המודל הסודי שסידר למנורה תשואה של 55% בחמש שנים - כפול מהמדד
הקרן הבינארית של מנורה, הגדולה בקטגוריית ת"א־25, הניבה תשואה שנתית ממוצעת של 9% בזכות פונקציה מתמטית מוצלחת
החיים של מנהלי קרן מנורה מבטחים ת"א־25 בינארית פשוטים למדי. בעוד שמנהלי קרנות אחרים עמלים על לימוד השווקים וחיטוט בנבכי הדו"חות הכספיים של החברות כדי לתזמן באופן מושכל רכישה ומכירה של ני"ע, מנהלי הקרנות הבינאריות מקבלים איתות מתוכנת מחשב - ומחליטים אם לקנות או למכור.
הקרנות הבינאריות הן עדיין תופעה שולית בשוק הישראלי, אך בין הקרנות שמשקיעות במדד ת"א־25, מנורה מבטחים ת"א־25 בינארית היא הקרן הגדולה ביותר (מנהלת 160 מיליון שקל), ובשלוש השנים האחרונות השיגה תשואה של 42% - יותר מכפול ממדד הייחוס ומממוצע הקרנות בקטגוריה. בחמש שנים הניבה הקרן 66% בעוד שמדד ת"א־25 עלה רק ב־27%. קרן זו דורגה גם בחמישה כוכבים על ידי מורנינגסטאר והוערכה כבעלת סיכון נמוך מהממוצע.
איך היא משיגה את הביצועים האלה? כשהשוק עולה, הקרן רוכשת תעודות סל על מדדי המניות. כשהשוק יורד, הקרן יוצאת ממנו לגמרי ומשקיעה את כל כספה בנכסים כספיים, והופכת למעשה לקרן כספית. כשהשוק שוב שורי והמחשב מזהה את העליות כמגמה בת־קיימא, הקרן קונה בכל כספה תעודות סל על המניות, ומתחילה מנקודה גבוהה יותר מזו שבה נמצאים המדדים.
האתגר הוא כמובן שאלת התזמון: מתי לצאת ולהיכנס. בשביל זה, כאמור, יש מחשב. בתשקיף הקרן נאמר: "מנהל הקרן, באמצעות מודל מתמטי המבוסס על שיטות טכניות קיימות, יחליט מעת לעת אם חשיפת הקרן למדד ת"א־25 תהיה בין 95% ל־105% מהשווי הנקי של נכסי הקרן או בין 5% ל־5%-, זאת, בשונה מקרנות "סטנדרטיות" המנהלות תיקים מבוזרים, שכמעט לעולם לא יגיעו למצבי קיצון של הכל או לא כלום.
בינארית שמונעת מפולת
"כשהשוק במגמה דובית, הקרן יוצאת ממנו וחוסכת עוגמת נפש, אך יש לה גם חסרונות", מודה דרור גילאון, סמנכ"ל ההשקעות במנורה מבטחים. "למשל, אירוע חד־פעמי שגורם לירידות בטווח הקצר יכול להוציא אותה מהפוזיציה. אם האירוע קצר מועד, כשהשוק חוזר לעליות, זה קורה כבר בלעדיה".
כך, ברבעון האחרון של 2008, כשהמחשב אותת למנהלי הקרן הבינארית של מנורה על ת"א־25 לצאת לגמרי מהשוק, עלתה הקרן ב־0.74%, בעוד שהמדד צלל ב־27%. אלא שהרבעון העוקב, הראשון של 2009, מחמיא פחות: בזמן שמדד ת"א־25 תיקן ב־11%, הקרן ירדה ב־4.3%. עם זאת, לרוב הקרן רק מאחרת להצטרף לעליות: ברבעון השלישי של 2009, כשהמדד עלה ב־15.4%, הקרן עלתה ב־10%.
יתרונה הגדול הוא בשמירה על המשקיע בירידות, כדי להתחיל את גל העליות הבא ממקום טוב יותר, ולצבור לאורך זמן תשואות עודפות. ברבעון השלישי של 2011, כשהמשבר האירופי החריף, קרן זו ירדה ב־3.8% לעומת ירידה של 12% במדד ת"א־25.
דוגמה אחרת לקרן בינארית היא אקסיומה מניות מולטיבינארית. בשלוש שנים הניבה הקרן 20% - כפול ממדד המניות הכללי, ובדומה למדד ת"א־25. מתחילת השנה ירדה הקרן בכ־19%, בדומה לת"א־25.
"ב־3 באוגוסט המחשב אותת לנו לצאת מהשוק. ב־17 באוקטובר, בחול המועד סוכות, הוא אותת לנו לחזור, וכך עשינו", מספר יאיר אלק, מנהל הקרן.
ברבעון האחרון של 2008 הניבה אקסיומה מניות מולטיבינארית תשואה חיובית של 1.1%, בעוד שמדד ת"א כללי צלל ב־26%, ובדרך כלל גם היא שומרת על המשקיע בימים קשים, והססנית משהו בימים טובים ומצטרפת מאוחר לחגיגת העליות. בסך הכל קיימות בשוק שמונה קרנות בינאריות, בהן גם כאלה המשקיעות במטבע חוץ ובאג"ח.
מודלים מתמטיים לחיזוי השוק אינם דבר חדש, אבל אריזתם של המודלים בתוך התשקיף המלא של הקרנות היא המצאה ישראלית. במהלך 2007 שינתה רשות ני"ע את ההגדרה של קרנות נאמנות ואפשרה להן להצהיר על אחזקה פוטנציאלית בנכסים ובשיעורים מסוים — למשל, "הקרן תשקיע עד 75% במניות". כך, הקרן מגדירה עצמה לפי רמת החשיפה המקסימלית המותרת, בלי קשר לאחזקותיה בפועל. קרן בינארית מנייתית, למשל, תחזיק עד 100% מניות - אבל היא עשויה גם להחזיק 0%.
ליאיר אלק, שנחשב ל"אבי הקרנות הבינאריות", ולשותפו לקבוצת אקסיומה, אבי קורז, נדרשו חמש שנים כדי לשכנע את מנהליהם בבנק מזרחי טפחות להקים קרן שמנוהלת אך ורק על ידי מודל מתמטי. "רק בשנת 2005 הצלחנו", הוא אומר. כך קמו הקרנות הבינאריות הראשונות, עמדה ת"א ועמדה שקל דולר. לימים עברו הקרנות לניהול מנורה מבטחים, והשניים שהקימו ב־2006 את אקסיומה, נותרו כיועצים לקרן ועוסקים במקביל בקרנות נוספות.
מנהלי השקעות נגד המחשב
נשאלת השאלה, אם הקרנות הבינאריות כל כך טובות, למה הן מנהלות רק 316 מיליון שקל (כ־2% בסך הכל משוק הקרנות). "מנהלי הקרנות לא רוצים שכלי מתמטי יחליט עבורם", אומר אלק, "ויש סיבה נוספת. רוב מערכות הדירוג של יועצי ההשקעות חשופות לביצועים של שנה, בעוד שהקרנות הבינאריות מנצחות לאורך זמן".
כיצד עובד בדיוק המודל המתמטי? אלק לא מוסר פרטים. "זה כלי מתמטי סטטיסטי", הוא אומר. "לוקחים שערים היסטוריים וסטיות תקן כדי לזהות מגמות, שליליות וחיוביות". בעיות עשויות להתעורר בגלל איכות הנתונים שמוכנסים למודל - אם תרצו, "הגורם האנושי" יכול לחבל במודל.
אלן גרינספאן, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, המחיש את הבעייתיות בעדותו בקונגרס לפני שלוש שנים, כשנשאל על הגורמים למשבר 2008. לדבריו, "מיטב המתמטיקאים שכללו את מודלי ניהול הסיכונים ותמחור הנכסים הפיננסיים, ואפילו ניתן פרס נובל לאלו שפיתחו מודל מיוחד לשוק הנגזרות המתקדם (מודל בלאק אנד שולס לתמחור אופציות - ב"ב).
"המודל הזה עבד מצוין הרבה שנים, עד שקרס בקיץ 2008, אז התברר כי הנתונים שהוכנסו למודל כיסו רק את 20 השנים האחרונות. אם במקום זה היו מציבים נתונים היסטוריים יותר, העולם היה במקום הרבה יותר טוב".
השורה התחתונה
הקרנות הבינאריות, שמנוהלות על ידי תוכנות מחשב, מנטרלות את "תחושות הבטן" של מנהלי ההשקעות ומצליחות לשמור על המשקיעים בשווקים יורדים. כשהשוק חוזר לעליות, הן מצטרפות לחגיגה באיחור מסוים
IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל
