42% מחברי הדירקטוריון בחברות הממשלתיות הן נשים

תיקון משנת 1993 לחוק החברות הממשלתיות קובע כי בהרכב דירקטוריון של חברה יינתן ביטוי הולם לייצוגם של שני המינים. לפי החלטת ממשלה ממרץ 2007 ייצוג הולם פירושו 50%, ומינוי דירקטור שלא לפי הוראה זו מחייב אישור של ועדת שפניץ (הוועדה למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות). מחקר של מרכז המחקר של הכנסת שפורסם במאי 2010 מלמד כי שיעור הייצוג של נשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות עלה משנת 1993 מ־7% ועד ל44% בשנת 2010 (230 דירקטוריות מתוך 523 חברי דירקטוריון). לשם השוואה, שיעור הנשים בדירקטוריונים בחברות ציבוריות על כ־17% בלבד ולכן מתוך 4,431 דירקטורים, כיהנו רק 748 נשים.

עם זאת, אם בוחנים את תמונת המצב כיום בחברה הממשלתית רפא"ל, שהדירקטוריון שלה מונה שישה דירקטורים מכהנת דירקטורית אחת בלבד. גורם בכיר ברשות החברות אמר ל"כלכליסט" כי הבעייתיות בייצוג הולם בדירקטוריון רפא"ל ידועה לרשות, ובתחילת השבוע ידונו במינויה של רחל תורג'מן לדירקטורית נוספת כבר ביום ראשון הקרוב.

התמונה של אי ייצוג הולם אינה ייחודית לרפא"ל: גם בחברה הממשלתית תשתיות נפט ואנרגיה, הדירקטוריון מונה 10 חברים, מתוכן שלוש נשים בלבד. המציאות עגומה עוד יותר בעשות אשקלון, שם מונה הדירקטוריון 9 דירקטורים - מתוכן רק שתי נשים. תמונה קצת יותר אופטימית, אם כי לא מושלמת ניתן למצוא בדירקטוריון חברת חשמל, שם מכהנות 7 נשים מתוך 16 דריקטורים מכהנים. בין חברות הממשלתיות שעומדות ביעד הייצוג ההולם ניתן למנות את תעש, שבה מכהנת ניצה פוזנר כיו"ר הדירקטוריון, התעשייה האווירית ואשרא, החברה הישראלית לביטוח.

מרשות החברות נמסר כי נכון להיום שיעור ייצוג הנשים בדריקטוריונים בחברות ממשלתיות עומד על כ־42%, וכ־8 נשים מכהנות כיו"ר דירקטוריונים ומהוות כ־20% מראשי הדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.