מנכ"ל החברה לישראל: "יתכנו שינויים בהסדר החוב של צים"

החברה לישראל, בשליטת עידן עופר, דיווחה היום (ה') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי. החברה סיימה את הרבעון עם רווח של 156 מיליון דולר לעומת רווח של 106 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, בעיקר בגלל זינוק ברווח בכיל. התוצאות כוללות, מסבירה החברה, הכנסות מימון של צים בשל הסדר החוב בסך 16 מיליון דולר ותרומה שלילית של חברת שנמצאות בראשית דרכן בסך 24 מיליון דולר. ללא ההשפעות האלו, הוסבר בדו"חות, החברה סיימה את הרבעון ברווח של 164 מיליון דולר.

"הדוחות שהחברה הוציאה משקפים תמונת ראי די טובה של הכלכלה העולמית. מצד אחד המשך צמיחה בצד של סין והודו , עם השפעות חזקות על כיל ולכן התוצאות של כיל הן משמעותיות טובות ממה שחזינו והיא מציגה רבעון חזק מאוד. מצד שני המצב משתקף מאוד חזק גם בתוצאות של צים ומחזיר אותנו לצורך בטיפול בחברה. הירידה במחירי ההובלה, עלייה במחירי הדלק ועלייה בהיקף האוניות שפועלות היום ברחבי הימים גרמו לענף כולו לעבור לפעול בהפסדים ולכך יש את המשמעויות כפי שהן משתקפות בדוחות", אמר ל"כלכלכיסט" מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד.

צים סיימה את הרבעון השלישי בהפסד של 66 מיליון דולר לעומת רווח של 37 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ללא השפעת הסדר החוב, מסבירה החברה, הסתכם ההפסד של צים ברבעון השלישי ב-85 מיליון דולר לעומת רווח של 54 מיליון דולר ברבעון המקביל. מתחילת השנה מחקה צים 245 מיליון דולר.

צים גם העריכה כי תוצאותיה לשנה ול-2012 יהיו נמוכים מהערוכתיה הקודמות עקב ירידת דמי ההובלה בחלק מקטעי המסחר ובעיקר בסחר אסיה-אירופה והמשך הרמה הגבוהה של מחירי הדלק. החברה לישראל וקבוצת עופר יזרימו לצים 50 מיליון דולר כל אחת. "אנחנו נמצאים תחת הסדר חוב שיש בו גם את הגמישויות הדרושות וגם את היכולת לטפל בחלק מהמשברים. בגלל המציאות בענף החברה לא עמדה וצפוי שלא תעמוד בחובות, החובות לפי ההסדר יכולים להפרש עד 2020 אך הסיטואציה מחייבת למשנה זהירות. לאור ההסכם הקודם וכדי שלא תיכנס לבעיות הופעלה רשת הביטחון", אמר גלעד.

כמו כן, החברה הודיעה על רקע אי היציבות בכלכלות המערב בכלל, והמצב הקשה בספנות העולמית בפרט, ולנוכח תוצאותיה הכספיות של צים, נענתה צים לבקשת החברה לישראל, והודיעה שבכוונתה להכין תכנית עסקית חדשה לטווח ארוך, אשר תכלול, בין היתר, שינוי במבנה ההון והחוב של צים. פרטי התכנית טרם סוכמו.

"מה שדרשנו מהחברה זה בעצם בחינה של תהליכים נוספים שיאפשרו לחברה לפעול בענף הספנות. אנחנו ביחד עם הנהלת החברה חוזים שהענף עובר שינוי מבני בדרך ההפעלה שלו. זו הסיבה שהחברה ביקשה מצים לגבש תוכנית עסקית", הוסיף גלעד.

בזן עברה מרווח של 23 מיליון דולר ברבעון המקביל להפסד של 25 מיליון דולר ברבעון השלישי. בטר פלייס רשמה ברבעון השלישי הפסד של 54 מיליון דולר לעומת הפסד של 32 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה מחקה בטר פלייס 105 מיליון דולר. בטר פלייס טרם החלה בפעילות מסחרית אך לאחר תקופת הדו"ח התקשרה בהסכמי סבב השקעות נוסף במסגרתו היא צפויה לגייס 200 מיליון דולר כנגד הקצאת סדרת מניות בכורה חדשה. סבב ההשקעה נעשה לפי שווי חברה של 2.25 מיליארד דולר "אחרי הכסף" .

כיל, לעומת זאת, סיימה את הרבעון עם רווח של 436 מיליון דולר לעומת 243 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גם טאואר רשמה רווח וסיימה את הרבעון עם רווח של 7 מיליון דולר לעומת רווח של 4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

לגבי המשא ומתן עם משרד האוצר על הגדלת תשלומי מפעלי ים המלח אמר גלעד כי היקף ההשתתפות של החברה בקציר המלח כפי שחושב וגובש על ידי החברה הוא 3.8 מיליארד שקל. "היקף ההשתתפות של החברה בעלות הפתרון נמצאת במו"מ מול הממשלה", אמר, "אבל צריך להכניס את זה לפרופורציה, אפילו הסכם של 3.8 מיליארד שקל ל-20 שנה, המשמעות השנתית שלו, למרות שזה סכומי עתק ואני לא מתחמק מזה, ההשפעה השנתית היא אפשרית וסבירה לכיל".

יתרת האמצעים הנזילים של החברה לישראל וחברות המטה נכון ל-30 בספטמבר היא 687 מיליון דולר. הוצאות המימון נטו של החברה בדו"ח המאוחד הסתכמו בתקופת הדו"ח ב-265 מיליון דולר לעומת 250 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.