ועדת הריכוזיות - בעלי השליטה ייאלצו לבחור: מי תישאר במדדים?
ועדת הריכוזיות: במקרה שיותר מ־70% מהכנסות חברת אחזקה מקורן בחברה־בת תפעולית אחת, רק אחת מהן תוכל להשאר במדדים. סעיף נוסף יחייב בעל שליטה המסרב להצעת רכש בניגוד לשאר בעלי המניות לקבלה. גורמים בכירים בשוק חוששים מגל השתלטויות עוינות
06:53
20.09.11
חברה תפעולית האחראית ל־70% או יותר מפעילות החברה־האם שלה, לא תוכל להיכלל במדדי הבורסה בתל אביב, אם החברה־האם כבר נכללת באחד מהמדדים באחד העם, כך עולה מהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות שפורסמו אתמול. עוד המליצה הוועדה כי בעתיד, החברה־האם לא תוכל להנפיק פעילות האחראית ל־70% או יותר מפעילותה בבורסה המקומית.
יצוין כי הסרת חברה מהמדדים עשויה לפגיעות בסחירות המניה. בנוסף, הסרת המניות מהמדדים תאלץ את תעודות הסל למכור את אחזקותיהם כך שהמניות בפרט והשוק המקומי בכלל עשויים לסבול מסנטימנט שלילי מהמהלך.
לרוב מתייחס המונח פעילות להכנסות אך לא מן הנמנע שעבור חברות מסוימות יחליט הרגולטור לפרש את הפעילות ל"ערך". כלומר, האם גם במקרה שסך הנכסים של החברה־הבת גבוה מ־70%, יפעל הרגולטור להכיל את ההמלצה על החברה־האם הספציפית.
רק אחת מהחברות תוכל להישאר במדדים -לחץ כאן
אם כך הדבר, נראה כי גם החברה לישראל מאוימת מהמהלך. הסיבה: המשקל היחסי של הערך של כיל מנכסיה של החברה לישראל עומד על 80%. גם עתידן של מניות אלקו החזקות שבשליטת (70.2%) גרשון זלקינד ומניות יואל שבשליטת (33%) אקויטל עשוי להיות נתון לפרשנות. מנגד, אם יוחלט לבסוף כי ההגדרה מתייחסת להכנסות, יוסר האיום מהחברה לישראל, אך עדיין יאלצו הרגולטורים להתמודד עם בעיתיות ההמלצה שכן יהיה עליהם להחליט כיצד להתייחס לאחזקות שעדיין לא הגיעו לשלב המסחרי אך יש להן ערך גבוה או מנגד, כיצד לקבוע ערך לחברה המוחזקת על ידי חברה מסוימת אך החברה אינה סחירה. לא מן הנמנע כי הקושי בקביעה עבור חלק מהחברות־האם לגבי האם הן עומדת בקריטריון זה יוביל להתנגדות הבורסה למהלך.
טלטלה בבורסה
כבר עכשיו נראה כי אישור ההמלצה, שזכתה לכינוי "איסור על רישום של פעילות כפולה", עלולה להביא לתנועת מטוטלת בחלק מהמניות המרכזיות בבורסה. כך למשל מוקי שנידמן, בעל השליטה (23.7%) בצור שמיר, יצטרך להחליט אילו מהחברות - צור שמיר או החברה־הבת שלה (67.1%) ביטוח ישיר - ייסחרו במדדי הבורסה. הכנסותיה של צור שמיר הן למעשה ההכנסות שרושמת ביטוח ישיר ומכאן גם נגזר שוויה של צור שמיר. במקרה של שמיר נוצר מבנה פירמידה שכן הכנסות ביטוח ישיר נובעות מהכנסות החברה־הבת (67.1%) ישיר אי.די.אי הציבורית (הציבור מחזיק באיגרות חוב שהנפיקה).
מניות נוספות שיצאו מהמדדים בכל אחת מהפרשנויות הן מניות פיבי שבשליטת צדיק בינו (38.5%). פיבי היא חברה ציבורית שכל פעילותה היא אחזקה ב־53.5% ממניות הבנק הבינלאומי. גם אוהה (אוצר התיישבות היהודים) שבשליטת ההסתדרות הציונית (58.8%) תיאלץ להימחק מהמדדים מאחר שכל פעילותה ושוויה הכלכלי נובע מתוקף אחזקתה (5%) בבנק לאומי.
סעיף אחר בהמלצות הביניים של ועדת הריכוזיות עוסק במתן "זכות יציאה" לבעלי מניות. אם תאושר ההמלצה, במקרה של הצעת רכש חיצונית לקניית כל מניות חברת פער, כאשר בעל השליטה סירב להצעה והכשיל אותה למרות ששאר בעלי המניות מעוניינים בהצעה, בעל השליטה יהיה מחויב לקבל את ההצעה או לחילופין להציע לקנות את כל מניות הציבור במחיר שהוצע בהצעת הרכש. אישור המלצה זאת מבטל למעשה את מנגון ה"ביצור" ועשוי להביא לחגיגת השתלטויות עוינות באחד העם.
"בעל השליטה יכנס לסחרור"
"הופכים את המשק בהחלטות לא אפשריות. ההחלטות האלה התקבלו כתוצאה מלחץ באווירה הציבורית והמשמעות שלהן תהיה אחת - בריחה של חברות לחו"ל", כך אמר גורם בחברת אחזקות גדולה בתגובה להמלצות הוועדה.
עוד הוסיף כי "לא ברור לנו איך פירוק הפירמידות יעזור להורדת יוקר המחיה או איך ולמה רוצים להגביל את האשראי. הוועדה מביאה למצב שבו כל גורם יכול להגיש הצעה לרכוש מניות בחברה בפרמיה של 10% ובאותו רגע בעל השליטה נכנס לסחרור וחייב להחליט אם הוא מקבל את ההצעה או רוכש את כל מניות החברה בעצמו. התוצאה היחידה של ההחלטות האלה תהיה שהון ישראלי יעבור לחו"ל".
דוברו של צדיק בינו מסר כי "נלמד את מסקנות הוועדה ביחד עם שותפינו בבנק הבינלאומי ובפז, משפחת ליברמן, ונקבל החלטה". את תגובת הבורסה לני"ע לא ניתן היה להשיג עד למועד סגירת העיתון. מצור שמיר, ביטוח ישיר, אקויטל, ביוסל, אוהה, צור ואלקו לא התקבלה תגובה.
