הטרנד שאכזב: קרנות אג"ח ריבית משתנה
הקרנות ששווקו על ידי בתי ההשקעות כמכשיר סולידי שרותם את הריבית לעשיית תשואות, דווקא הסבו למשקיעים תשואה שלילית של עד 6%
היו אלו החודשים הראשונים של 2011. מנהלי ההשקעות בשוק ההון היו מבושמים מהעליות האסטרונומיות בבורסה בשנים 2010–2009 והכריזו שהשוק ימשיך לנסוק כלפי מעלה. הכלכלנים בבתי ההשקעות כלל לא העריכו שהשוק האמריקאי יראה סימנים של חזרה למיתון, והציפיות בשוק היו שנגיד בנק ישראל יידרש להמשיך ולהעלות את הריבית כדי למתן את האינפלציה שהולכת ומרימה ראש.
על רקע הפרסומים האופטימיים של בתי ההשקעות, נהנו קרנות הנאמנות, ובמיוחד קרנות האג"ח, מגיוסים, כאשר הטרנד הלוהט היה קרנות אג"ח בריבית משתנה. "הריבית צפויה לעלות ואתם עשויים להרוויח", הכריזה פרסומת של אחד מבתי ההשקעות.
אולם הנגיד שינה את התמונה. בשבוע שעבר הכריז סטנלי פישר כי ריבית בנק ישראל תיוותר על כנה, ואף יותר מרמז כי בכוונתו להוריד את הריבית בחודשים הבאים. במקביל, הירידות החדות בשוקי המניות באוגוסט האחרון, היוו איתות שלפיו הכלכלה הגדולה בעולם עשויה לגלוש חזרה למיתון ולכל הפחות להאטה בצמיחה.

הסתערו - והפסידו
לאור אלה, נדמה שהכלכלנים ומנהלי ההשקעות שוב טעו בתחזיות, אולם מי שספג את ההפסדים של הטעות המרה היו הלקוחות, שהסתערו על קרנות האג"ח בריבית משתנה שהציעו בתי ההשקעות. הלקוחות שרכשו קרנות אלו היו בעיקר לקוחות סולידיים שקנו את הקרנות הללו כתחליף לקרנות המק"מ הסולידיות, בתקווה ליהנות מתשואה גבוהה יותר.
אלא שקרנות אלו כללו מדיניות השקעה גמישה מאוד, שאפשרה להם להשקיע באג"ח ממשלתיות בריבית משתנה, אך גם באג"ח קונצרניות מדורגות ולא מדורגות הנושאות ריבית משתנה, נכסים שהלקוחות לא בהכרח היו מודעים לסיכון שבהם. ואמנם, על רקע שינוי המגמה בשוק, רשמו הקרנות הללו מתחילת השנה הפסדים שנעים בין 0.8% במקרה הטוב ל־6% במקרה הרע. המשקיעים, שרכשו אותן באמונה שמדובר במכשיר סולידי, נדהמו לגלות שהקרנות ששווקו להם בהמלצה חמה, גרמו להם להפסדים כבדים.
בין המשווקים של הקרנות הללו היו הראל ואקסלנס, אם כי אי.בי.אי הוא זה שרשם את הגיוסים הגבוהים ביותר בפברואר ומרץ - 260 מיליון שקל ו־191 מיליון שקל בהתאמה, למרות שהוא סבל בחודש אוגוסט מפדיונות כבדים. הראל, לעומת זאת, גייס במרץ 49 מיליון שקל לקרן הריבית המשתנה שלו.
והנה, קרן אי.בי.אי (!) ריבית משתנה, שכבר מנהלת נכסים בהיקף של 611 מיליון שקל, רשמה מתחילת השנה תשואה שלילית של כ־3%. יצוין כי מדובר בקרן שמסומנת בסימן קריאה, כלומר - היא יכולה להשקיע גם באג"ח קונצרניות לא מדורגות, ועל כן היא מסוכנת יותר. אלא שגם קרן ריבית משתנה הסולידית יותר של הראל, שלא מאפשרת השקעה באג"ח לא מדורגות, רשמה תשואה שלילית של 4.3% מתחילת שנה. הקרנות של פסגות בלטו לטובה, בעיקר בשל השקעתן באג"ח ממשלתיות, עם חשיפה מינימלית לקונצרניות.
הלקוחות נפגעו פעמיים
קרנות נוספות בריבית משתנה עם רמות סיכון גבוהות יותר, דוגמת כאלו המחזיקות גם בחשיפה של עד 10% למניות, איבדו מתחילת השנה אחוזים גבוהים יותר. קרן הראל פיא ריבית משתנה + 10, לדוגמה, איבדה מתחילת השנה 5%. קרן הנאמנות אקסלנס (!) ריבית משתנה פרימיום רשמה מתחילת השנה תשואה שלילית של 6.1%.
יודגש כי עיקר הירידות בקרנות הללו נובע מהירידות החדות באג"ח הקונצרניות שהתרחשו באוגוסט האחרון, כך שגופים שניהלו את הקרנות הללו בצורה סולידית יותר נפגעו פחות. בכל מקרה, חשוב שלקוחות יבחנו את רמות הסיכון בקרנות האג"ח ויבינו כי לא מדובר במכשיר סולידי, בייחוד אם הוא מאפשר חשיפה גם לאג"ח קונצרניות, שהוכיחו גם כיום וגם בעבר שהן יכולות לצנוח בחוזקה. גם נהירה אחר טרנדים שצצים בעקבות הערכות כאלה ואחרות עלולה להתברר כטעות השקעתית לטווח הארוך.
מאקסלנס נמסר בתגובה כי "מאז יולי 2009, אז השיק בית ההשקעות את אקסלנס ריבית משתנה, עלתה הריבית תשע פעמים והניבה למשקיעים בה תשואה של כ־5.5%. בדצמבר 2010 השקנו את קרן אקסלנס ריבית משתנה פרימיום שעל פי תשקיפה משקיעה באג"ח לא מדורגות. שם הקרן מלווה ב-(!) המעיד על דרגת סיכון גבוה יותר".
מהראל פיא נמסר כי "לחץ מסיבי של מכירות באפיק הריבית המשתנה פגע בצורה לא מידתית באג"ח חברות בדירוג גבוה, שירדו בשיעורים של בין 5% ל־7%, כאשר אג"ח של אותן חברות בריבית קבועה כמעט ולא נפגעו. להערכתנו, העיוותים יצרו פגיעה זמנית במשקיעים, שתתוקן בעת הרגיעה בלחצים הטכנים".
מאי.בי.אי לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: קרנות הריבית המשתנה, בעיקר כאלו החשופות גם לאג"ח קונצרניות, אינן מכשיר השקעה סולידי. למרות ההבטחות, הן לא הצליחו להציג תשואות חיוביות, והסבו הפסדים למשקיעים שראו בהן אפיק השקעה בטוח. יחסית


