"האדרת המנהלים פוגעת בסוף בחברות"

דורית בן סימון הודיעה על החלטתה לעזוב את דיסקונט עוד באוקטובר 2010, אך נשארה בבנק תקופה ארוכה מהמתוכנן ועזבה סופית רק בחודש שעבר. "מכיוון שבבנק התחלף מנכ"ל (ראובן שפיגל במקום גיורא עופר - ת"ז), החלטתי להמשיך עד למציאת מחליף - וזאת מתוך אחריות כבדה לתפקיד ולתחומים הרגישים שעליהם הייתי אחראית. הייתי בטוחה שאפרוש בינואר או בפברואר, אבל שפיגל ביקש ממני להישאר עד יולי. כך שמרגע ההודעה שלי ועד העזיבה עברו לא פחות משמונה חודשים - שהיו מאוד אינטנסיביים.

אני שמחה שנושא הלימות ההון נמצא מאחורי דיסקונט (יחס ההון ליבה עמד בסוף יוני על 7.6% - גבוה מדרישת בנק ישראל - ת"ז), ואני יכולה לעזוב בלב שלם".

מה האתגר המקצועי הבא מבחינתך?

"סיימתי את הקדנציה בדיסקונט עם הרבה מאוד סיפוק. אני בשלה ורוצה להיות מנכ"לית של חברה, זו החלטה מאוד ברורה. הנטייה הטבעית היא כמובן לתחומי הבנקאות ושוק ההון, אבל זו לא האופציה היחידה. עם אוריינטציה אסטרטגית ופיננסית כה גבוהה, אני יכולה גם לשמש כמנכ"לית של חברות בתחומים נוספים.

אני אוהבת לקחת גוף ובמהלך הקדנציה שלי להוביל אותו מנקודה א' לנקודה ב' תוך תהליך שיקום אסטרטגי, בניית תהליכי עבודה והצפת ערך משמעותית. אני מאמינה שאם הייתי בוחרת להיות רופאה, הייתי מתמחה בטיפול נמרץ. יש לי את זה בגנים - זה סוג המנהלת שאני. זה עושה לי ברק בעיניים וזה מה שאחפש בתפקיד הבא שלי. בעיניי, מנהל צריך להיות מנהיג - ואני מנהיגה".

כעיתונאית לשעבר, בן סימון משקיפה בביקורתיות על אופן הסיקור התקשורתי של המנהלים הבכירים במשק: "הפיכת מנהלים לכוכבי תקשורת ול'דוגמנים', כמו למשל ב'מצעד הפזמונים' של הנשים המשפיעות במשק, היא לא בריאה בלשון המעטה. זה לא מספיק ש'הופעתי בעיתון', זה גם מייצר התנהלות אחר כך. כשאתה מופיע בתקשורת כל יום, אז כשתלך לעשות עסקה - תחשוב איך היא תיראה בעיתון של מחר בבוקר. כך שגם אם העסקה היא הכי נכונה לחברה, היא תישקל על בסיס הרווח האישי של המנהל. אז ברור שזה חלק מהמשחק, וגם אני מופיעה בתקשורת לעתים - כמו בראיון הזה. אבל אם החשיפה הזו היא חלק ממרדף חסר עכבות אחרי יחסי ציבור והאדרה עצמית - זה מאוד בעייתי".