ברוס ברקוביץ': אחרון המאמינים בבנקים
ברקוביץ', העומד בראש קרן פיירהולם המנהלת 8 מיליארד דולר, מעולם לא האמין בפיזור סיכונים. למרות שכבר מחק שליש מתיק ההשקעות, הוא עדיין ממשיך להאמין שמניות הפיננסים בארה"ב הן בגדר "הזדמנות", והוא ממשיך להגדיל פוזיציה
שוק הפיננסים האמריקאי עדיין נמצא במרחק גדול מהתאוששות מלאה מהמשבר של 2008, כאשר משקיעים רבים עדיין לא השיבו את האמון בו שאבד במשבר. מדד XLF של תעודות הסל העוקב אחר מניות הפיננסים האמריקאיות, יצטרך לטפס בכמעט 200% כדי להגיע לרמות השיא מ־2007. גם מניות הבנקים סופגות לא מעט ביקורת.
הטיעונים נגד השקעה במניות הבנקים ידועים ויש בהם לא מעט הגיון. התשואות על ההון שהציגו הבנקים לפני המשבר הפיננסי ושנעו בין 15% ל־20%, כבר לא יחזרו על עצמן. מצטרפות לכך דרישות הרגולטור להלימות הון גבוהה יותר ומגבלות על מסחר בנוסטרו ועל עמלות כרטיסי אשראי, שחלקן צפוי להתרחב בעתיד. מגבלות אלה צפויות להפחית באופן פרמננטי את התשואה על ההון. גם איומים זמניים עלולים להעיב על מניות הבנקים: אבטלה של יותר מ־9% ומדיניות תקציבית מרסנת שעשויות להקשות על התאוששות הבנקים.
לא מפזר סיכון
אובדן אמון בדו"חות הבנקים ביחד עם תחזיות כלכליות פסימיות הוביל את מניותיהם להיסחר בשווי נמוך באופן חסר תקדים בפרספקטיבה היסטורית. מכפיל ההון הממוצע של ה־XLF בעשור האחרון עמד על 1.7 לעומת מכפיל ההון הנוכחי שעומד על 0.83 בלבד. אולם, למרות הסכנות הרבות שמאיימות על מניות הבנקים, יש משקיע אחד שעדיין לא התייאש ממניות הפיננסיים והבנקים. למעשה הוא מאמין שמדובר בזדמנות חסרת תקדים, אף על פי שבינתיים הוא נענש על כך. המשקיע הוא ברוס ברקוביץ', מייסד קרן ההשקעות פיירהולם (Fairholme), אשר איבדה בניהולו 34% מתחילת השנה. מדד 500 S&P עלה באותה תקופה ב־1.7%. היקף הנכסים שמנהלת הקרן עומד היום על 8 מיליארד דולר בלבד לעומת 18 מיליארד דולר שניהלה בחודש פברואר השנה.
ברקוביץ' הוא דמות מוכרת בעולם ההשקעות האמריקאי, שעד לאחרונה זכה למוניטין גבוה והציג ביצועים מעולים. ברקוביץ' החל את דרכו בחברת הברוקרים סלומון, ולאחר מכן עבר לחברת ההשקעות ליהמן ברדרס שם השקיע בחברות כמו ברקשייר (BRK.A) ולוקדיה (LUK) שנהנו באותה עת מניהול מצוין. אחת ההשקעות המוצלחות ביותר שלו היתה בתחילת שנות התשעים בבנק הקליפורני וולס פארגו, שנחשב לבעל סיכויים ממשיים להגיע לפשיטת רגל, אך הסתבר לבסוף כהשקעה מוצלחת שהניבה למשקיעיו תשואה של 700%.
ב־1999 הקים ברקוביץ' את פיירהולם, המשקיעה בשוק המניות האמריקאי. כבר מראשית דרכה הצליחה הקרן להשיג תשואות מרשימות עבור משקיעיה. במהלך השנתיים הראשונות לפעילותה הרוויחו משקיעי הקרן תשואה שנתית של 24.7%, זאת בזמן שמדד S&P רשם באותה תקופה תשואה שנתית שלילית של 10.5%. למרות הפסדי הקרן בשנים האחרונות, התשואה השנתית הממוצעת שהציגה במהלך העשור האחרון (מתחילת 2001 ועד היום) מסתכמת ב־8% לעומת 3% של מדד S&P. ביצועי הקרן זיכו את ברקוביץ' ב־2009 בתואר מנהל קרנות הנאמנות של השנה ושל העשור כולו על ידי חברת ההשקעות מורנינגסטאר.
ברקוביץ' הוא לא חסיד של תורת הפיזור ההשקעות, אלא שייך לאסכולת משקיעי הערך ולרוב מעדיף מניות הנסחרות מתחת לערכן הכלכלי לאחר שמחיריהן נפלו. מניות אלה נחשבות על ידי משקיעים רבים כלא מעניינות במקרה הטוב או שנואות במקרה הפחות טוב, אך ברקוביץ' לא מהסס לפעול כאשר הוא מזהה הזדמנות. הביטחון הרב שלו בצדקת דרכו מאפשר לו "ללכת על כל הקופה". בהתאם לכך, אחזקותיו במניות סקטור הפיננסים עומדות, נכון להיום, על 86%.
המחשה נוספת לנכונותו של ברקוביץ' לרכז השקעות נעוצה בתיק ההשקעות הנוכחי שבו הוא מחזיק במספר מצומצם של מניות, כאשר חמש האחזקות הגדולות שלו מהוות יותר מ־50% משווי התיק. רמת הסיכון הגבוהה מתבטאת גם בבחירת המניות עצמן, שמוטה לכיוון חברות פיננסיות הנחשבות מסוכנות יחסית, כמו בנק אוף אמריקה ו־AIG.
ברקוביץ' החל להגדיל את אחזקותיו הפיננסיות ברבעון הראשון של 2010, ומאז הוא לא הפסיק למרות ההפסדים. את מניות חברת הביטוח AIG, אחזקתו הגדולה ביותר, הוא קנה במחיר ממוצע כ־33 דולר למניה, כאשר נכון להיום, הוא מופסד ב־36% על האחזקה. תמונה עגומה יותר עולה מהשקעותיו בבנק אוף אמריקה, שם הפסדיו עולים על 63%.
אופטימיות יתר
ברקוביץ' לא מתחרט על ההשקעה ומתייחס להפסדיו כזמניים בלבד. "הייתי קונה עוד ועוד באותו אופן שבו אנשים קונים את המוצרים האהובים עליהם במבצעי סוף עונה", הוא מסכם. עדות נוספת לרמת השכנוע העמוקה של ברקוביץ' היא אחזקות המזומן בתיק השקעות שלו, שהצטמצמו ל־2%–3% בלבד, לאחר שבעבר החזיק ברקוביץ' מזומנים בהיקף של 20%–30% מתיק ההשקעות.
מעבר להפסדיו הכבדים של ברקוביץ' על הנייר, כדאי לשים לב לכמה נקודות משמעותיות בהשקעותיו האחרונות. אחזקותיו הנמוכות במזומן מפחיתות את הגמישות לו בניהול הקרן ומאלצות אותו למכור פוזיציות בהפסד, בגלל פדיונות הקרן. ברקוביץ' מנסה להשיב לעצמו את הגמישות עם המשך הירידות בשווקים, על ידי קנייה של ניירות מסוכנים יותר כמו כתבי אופציה רחוקים מהכסף. התוצאה היא גידול נוסף בסיכון. נקודה נוספת היא התרחקותו של ברקוביץ' מהאסטרטגיה שליוותה אותו שנים ארוכות - התמקדות בחברות המייצרות תזרים מזומנים גבוה ביחס למחיר. היום הוא מהמר על הפוטנציאל העתידי של הבנקים לשוב ולייצר מזומנים אם וכאשר הכלכלה תחזור למסלולה.
אלא שלפי שעה ברוס ברקוביץ' לוקה באופטימיות יתר. הוא משווה את הסיטואציה הנוכחית לזו שהיתה בשווקים בתחילת שנות התשעים, אז ביצע את השקעתו המוצלחת בבנק וולס פארגו. ברקוביץ' מתעלם מתביעות הענק נגד חלק מהבנקים ובעיקר מהירידה הפרמננטית הצפויה בתשואה על ההון, בגלל דרישות הלימות הון גבוהות יותר ומגבלות רגולטוריות.
הכותב הוא מנהל מחקר ני"ע זרים בלאומי שוקי הון
ברוס ברקוביץ' (52)
תפקיד נוכחי: מנהל קרן ההשקעות פיירהולם
מקום עבודה קודם: ליהמן ברדרס, סלומון
השכלה: תואר ראשון בכלכלה
היקף נכסי הקרן: 8 מיליארד דולר
