בדיקת "כלכליסט" - טסטוסטרון בדירקטוריון: למה ברוב החברות הציבוריות הגדולות ישנה אפליה כנגד נשים?

בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מצהירות כי הן פועלות לשילוב נשים בשדרות הניהוליות, ואף מפעילות מסלולים לשם קידומן למשרות בכירות שכוללות סמכות והשפעה רבה. אלא שבדיקת "כלכליסט" בקרב 150 החברות הגדולות ביותר בשוק (מבחינת שווי שוק) מעלה כי בכל הנוגע לשילוב נשים בדירקטוריון, המגמה נשארת בעיקר על הנייר: ב־96 חברות בורסאיות ניתן למצוא רק דירקטורית אחת או דח"צית שאינה מקורבת לבעלת השליטה.

ייצוג מועט של נשים בדירקטוריון אינו דבר חדש בשוק ההון הישראלי ולכן, ב־1998 נכנס לתוקף תיקון מספר 18 לפקודת החברות (ובהמשך נכלל בחוק החברות) שקבע כי אם אין ייצוג למגזר הנשי בדירקטוריון בעת מינוי הדח"צים, הנהלת החברה לא תוכל למנות דח"צ אלא אם כן תהיה אשה. התיקון שנועד למעשה להבטיח מינוי של דירקטורית אחת לפחות בחברות הציבוריות (בין אם כחברת דירקטוריון ובין אם כדח"צית), הפך בפועל לחרב פיפיות: חלק מהחברות הבורסאיות אכן ממנות אשה לדירקטוריון, אלא שלרוב מדובר בקרובת משפחתו של בעל השליטה. במינויים אלו אמנם אין עבירה על החוק, אולם נראה שהחברות מצאו דרך לעקוף את vחוק - ולמנות את הדירקטורית בהתאם לאינטרסים המובהקים שלהן.

כתוצאה מכך, ולמרות כוונתו הכנה של המחוקק, מספר חברות הדירקטוריון קפא על שמריו. לכן, במאי האחרון נכנס לתוקף תיקון 16 לחוק החברות, לפיו, האסיפה הכללית של בעלי המניות מחויבת לבדוק את גיוון הדירקטוריון מבחינה מגדרית מבלי להביא בחשבון את בעל השליטה או קרוביו. לפיכך, אם האשה היחידה בדירקטוריון היא בתו של בעל השליטה המשמעות שהיא שבדירקטוריון אין נשים, והאסיפה תחויב למנות דח"צית שהיא אישה. בכך, למעשה, מנסה הדירקטוריון להבטיח שבכל חברה תהיה לפחות דירקטורית או דח"צית שאינה בעלת שליטה או קרובה של בעל השליטה.

דנה עזריאלי, בתו של דוד עזריאליצילום: עמית שעל

תמונת מצב עגומה במיוחד

התיקון לחוק נכנס כאמור במאי, אך לחברות ניתנה תקופת הסתגלות בת חצי לשם ביצוע ההמלצות הדרושות. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי ברוב החברות הציבוריות (96) מכהנת דירקטורית אחת שאינה קרובה לבעל השליטה ולכן הן עומדות בחובות המינוי. עם זאת, במרבית חברות אלו העדיפו למעשה לצאת ידי חובה, ולפעול רק בהתאם למינימום ההכרחי שמופיע בדרישות החוק.

ב־13 חברות מתוך 150 שנבדקו (איילון, אלרון, וילאר, בזק, דסק"ש, אורמת, הכשרת הישוב, מזרחי־טפחות, קבוצת עזריאלי, נורסטאר, נכסים ובנין, פרוטרום, ורמי לוי) מכהנת אשה אחת כדירקטורית, אולם היא קרובה של בעל השליטה ולכן בעל השליטה יידרש למנות לצדה דח"צית בעת הסבב הקרוב. עם זאת, יש להביא בחשבון כי בחברות אלו לא התחלף הדירקטוריון מאז מאי האחרון, ולכן החברות אינן עוברות על החוק. לרשימה הצטרפה בתחילת השבוע גם גזית גלוב, שדיווחה על מינויה מחדש של נוגה קנז לדח"צית. קנז כיהנה בין אוגוסט 2008 לאוגוסט 2011 כדח"צית, וכעת עם חידוש מינויה, היא הדירקטורית היחידה בחברה.

חברות אלו אינן עוברות על חוק החברות כלשונו, אך ניתן לומר כי הן עושות את המינימום ההכרחי שנדרש מהן.

מצב זה מעלה סוגיה שיש לתת עליה את הדעת: לאור העובדה שבדירקטוריונים של חברות אלו מכהנת רק אישה אחת, שקרובה לבעל השליטה, האם אסיפת הדירקטוריון בוחרת את הדירקטורים על סמך כישוריהם או דווקא לפי מגדרם?. תשובה לשאלה הזו תתקבל כפי הנראה בעוד שנה עד שנה וחצי, לאחר שהחברות הללו יכנסו את אסיפת בעלי המניות ויבחרו דח"צים חדשים. אז נוכל לראות אם באסיפה הכללית יבחרו בעלי המניות יותר מדח"צית אחת.

נתון נוסף שעולה מהבדיקה הוא כי בקרב 14 חברות (אי.בי.אי, אל על, בריטיש ישראל, גרנית, דלק ישראל, מלונות דן, כלכלית ירושלים, מבני תעשיה, מליסרון, קסטרו, קרדן קרסו, פוקס ופיבי) מכהנת דירקטורית שקרובה לבעל השליטה, אך גם דירקטוריות שאינן קרובות אליו. כך, למשל, בכלכלית ירושלים, בשליטתו של אליעזר פישמן מכננת בתו, ענת מניפז, אך לצידה מכהנת גם רונית אבן - דירקטורית שאינה קרובה לבעל השליטה. החברה עומדת בדרישות החוק ולכן במאי האחרון היא מינתה כדח"צ את מאיר יעקובסון.

דוגמה נוספת היא חברת קרסו, שהונפקה בתל אביב ביוני 2011. בחברה מכהנות שלוש דירקטוריות שמחזיקות גם במניות החברה, אך לצדן גם דירקטורית נוספת שאינה מקורבת לבעל השליטה (תמר גוטליב). מצב זה אפשר לחברות למנות באוגוסט האחרון את דב מישור ואברהם (בייגה) שוחט כדח"צים בחברה.

תמונה מעט יותר ורודה יותר מצטיירת מ־24 חברות אחרות שבהן יש 2 או יותר דירקטוריות (או דח"ציות), שאינן קרובות לבעל השליטה. ברשימה "מכובדת" זו ניתן למנות את אבוג'ן, אי.בי.אי, אינטרנט זהב, אלביט מערכות, אלוני חץ, אלקטרה, אמות, בי קומיוניקיישינס, בזן, גילת, דלק ישראל, דקסיה, טבע, סנו, סקופ, על בד, ערד, פועלים, פלסאון, פמס, צים שיווק, קליל, רבוע נדל"ן וכן שיכון ובינוי.

שלוש חברות מקרב קבוצה זו אף מינו דירקטוריות אף שלא היה להן את "ההכרח" החוקי לעשות זאת. ביולי האחרון מינה בנק לאומי את ציפורה סמט כדח"צית וזאת חרף העובדה שבדירקטוריון מכהנות שתי דירקטוריות (ציפורה גל ומרים כץ) ודח"צית אחת, פרופ' גבריאלה שלו. בדומה אליה, גם בחברת דקסיה מונתה דח"צית אחת (רוית ארידור יפה) וזאת חרף העובדה שבדירקטוריון חברות שתי דירקטוריות שאינן קרובות לבעל השליטה. בחברת על בד, מונתה תמי גוטליב לדח"צית למרות שלא היה להן הכרח חוקי לעשות זאת. חברות נוספות שראויות לציון הן חברות פלסאון ובנק הפועלים, שבכל אחת מהן, מכהנות ארבע דירקטוריות.

ליאורה עופר, מהבעלים של עופר נכסים

אלוביץ' מקדם נשים, דנקנר פחות

בדיקת "כלכליסט" מצביעה על כך שבארבע חברות (אפריקה נכסים, מעריב, גולף ופטרוכימיים) לא מכהנות כלל נשים. כמו כן, חברות בשליטתו הישירה או העקיפה של דנקנר לא מכהנת יותר מדירקטורית או דח"צית אחת. על פי הבדיקה, בשתיים מהחברות שנמצאות בשליטתו (אלרון ונכסים ובנין) מכהנת כדירקטורית בתו, רונה דנקר, ובדסק"ש מכהנת אמו, זהבה דנקנר. לגבי מעריב יש לקחת בחשבון כי הדח"צ נחום לנגנטל מונה רק בתחילת מאי, מועד בו תיקון 16 טרם נכנס לתוקף.

בגולף , אין דירקטורית או דח"צית שמכהנת כיום בדירקטוריון אך יש לציין כי באוגוסט האחרון, התפטרה הדח"צית חגית בכר, והחברה עדיין לא קבעה מועד לאסיפה חדשה לאישור דח"צ נוסף.

מנגד בעל שליטה שראוי לציון הוא שאול אלוביץ', שבחברות שבשליטתו מכהנות יותר דירקטוריות לעומת כל החברות שנבדקו.

בחברת בי קומיוניקיישן, בעלת השליטה בבזק, מכהנות שלוש דירקטוריות, שאינן קרובות אליו, בספקית האינטרנט "אינטרנט זהב" בשליטתו מכהנות שלוש דירקטוריות קרובות לו – ששתיים מהן דח"ציות, בחלל תקשורת ישנה דח"צית אחת ובבזק, דירקטורית אחת שהיא כלתו של אלוביץ'. המינוי האחרון של דח"צ בבזק בוצע בינואר האחרון עם מינויו של יצחק אידלמן, ויש יסוד סביר להניח כי בעת מינוי הדח"צ הקרוב תמונה גם דח"צית, לצידה של אלוביץ', שכאמור מאז התיקון אינה נחשבת במניין הקולות כדירקטורית, שכן היא קרובה לבעל השליטה.

שאול אלוביץ'

סקנדינביה הכי מתקדמת, ישראל מאחור

שיעור הנשים החברות בדירקטוריון בישראל עומד על כ־15% בישראל, אולם באירופה המצב שונה. במרבית מדינות ביבשת מקדמים התאגידים את שילובן של הנשים בהנהלות הבכירות ובדירקטוריונים של החברות הבורסאיות.

שילוב הנשים באירופה אמנם החל בשנים האחרונות דווקא באמצעות מהלך טכני של קביעת מכסות ושמירת מספר מקומות קבוע לנשים, אולם הוא נותן את אותותיו. 40% מחברי הדירקטוריון בנורבגיה הן נשים — זינוק מרשים במיוחד לאור העובדה שב־2005 רק 6% מחברי הדירקטוריון היו נשים.

בבריטניה, מנגד, רק 12.5% מהדירקטורים הם נשים, אולם במדינה מקדמים שורה של רפורמות לקידום הסוגיה ולהעלאת שיעור הנשים בעמדות בכירות.

ביולי האחרון הפרלמנט האירופי אישר החלטה הקוראת לחקיקה כלל יבשתית לשריין לפחות 40% ממשרות הדירקטוריונים לנשים עד 2020.

הנתונים מצביעים על כך שישראל נמצאת לכאורה במקום טוב באמצע ביחס לאירופה ועוקפת מדינות כמו גרמניה וצרפת. אין ספק שגם לחלק ניכר ממדינות אירופה יש עוד שורה של מהלכים לבצע בתחום, אולם לאור תוכניות הקידום האינטנסיביות לנשים נראה שאנחנו יכולים בעיקר לקנא.

"נדיר למצוא שתי חברות בדירקטוריון"

עו"ד איילת נחמיאס ורבין שפועלת בתחום הייעוץ האסטרטגי ובהטמעה של תהליכי ממשל בדירקטוריונים, סבורה כי נושא שילוב הנשים בדירקטוריונים של חברות בורסאיות בישראל עדיין נמצא בחיתולים."הרצפה הפכה לתקרה. נדיר מאוד למצוא היום שתי נשים בדירקטוריון אחד, שלא לדבר על שלוש או יותר".

איילת נחמיאס־ורבין היא יו"ר ארגון WCD (ר"ת: Women Corporate Directors) לצידה של רואת חשבון עדה רונן, שותפה בכירה בסומך חייקין KPMG. הארגון נועד לקדם כהונה של נשים בדירקטוריון.

בסקר האחרון שהתקיים השנה הוצג סקר שנערך על ידי הסניף הישראלי של ה־WCD והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שניסה לבחון מדוע נשים לא מכהנות בדירקטוריון. הכנס, שהופץ בקרב כ־100 דירקטורים ודירקטוריות שמכהנים בחברות הציבוריות בארץ מצא כי 80% מהם סבורים שהסיבה שמעט נשים מתמנות לדירקטוריונים בארץ הינה כי הן אינן מקושרות מספיק, 12% מאמינים ענו כי נשים אינן יודעות כיצד להשתתף במשחק הגברי, 4% בלבד סבורים כי הן אינן מיומנות מספיק, ורק 4% טוענים כי אינן מעוניינות בכלל להתמנות. נחמיאס ורבין טוענת כי הארגון מחזיק במאגר של נשים שיכולות להשתלב בדירקטוריון ולכן בעל שליטה שבאמת ירצה בכך לא יתקשה למצוא מועמדות ראויות ולזכות בסיוע מהארגון.

אתמול נערך כנס מקצועי לדירקטוריות של ה-WCD בפירמת רוה"ח KMPG אשר בו סקרה ורבין-נחמיאס את תיקון 16 ומשמעותו מבחינת תפקודם של הדירקטורים ורו"ח אילנית אדסמן סקרה את הערכות המומלצות בדירקטוריונים לקראת סוף השנה. ה-WCD הישראלי ימשיך לערוך כנסים מקצועיים לצורך שיפור המיומנות ומתן כלים לדירקטוריות.

לפני מספר שנים שדולת הנשים חברה לרו"ח איריס שטרק ולסגנית השר גילה גמליאל, לשם קביעת מכסה מינימלית של 40% נשים מדירקטוריונים ציבוריים, אבל הוא לא צלח - יתכן שבגלל סוגיית הבעלות המאוד ריכוזית בחברות הישראליות.