$
שוק ההון

הבורסה הטורקית: גם בתקופה של תנודתיות מסתתרות הזדמנויות השקעה

להבדיל מבמשבר של 2008, מרחב התמרון של הבנק המרכזי הטורקי כיום מצומצם יותר: הריבית הנמוכה, הלירה הנחלשת והגירעון השוטף המתעצם

גיל פיילר ודורון פסקין 07:44 16.10.11

 

הרוחות המנשבות במסדרונות שוק ההון של איסטנבול מבטאות את המצב העדין שבו מצוי כיום המשק הטורקי. המגמה בארבע השנים האחרונות היא של "רכבת הרים": אחרי שהבורסה של איסטנבול הפכה לאחד השווקים המתפתחים המוצלחים ביותר בשנת 2007, צנח ערך המניות הטורקיות בכ־50% בשנת 2008. בשנת 2009 ו־2010 חלה אמנם התאוששות ניכרת בפעילות, אולם מאז תחילת 2011 שוב נרשמה מגמת ירידה. להשפעות העולמיות יש להוסיף את החששות מחימום יתר של המשק הטורקי שקיימים כל העת ברקע.

 

 

 

מגמות אלה מגבירות את החשש בקרב מי שמחפש השקעה יציבה ובטוחה בשוק הטורקי. להבדיל מבמשבר של 2008, מרחב התמרון של הבנק המרכזי הטורקי כיום מצומצם יותר: הריבית הנמוכה, הלירה הנחלשת והגירעון השוטף המתעצם.

 

מיעוט משקיעים חיצוניים

 

מדד ISE100, המרכז את 100 החברות הגדולות בבורסה הטורקית, נמצא כיום סביב רמה של 55 אלף נקודות — הרחק משיא 71 אלף נקודות שנרשם בנובמבר 2010. באופן כללי, שנת 2010 היתה מוצלחת עבור המשקיעים בבורסה הטורקית. במהלך אותה השנה נרשמה התאוששות בפעילות ההנפקות, והמדד הראשי זינק ב־23.7% — שני רק לבורסה בארגנטינה במדד בורסות השווקים המתפתחים. בסך הכל נרשמו בשנה שעברה 25 הנפקות בשווי כולל של 2.15 מיליארד דולר, ואילו בשנת 2011 נרשמו עד כה 12 הנפקות בשווי של 657 מיליון דולר. כיום נסחרות בבורסה באיסטנבול, שנפתחה ב־1985, 338 מניות, ומחזור המסחר היומי הממוצע עמד ב־2010 על 1.7 מיליארד דולר.

 

שוק ההון הטורקי מציב בפני המשקיע החיצוני קושי: רק חברות ברוקרים מורשות לסחור במניות בשוק ההון של טורקיה. נכון להיום, ישנן 104 חברות כאלה, כאשר חמש מתוך החברות הללו היו אחראיות בשנה שעברה על נתח של 27% מהיקף המסחר. בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בשימוש באינטרנט, המהווה 20% מכלל הסחר. 19% נוספים משווי הסחר מתבצעים באמצעות סניפי הבנקים.

 

ואכן — משקיעים פרטיים מקומיים, השולטים ב־66% מההשקעות, הם ספקי הנזילות העיקרית בשוק ההון של איסטנבול. עם זאת, משקיעים אלה החזיקו ב־20% בלבד מהכמות הצפה, נכון לסוף שנת 2010. החלק של החברות והמשקיעים המוסדיים המקומיים נע סביב 9%.

 

חלקם של המשקיעים הזרים בהיקף המסחר עלה בין 2004 ל־2008, והגיע לשיא של 33% במאי 2008. אולם, המשבר העולמי הוריד את הנתח שלהם ל־14% בלבד בשנת 2009, כאשר בשנת 2010 חל שיפור מסוים כשהנתח של המשקיעים הזרים עלה במקצת ל־16%. במהלך חודש אוגוסט הסתכמו מכירות הזרים נטו ב־551 מיליון דולר.

 

באופן כללי, ישנה מגמה של עלייה במספר המשקיעים בבורסה הטורקית. בסוף 2010 על מספר המשקיעים ל־1.04 מיליון, בעיקר הודות להצטרפות של כ־42 אלף משקיעים מקומיים.

 

ההזדמנות למשקיע

 

למרות האמור לעיל, אין הדבר סותם כליל את הגולל על הזדמנויות ההשקעה בבורסה הטורקית, שפועלת בשבוע עסקים המתחיל ביום שני ומסתיים בשישי. הזדמנות אחת כזו היא מניית בנק YKB (יאני קרדי בנק), הבנק הרביעי בגודלו בשוק ההון הטורקי עם נכסים בשווי של 82 מיליארד דולר ופיקדונות בשווי של 49 מיליארד דולר. הבנק מעסיק בטורקיה ומחוצה לה כ־17 אלף עובדים, ובשנים האחרונות מדווח על רווחיות גבוהה. YKB, שבבעלותו חברות במגזרים פיננסיים שונים, נמצא בעיצומו של תהליך התרחבות, כאשר נכון להיום יש לבנק, בנוסף לסניפים בטורקיה, סניפים ברוסיה ובאזרבייג'ן והוא מתעתד לפתוח בשנה הבאה סניף בצפון עיראק.

 

ברבעון השני של 2011 עלו ההכנסות של הבנק ב־7% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, ושווי הנכסים של הבנק מתחילת השנה צמח בקצב של 16%. נכון למחצית הראשונה של 2011, 53% מהכנסות YKB מבוססים על רווחי ריבית, 29% על עמלות ו־18% על סעיפים אחרים (ובכלל זה סחר). הרווח הנקי ברבעון השני של 2011 עלה ב־7% בהשוואה לרבעון הראשון והסתכם ב־332 מיליון דולר.

 

שווי השוק של הבנק מסתכם ב־9.5 מיליארד דולר, כאשר מחיר המניה עמד על 4.02 לירות ומשקף מכפיל של 8.8 על הרווח הצפוי ב־2012 לפי קונצנזוס תחזיות האנליסטים.

x