מארק פאבר: "האג"ח ייפלו. השקיעו במניות"

כהרגלו, ד"ר מארק פאבר פסימי. בשני ראיונות שהעניק בשבוע האחרון לסוכנות הידיעות רויטרס ולרשת הטלוויזיה CNBC הוא התקשה למצוא נקודות אור במצבם המדכדך של השווקים הגלובליים. פאבר ידוע בכינוי המאיים Dr. Doom (ד"ר אבדון) - כינוי שבו זכה לאחר שב־1987 עשה צעד חריג וייעץ ללקוחותיו למכור את כל אחזקותיהם במניות, שבוע אחד בלבד לפני שאלו קרסו ב־19 באוקטובר, ביום שזכור לשמצה בתור "יום שני השחור של וול סטריט".

בימים אלה פאבר יוצא נגד. יוצא נגד המדיניות המוניטרית המרחיבה, שננקטה על ידי בנקים מרכזיים בשווקים המערביים, והיא לטענתו הרעה החולה שייצרה את בועות הנדל"ן והסחורות ולמעשה הרסה את הכלכלות המערביות; יוצא נגד המנהיגים באירופה, שלהערכתו לא צפויים לשפר את המצב הכלכלי ביבשת באמצעות קבלת החלטות פוליטיות; ויוצא נגד האמונה שהשווקים יתאוששו בקרוב.

למעשה, פאבר חוזה התמוטטות גלובלית בשווקים. "אני מספק תחזיות", הוא מסביר, "אולם לא מספק מועד. איני יודע מתי זה יקרה, אבל זה יקרה. אף אחד לא יודע איך ייראה העולם בעוד חמש שנים. לצערי, אנשים יהיו בני מזל אם יישאר להם חצי מכספם עד אז. אני מאוד דובי על השוק, ולכן אני אומר למי ששומע אותי - תפזר השקעות. כיום לא ניתן לדעת איזה נכס הוא בטוח ומה יקרה בעתיד".

"בארה"ב ובאירופה צפויות הקלות כמותיות"

במה פאבר כן מאמין? קודם כל, ד"ר אבדון מאמין שזהב הוא השקעה טובה, אף שאינה בטוחה לחלוטין. "אם שואלים אותי לגבי תחום אחד שממנו אני ממליץ להתרחק - איגרות חוב ממשלתיות. יוון היא לא הבעיה העיקרית היום. המדינה הזאת כבר היתה צריכה להגיע לחדלות פירעון, מהלך שהיה שולח את המסר הנכון לכל העולם. אולם כל שוק האג"ח הריבוני נמצא במצב גרוע ביותר - איגרות החוב הממשלתיות ייפלו, בניגוד לשוק המניות".

ההסבר של פאבר פשוט. "הבנקים המרכזיים ימשיכו להדפיס כסף, שיופנה בחלקו כנזילות לשוקי המניות, ויזרים אליהם ביקושים. לצד זאת צפויים בשווקים מהלכים נוספים של הקלה כמותית. בארצות הברית לא תהיה לפד ברירה אלא לבצע מהלך נוסף, שלישי במספר, של הקלה כמותית, וייתכן שיבצע גם מהלך רביעי אם יהיה בכך צורך". לצד זאת, פאבר לא שולל שגם הבנק המרכזי האירופי (ECB) יבצע גם הוא מהלך של הקלה כמותית.

מחוסר ברירה אחרת, פאבר ממליץ להיצמד להשקעה במניות. "ההשקעה במניות עדיפה היום יותר מבכל נכס אחר".

למרבה ההפתעה, פאבר נותן כדוגמה את מדד 500 S&P, שמתחילת השנה עלה ב־2.3% וב־52 השבועות האחרונים ירד רק ב־0.3% לרמה של 1,289 נקודות, שבה הוא נמצא היום. "להערכתי, S&P 500 נסחר בתמחור יתר על פני המדדים האחרים, ואין זה מן הנמנע שהוא יירד ב־10%–15%. אך גם אם תתרחש ירידה במדד זה או אחר, היא תהיה ברמה שהמשקיעים יוכלו לספוג, ובכל מקרה הם אינם צפויים לאבד את כל כספם". בהתייחס לשוק המניות האירופי, פאבר סבור שהוא עדיין מתומחר בחסר ביחס לשוק המניות האמריקאי. מתחילת השנה עלה מדד יורו סטוקס 600, שבו נסחרות 600 המניות הציבוריות הגדולות באירופה, בשיעור של 1.9%, כאשר ב־52 השבועות האחרונים הוא ירד ב־12.7%. "שוק המניות האירופי צפוי ליהנות מאפסייד. אני מעריך שמניות של חברות אירופיות חזקות, כדוגמת נוברטיס, טוטאל או נסטלה, אטרקטיביות כיום לרכישה". סקטורים נוספים שעליהם ממליץ פאבר באירופה הם נדל"ן, סחורות ומתכות יקרות.

אולם, למרות המלצתו להשקיע בשוק המניות האירופי, פאבר לא מאמין בכוחם של קובעי המדיניות לשפר את המצב הכלכלי בגוש היורו, כפי שמצופה מהם. "ייתכן שפה ושם הם יוציאו הצהרה נחמדה לסיכום ועידת פסגה כזו או אחרת, כדי להעלות את הביטחון של המשקיעים, אולם בפועל קובעי המדיניות באירופה ממשיכים להתעלם מהבעיה ומטפלים רק בסימפטומים שלה". כשהוא מדבר על סימפטומים, פאבר מתכוון להדפסת כסף ולהגדלת הגירעון התקציבי.

"לצמצם את הגירעון, לקצץ בהוצאות"

פאבר מזכיר את אמנת מאסטריכט, שנחתמה ב־1992 ונכנסה לתוקף בנובמבר 1993, ושקבעה את יחסי התקציב הפיסקאליים של החברות בגוש היורו. האמנה קבעה שיחס חוב לעומת התמ"ג של המדינה לא יעלה על 60%, והגירעון התקציבי לא יעבור את רף ה־3%. "עד עכשיו הרוב המוחלט של המדינות לא עמד באמות המידה הללו, ובשנים האחרונות היחסים רק הלכו והחריפו. ואני שואל את עצמי, מה האירופים עשו בנושא הזה בשנים האחרונות? אכלו, שתו ושיחקו גולף?! מה שבטוח הוא שהם לא ממש בדקו איך היקף החובות שלהם רק הולך וגדל".

"קובעי המדיניות באירופה וארצות הברית ממשיכים להרחיב את הסקטור הציבורי, תומכים במדיניות פיסקאלית מרחיבה וממשיכים ללוות כסף. זה מגוחך. הבעיות שמהן העולם סובל התחילו ברובן בגלל עודף צריכה ולקיחת אשראי בהיקפים גדולים מדי".

פאבר נותן כדוגמה את המדיניות הכלכלית של נגיד הפד בן ברננקי. "המטרה העיקרית של המדיניות המרחיבה שאותה נקט ברננקי היא שיפור מצבו של שוק הנדל"ן. צחוק הגורל הוא שזה הסקטור היחיד שלא התאושש. זה מגוחך. בעולם כולו, מניות של שווקים מתעוררים עלו, מטבעות זרים התחזקו, שוקי הנדל"ן בקנדה, סינגפור והונג קונג המריאו לשחקים - ורק הנדל"ן האמריקאי נשאר מאחור".

פאבר מאמין שהדרך לצאת מהמציאות הזאת היא הפוכה - לצמצם את הגירעון התקציבי, לקצץ בהוצאות. "המדינות הגיעו לגבול העליון של היכולת שלהן. למעשה, העלייה בחובות ועידוד הצמיחה לא הביאו עד עכשיו לשיפור בכלכלות הגלובליות, אלא רק יצרו בועות בסקטורים שונים, ולא רק בארה"ב".