אפקט טרכטנברג מגיע לדו"חות החברות: המרוויחות הגדולות של 2009 ייפגעו

המלצת ועדת טרכטנברג להעלאת מס חברות, תחילה ל־25% בשנת 2012 ובהמשך כאופציה להעלאתו ב־1% נוסף ב־2013, צפויה לגרום לזעזוע בדו"חותיהן הקרובים של חברות רבות. החברות שצפויות לרשום הפסד חד־פעמי הן דווקא אלה שרשמו רווחים בעקבות השינוי הקודם בגובה מס החברות, לאחר כניסתו לתוקף ב־2009 של "חוק ההתייעלות הכלכלית". החברות שייהנו מרווח חד־פעמי כתוצאה מהשינוי יהיו דווקא החברות שמצפות לרשום הפסדים.

פגיעה חד־פעמית

הזעזוע הנוכחי מגיע, לאחר שרק לפני שה וחצי במהלך עונת הדו"חות לשנת 2009 נאלצו חברות רבות לשנות את מאזן הרווח שלהן בעקבות הורדת מס החברות ב־2009 ל־25%. הורדת מס החברות התבצעה במסגרת "חוק ההתייעלות הכלכלית", שקבע כי שיעור המס יירד באופן הדרגתי מ־26% ל־19% בשנים 2016–2009. בעקבות השינוי בגובה המס ב־2009 היו צפויות חברות הנדל"ן גב־ים, ישפרו ומהדרין לרשום רווח חד־פעמי שנע בטווח של 8.5–80 מיליון שקל. חברות אחרות היו צפויות לספוג הפסד בלתי צפוי, כגון חברת מדטכניקה (80 אלף שקל) ובזק (30 מיליון שקל). כעת, בעקבות השינוי המסתמן הנוסף בשיעורי המס, צפוי המצב להתהפך.

בעקבות השינויים המסתמנים ייאלצו חברות אלה ורבות אחרות לבחון שוב את המאזנים ולבדוק כיצד ישתנו שורות הרווח. מקור השינוי טמון בהבדל בין הדו"חות לחישוב המס לצורכי חשבונאות לבין החישוב לצורכי מס הכנסה. עו"ד יניב שקל ממשרד שקל ושות' המתמחה במסים, מסביר מדוע תשפיע עליית המס העתידית על דו"חות החברות כבר ברבעונים הקרובים: "בנושא שיערוך נכסים קיים הבדל בין חישוב חשבונאי לחישוב לצורכי מס. לדוגמה, חברה קונה נכס וכותבת את השווי בדו"חות בהתאם לעלותו, נניח מיליון דולר. כעבור שנה עלות הנכס עולה ל־3 מיליון דולר. לצורכי מס אין לזה משמעות שכן עד שהנכס לא נמכר, לא משלמים עליו מס. אבל לצורכי חשבונאות זה משמעותי - החברה צריכה לרשום רווח של 2 מיליון דולר.

"ברגע שיש רווח, קובעים הכללים החשבונאיים, יש לרשום סעיף 'עתודה למסים', כלומר ההערכה למס שאותו החברה תשלם בעתיד". לדבריו, כך נוצר ההבדל: "על רווח של 2 מיליון דולר, אם המס היה יורד ל־18%, על פי מתווה 'חוק ההתייעלות הכלכלית' צריך היה לרשום עתודה למסים של 360 אלף דולר - העתודה תירשם על פי המס שאני צופה בעתיד."

"חברות ששערכו נכסים, רשמו עתודות לפי מס שהולך וקטן. במידה והמס יעלה, הסכום שרשמו החברות לא יהיה מספיק עבור סעיף ה'עתודה למסים', והן ייאלצו לרשום עתודה נוספת של 520 אלף דולר. כתוצאה מכך יגדילו החברות את גובה המס וירשמו הוצאות מס גבוהות יותר".

חברות נוספות שצפויות להפסיד כתוצאה מהמהלך הן כאלה שיצרו עתודה רבה לפחת (פחת הנו הירידה בשווי של נכס על פני תקופת הבעלות עליו והשימוש בו). גם במקרה זה ניתן להסביר את ההפסד על בהבדל בין הרישום החשבונאי לבין הרישום לצורכי מס. רישום הפחת בדו"חות מתבצע כך: כאשר חברה קונה מכונה, היא תדווח ברישום החשבונאי על הפסד של 10% פחת בכל שנה. אולם, לצורכי מס הכנסה החישוב שונה וניתן לרשום פחת מואץ - כלומר הנכס מופחת על פני תקופה קצרה יותר. פחת מואץ משמש כהטבה לעידוד קניית מכונות - כך שהרווח הנרשם לצורכי מס יורד, ולכן צריך לשלם פחות מס. לדוגמה, מכונה עלתה מיליון שקל, ולכן בחישוב החשבונאי נרשם הפסד הנובע מפחת של 10%, כלומר 100 אלף שקל. לצורכי מס הכנסה ניתן לכתוב פחת מואץ של 250 אלף שקל בכל שנה. אם עברו ארבע שנים מקניית המכונה - בעצם לצורכי מס הנכס כבר לא קיים כי כל מחירו קוזז, ואילו לצורכי חשבונאות עדיין נשארו שש שנים שבהן הנכס קיים (600 אלף שקל שנשארו לקיזוז). במקרים אלו החברה תפסיד מאחר שהיא ניצלה בשנים הראשונות את כל הטבת המס (כאשר היה נמוך יותר). לאחר שניצלה את כל הטבות המס, היא תיאלץ בשש השנים הבאות לשלם מסים יותר גבוהים מאחר שמס החברות יעלה.

המרוויחות הגדולות

החברות שירוויחו הן בעיקר אלה שספגו הפסדים גדולים בשנת 2009. זאת משום שברישום החשבונאי ניתן במקרים מסוימים לרשום הפסדים כנכס מסים נדחים המאפשרים לא לשלם מס על רווחים עתידיים. לכן, עלייה בשיעור מס החברות תעלה גם את השווי של נכס המיסים הנדחים ותייצר רווח חד־פעמי לחברות שרשמו הפסדים. עו"ד שקל מסביר: "כאשר אפשר לרשום בדו"חות כנכס את העובדה שעל רווחים עתידיים אני לא עומד לשלם מס (נכס שלא קיים לחברות אחרות), הידיעה על כך נחשבת עבורי לנכס. לדוגמה: חברה צריכה לשלם מס בגובה 240 אלף דולר על רווח של מיליון דולר, על פי מס חברות בגובה של 24%, אך בשל הפסדי העבר היא לא תשלם על המס ותוכל לרשום את אי־תשלום המס העתידי כנכס ובדו"חותיה תרשום את הרווח המלא (מיליון דולר). אם מס החברות אכן יעלה ל־26%, גם שווי אי תשלום המס העתידי יעלה ל־260 אלף דולר ויגדיל את השווי של נכסי המסים נדחים ב־20 אלף דולר".