הדולר נחלש ב-0.1% ל-3.64 שקלים לפני החלטת הריבית
היורו התחזק ב-0.6% ושערו היציג נקבע על 5.05 שקלים. פריקו: "לדולר פוטנציאל היחלשות ל-3.6 שקלים ואף נמוך מכך"; בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית במשק ללא שינוי
הדולר נחלש היום מעט מול השקל והיורו התחזק מול המטבע הישראלי לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל בשעה 17:30 שעון ישראל.
הדולר ירד ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.64 שקלים. היורו עלה ב-0.6% ושערו היציג: 5.05 שקלים.
מנכ"ל קבוצת פריקו, יוסי פריימן, מסר כי "על רקע תוכנית החילוץ למשבר האשראי באירופה השווקים נסחרים באווירה חיובית. כתוצאה מכך, נחלש הדולר אל מול המטבעות המובילים, ובראשם היורו, הפרנק השוויצרי והיאן היפני. גם בזירה המקומית מתחזק השקל אל מול הדולר כאשר להערכתנו לשקל פוטנציאל התחזקות לעבר רמת ה-3.6 שקלים לדולר ואף פחות".
לדברי פריימן, "ההכרח לטפל בחובות הכבדים של יוון וה'תספורת' הצפויה, כשברקע גם החובות של איטליה וספרד,מאיימים לרסק את הכלכלה האירופאית ולגרור למיתון עמוק את כלכלת המרב כולה.הטיפול הנוכחי, של סיוע נקודתי, אין בו כדי להביא לפתרון כולל לבעיית החוב באירופה".
עוד הוסיף: "בשלב הנוכחי תשומת לב מיוחדת ניתנת לשאלת הטיפול ביוון. אף שהינה בעלת היקף החובות הקטן ביותר, התוכנית תשמש מודל למסלול הצפוי בהתמודדות עם משבר האשראי המשמעותי יותר בזירת החוב של איטליה וספרד. תוכנית חיזוק המערכת הבנקאית האירופאית הינה הכרחית לאור מצבם הקשה של רבים מהמוסדות אשר מתקשים להתאושש מאז משבר הסאבפריים. ללא מתן מענה מתאים יתקשו הבנקים להתמודד עם נטל החובות, מה שעלול להוביל לקריסת בנק אירופאי גדול- "ליהמן ברדרס של אירופה".
בפגישה שהתקיימה אתמול בבריסל, מקווים מנהיגי אירופה כי יוכלו להגיע להסכמה לקראת הפגישה הבאה המתוכננת ליום רביעי בנוגע להפחתת נטל החובות היווני, חיזוק הבנקים האירופים, שיפור המנהל הכלכלי בגוש היורו ומקסום הסמכויות של קרן החילוץ, זאת על מנת למנוע זליגה של המשבר למדינות גדולות יותר.
"האיחוד האירופי יאלץ את הבנקים ביבשת להגדיל את ההון שלה כבר ב-2012 - ולא להמתין עד 2019". כך אמר אתמול נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. עם זאת הוא לא ציין את היקף ההון שיהיה עליהם לגייס. סרקוזי דיבר בתום פגישת מנהיגי מדינות האיחוד האירופי, בבריסל.
החלטת הריבית
אם לא תתרחש הפתעה יוצאת דופן צפוי בנק ישראל להודיע הערב על השארת הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמה של 3%. החלטת הריבית אמורה אמנם להיות כרוניקה של מהלך ידוע מראש, אבל בכל זאת יהיה בה משהו מיוחד. בפעם הראשונה מאז ייסוד הבנק המרכזי, לפני 57 שנה, לא יהיה נגיד בנק ישראל הפוסק היחיד בקביעת הריבית, אלא זו תיקבע על ידי ועדה מוניטרית שתפעל לצד הבנק ותהיה אחראית על כל התחום המוניטרי.
הקמת הוועדה המוניטרית היתה אחד מיסודותיו של חוק בנק ישראל החדש, שאושר בכנסת כבר לפני שנה וחצי. הוועדה, שאליה הועברו כל סמכויותיו של הנגיד בתחום המוניטרי, מונה שישה חברים, מהם שלושה חברים מחוץ לבנק ישראל. את ההחלטות תקבל הוועדה המוניטרית בהצבעה, ובמקרה של שוויון קולות תינתן לנגיד, שעומד בראשה, זכות הצבעה כפולה.
בדיון הראשון של הוועדה המוניטרית, שהתחיל אתמול ויסתיים הבוקר, נהנו חבריה מחיים קלים יחסית. אחרי הפחתת הריבית שביצע הנגיד, פרופ' סטנלי פישר, בחודש שעבר, ההערכה הרווחת בקרב רוב הפעילים בשוק ההון היא שהריבית לחודש נובמבר תישאר כאמור ללא שינוי. התגברות הסיכויים לגיבוש הסדר חוב ביוון, שמקטינים את החשש מהתרחבות משבר החובות לכלל גוש היורו, תומכת בהחלטה זו. כמו גם העלייה הקלה בשבוע שעבר של 0.1% באינפלציה הצפויה שחוזים האנליסטים השונים במשק ומסתכמת כעת ב־2.5%.
בחברת למבקס מעריכים, כי הוועדה תחליט להוריד את הריבית. "הורדה זו צפויה בעקבות הירידה בשיעור של 0.2% שחלה במדד המחירים לצרכן, וירידה בלחצים האינפלציוניים. אמנם נתוני האינפלציה עדיין מצביעים על עלייה של 3.4% - מעל לגבול העליון שקבע בנק ישראל, אולם הנגיד עשוי לנצל את ההאטה על מנת להוריד את הריבית".
