינו מותיר ספק גדול שבעלי האג"ח ימצאו את עצמם בהסדר מסוג זה או אחר.
הדפיסו ושמרו: הרשימה המלאה של שומטי החובות - לחצו כאן
כמו בכל בית ספר, גם כאן קיימות קבוצות שייעשה להן עוול אם לא יופרדו: יש קבוצת ה"בסדר" - לווים שנקלעו לקשיים תזרימיים, שהפרו את התנאים לבעלי האג"ח ופרסו את התשלומים; יש קבוצה שנשארה כיתה - חברות שביצעו הסדר בעבר רק כדי להיקלע להסדר נוסף או חדלות פירעון; יש קבוצת הבורחים - בעלי שליטה ש"זרקו את המפתחות" והשאירו לבעלי האג"ח לריב עם הנושים האחרים על הפירורים; ועוד ועוד.
לב לבייב, שבולט בראש עם הסדר החוב שהשלים בתחילת 2010, שייך דווקא לקבוצה הראשונה. בזמן ששמר על השליטה באפריקה, לבייב הכניס את היד לכיס והעניק לבעלי האג"ח נתח של כ־40% מהחברה; מצבם אחרי ההסדר כלל אינו רע. בקצה השני ניצבים אוסקר כצנלסון עם אולימפיה, ויצמן שירי עם תשואה 10, פיני צרפתי עם סיביל ועוד, שהשאירו לבעלי האג"ח לשלם את חשבון הכישלון. בטווח המפוקפק נמצאים הַסַּפָּרים, בעלי השליטה - ובהם גם המדינה - שהעניקו לציבור תספורות שמעולם לא ביקש.
מנתוני חברת הדירוג מודי'ס, עולה כי במיתון של 2008 זינק שיעור החברות שהגיעו להסדרי חוב פי שלושה מאשר במיתון של 2001. חברות מתלבטות הרבה פחות לפני שהן מגיעות לבעלי האג"ח בבקשה להקלות וויתורים. כחלק מהתפתחות שוק האשראי החוץ־בנקאי, הגיוני כי לווה שנקלע לבעיה יוכל לשאת ולתת עם המלווים. בסיכומם של הסדרי החוב מתחדד תפקידם של האנשים האמונים על כספי הציבור לדאוג שלכסף - שלנו לעתים - יהיה מחיר, ולדרוש את הביטחון והשקט שמהם נהנים מנהלי הבנקים גם לטובת אחרון המשקיעים או החוסכים.
