מפולת באג"ח של הטייקונים
אפקט ספטמבר מכה באג"ח של חברות האחזקה הגדולות. הפדיונות בקרנות נמשכים ואין גוף חזק שיקנה את הסחורה
הציבור ממשיך לאבד אמון ביכולת החזר החוב של הטייקונים ומצביע ברגליים. על הירידות החדות במדדי המניות האפילה אתמול הצניחה באיגרות החוב הקונצרניות. תל בונד־20 ירד ב־0.55% והשלים צניחה של 4.62% מאז השיא ביולי האחרון. למעשה, המדד חזר לרמתו מיוני 2010.
תמיר פורת, סמנכ"ל השקעות ומחקר בכלל פיננסים, הסביר אתמול ל"כלכליסט" כי "כל מדדי התל בונד ירדו מתחילת השנה ביותר מ־3.5%. הירידות אתמול בשוק הקונצרני היו בסדר גודל חריג של כ־1%, אבל מדובר במגמה שהחלה כבר בשבוע הראשון של ספטמבר. התנהגות השוק הקונצרני בישראל מזכירה את סוף 2008. מלבד זאת, אפשר להסביר את הירידות גם ביישום תקנות ועדת חודק שמגבילות את הרכישות שמבצעות קרנות הפנסיה".
מה לגבי העלאת הדירוג של ישראל מצד סטנדרד אנד פור'ס?
"היא באה לידי ביטוי רק בשוק הממשלתי. במובנים רבים המשקיעים מגיבים בפאניקה, בעיקר בשבוע האחרון, גם כתוצאה מהמצב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון ולנוכח משבר החובות באירופה. להערכתנו, הירידות חדות מדי ונוצרו הזדמנויות השקעה לבעלי אורך נשימה. בכל מקרה, ספטמבר צפוי להיות תנודתי ועצבני ובאמת צריך לגלות איפוק. למרות הכל, אני לא חושב שמדובר במגמה ארוכת טווח".
מסביר צבי סטפק, יו"ר מיטב בית השקעות: "לכאורה, לא צריכות להיות ירידות בשוק הקונצרני משום שמצבן של החברות בישראל אינו פחות טוב מהחברות בעולם; והמשק הישראלי נראה טוב יותר מהמשק האירופי ומהמשק האמריקאי. למרות זאת, באירופה ובארצות הברית השווקים הקונצרניים דווקא עולים".
איך אתה מסביר זאת?
"ישנן שתי סיבות עיקריות: הראשונה, רצף של אירועים או חששות לגבי האג"ח של הטייקונים. זה התחיל עם אלביט הדמיה של מוטי זיסר, עבר לאג"ח של אילן בן־דב ומשם גם לאג"ח של טייקונים אחרים כגון אי.די.בי של נוחי דנקנר. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר היא טכנית בעיקרה, והיא שהציבור פודה הרבה מאוד כספים מקרנות הנאמנות וזה יוצר לחץ על השוק. לפחות 18 מיליארד שקל מהפדיונות של החודשים האחרונים מיוחסים לקרנות קונצרניות וקרנות אחרות שחשופות לשוק הזה. מנהלי הקרנות מוכרחים למכור ואין גורם חזק שיקנה - גם בגלל ועדת חודק. זה כמובן מייצר הרבה מאוד הזדמנויות, לא בסדר גודל של 2008, אבל ישנן הזדמנויות אם משקיעים בפיזור רחב".
בעיה באי.די.בי
אתמול בלטו בירידות האג"ח של קבוצת אי.די.בי. בשבוע שעבר החליט בנק הפועלים להעלות בכ־0.5% את הריבית על החוב של אי. די.בי פתוח שעומד על כ־750 מיליון שקל. ההחלטה התקבלה על רקע העלייה בפרופיל הסיכון של החברה, ששולטת בין השאר בכור שספגה הפסדים כבדים כתוצאה מחשיפתה למניית קרדיט סוויס, שבה היא מושקעת.
החוב של אי.די.בי פתוח לבנקים עמד, נכון לסוף יוני, השנה על כ־2.3 מיליארד שקל. החברה מחויבת בעמידה באמות מידה פיננסיות כלפי הבנקים. אחת מאמות המידה מחייבת את אי.די.בי פתוח לשמור על הון עצמי מינימלי של 1.5 מיליארד שקל. בסוף הרבעון השני עמד ההון העצמי של החברה על 1.925 מיליארד שקל, אך קיים חשש כי הפסדים נוספים של כור יובילו לצמצום משמעותי בהון העצמי והדבר ימצא את ביטויו בדו"חות הרבעון השלישי שיפורסמו בנובמבר.
אי.די.בי פתוח פרסמה אתמול דיווח מיידי לבורסה שבו ציינה כי "החברה פועלת מול בנקים ותאגידים פיננסיים המעמידים לה אשראי, להגעה לסיכום בדבר התאמת אמות המידה הפיננסיות שלה. במסגרת זו הושגה, בשלב זה, הסכמה עם בנק הפועלים לשינוי אמת המידה הפיננסית המתייחסת להון המיוחס לבעלי המניות, ובמסגרת ההסכמה האמורה יועלה אמנם שיעור הריבית שבו תישא החברה בשיעור מינורי".
הצרות של מימן
מי שעוד כיכבה אתמול במסכים האדומים היתה אמפל אמריקן שבשליטת יוסי מימן. מניית החברה צנחה אתמול ב־8%, ואילו האג"ח מסדרה ב' נסחרת כבר בתשואה לפדיון של 65%. שווי החברה מסתכם ב־78.5 מיליון שקל בלבד. ברקע לירידות ניצבת תביעה שהגיש ד"ר נמרוד נוביק, לשעבר סגן נשיא קבוצת מרחב (החולשת על אמפל). בשבוע שעבר פוטר נוביק ממשרתו כדירקטור באמפל לאחר כ־20 שנות פעילות בקבוצת מרחב.
בתביעתו טוען נוביק כי לפי הסכם תגמול מ־1990, הוא זכאי לכ־5% מאחזקתו של מימן בחברת הגז המצרית EMG. מימן מחזיק ב־21% מ־EMG לאחר שכבר מימש מניות ב־355 מיליון דולר. במקביל מתמודד מימן עם המתיחות בין ישראל ומצרים לנוכח אירועי סוף השבוע האחרון, עם התקיף המון מצרי את שגרירות ישראל בקהיר וגרם לפינוי כל הסגל הדיפלומטי מהמדינה.
בתחילת החודש פרסמה קרן תשתיות, המרכזת את ההשקעה המשותפת של הגופים המוסדיים בישראל בחברת EMG, הערכת שווי עדכנית לחברת הגז. קרן תשתיות הפחיתה ב־37% את הערכת השווי הקודמת ל־1.7 מיליארד דולר. המחזיקים המוסדיים שרכשו יחד 4.4% מ־EMG לא הסתפקו בהערכת השווי של הקרן וביצעו הערכות משלהם. ההערכה השמרנית ביותר היתה של הפניקס, שהעריכה כי EMG שווה רק 1.2 מיליארד דולר.
גורם ממרחב מסר אתמול כי "אירועי סוף השבוע רק חידדו את מחויבות הממשל המצרי להסכם השלום עם ישראל על כל מרכיביו, כולל נספח האנרגיה. ארבע פעמים היה פיצוץ אבל ארבע פעמים הזרמת הגז חודשה. אנו רואים בזה אינטרס מצרי לא פחות מישראלי".
