בלעדי ל"כלכליסט": "ל־S&P מעלות ישנה חובת זהירות כלפי המשקיעים"
חוות דעת שהוגשו לביהמ"ש במסגרת התביעה הייצוגית נגד חברת הדירוג קובעות: "לעובדה שבין רוכשי הני"ע לחברת הדירוג אין חוזה, אין משמעות"
יום לאחר הפרסום ב"כלכליסט" כי חברת הדירוג S&P מעלות מתנערת מכל אחריות משפטית בגין התמוטטות ליהמן ברדרס ב־2008, מסתבר שלפחות שלושה מומחים כלכליים ומשפטיים סבורים אחרת.
"הכתובת היתה על הקיר הרבה לפני נפילת ליהמן והותרת איגרות החוב המגובות על ידי ליהמן בדירוג מקסימלי של AAA איננה סבירה כלל ועיקר", קובע הפרופסור לכלכלה דוד לבהרי בחוות דעת שהגיש באחת התביעות הייצוגיות נגד מעלות. "יישום ההלכות המשפטיות בישראל מוביל למסקנה חד־משמעית, שלפיה ישנה חובת זהירות של חברות הדירוג כלפי המשקיעים", קובע הפרופסור למשפטים שרון חנס בחוות דעת שהגיש באותו התיק. בתשובה לטענת מעלות, כאילו אין כל קשר משפטי בינה לבין המשקיעים, משיב חנס, כי "לעובדה שבין רוכשי נייר הערך לחברות הדירוג אין חוזה אין משמעות אופרטיבית. חברות הדירוג צפו שהציבור יסתמך על המצג שאותו הציגו".
חוות דעת במימון רשות ני"ע
בהחלטה מחודש מאי האחרון אישר השופט אליהו בכר להגיש את חוות הדעת הכלכלית בלבד, וסירב לאשר את הגשת חוות הדעת המשפטית, בטענה שמדובר בתחום שבו בית המשפט אינו צריך חוות דעת.
מי שמימנה את חוות הדעת האלה היא רשות ניירות ערך שהודיעה במרץ 2010 על הסכמתה לממן את התביעה הייצוגית שהוגשה נגד מעלות על ידי עו"ד רונן עדיני. התשובה של מעלות צפויה להגיע בתחילת 2012, והיא כבר שכרה לצורך כך את פרופ' אהרון עופר מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב.
במאי וביוני 2009 הוגשו שלוש תביעות ייצוגיות נגד חברת מעלות, שתיים מהן גם נגד חברת קשת אג"ח, והשלישית נגד חברת מטבעות עולם, שתיהן חברות־בנות של אקסלנס. חוות הדעת הוגשו במסגרת התביעה נגד מטבעות עולם, שם תובע עמירם דויטש נזק אישי של כ־60 אלף שקל, ומעריך את ההפסד לקבוצה שרכשה את האג"ח המובנות של מטבעות עולם ב־84.5 מיליון שקל.
מטבעות עולם התקשרה עם שני בנקים זרים שנתנו גיבוי לאג"ח, כאשר הבנק העיקרי היה סניף גרמני של ליהמן, שגיבה כ־84% מההתחייבויות כלפי בעלי האג"ח, והוא עצמו גובה באמצעות החברה־האם - ליהמן אחזקות. הדירוג של מעלות נשאר מרבי מרגע הנפקת אג"ח, בפברואר 2006, ועד לקריסת הבנק ב־15 בספטמבר 2008. בעקבות קריסת הבנק צנח שער האג"ח של מטבעות עולם ב־44% ומעלות עדכנה את דירוג האג"ח - בדיעבד ורק לאחר קריסת הבנק - באופן חד ודרסטי, מהדירוג המרבי לדריוג הגרוע ביותר (D (Default.
"מיום הצעת האג"ח ועד לקריסתן התרחשו אירועים שונים אשר היו צריכים להשפיע על דירוגן, אולם בפועל דירוג זה לא השתנה עד לאחר מועד קריסת האג"ח של מטבעות עולם, בבחינת נעילת האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו", מסביר לבהרי. "לחברות הדירוג תפקיד משמעותי מאוד בשוק ההון, ומשקיעים רבים נסמכים על הדירוגים הללו. חברות הדירוג חשופות למידע רב יותר מאשר המשקיע הבודד, והן נסמכות על מנתחים מומחים ומנוסים ועל מודלים מתוחכמים, המאפשרים להן להעריך טוב יותר מהציבור הרחב את הסיכונים והסיכויים הגלומים בהזדמנויות השקעה שונות".
במקרה של מטבעות עולם, הפרסום הראשון למשקיעים בדבר איכות אג"ח היה רק ב־11 בספטבמר 2008, אז יצא דיווח מיידי על זהות הבנקים המגבים ושיעור הגיבוי של האג"ח בכל בנק. עד לאותו מועד המידע הכמעט יחיד שהיה למשקיעים לגבי איכות האג"ח היה הדירוג שנתנה מעלות. לבהרי מביא במסגרת חוות דעת את כל האינדיקציות שהיו צריכות להוות נורת אזהרה בפני מעלות להוריד את דירוג האשראי, ומדגיש כי לא מדובר בחוכמה שבדיעבד אלא בנתונים שהיו אמורים להיות מאובחנים על ידי החברות.
מעלות בחרה להתעלם
בין האירועים היו משבר הסאב־פריים, הדחת סמנכ"לי הכספים והתפעול של ליהמן ביוני 2008, והודעה כי הבנק נזקק לסכום של כ־6 מיליארד דולר כדי לקזז את הפסדים שנרשמו וגם היציבות הענפית הרעועה. אירוע נוסף שהיה צריך להשפיע על הדירוג הוא ההתמוטטות של בנק בר סטרנס שנמכר במאי 2008 לג'יי.פי מורגן.
"קריסת בר סטרנס שהיה אחד הבנקים הגדולים שבתחילת 2007 נסחר לפי שווי של 20 מיליארד דולר מהווה אינדקציה להידרדרות הענף שהיתה צריכה להביא להתייחסות מצד חברת הדירוג", כותב לבהרי. "אינדיקציה נוספת היתה מחירי מניות הבנקים שירדו בצורה משמעותית ב־2008–2007, ובקבוצה שאליה משתייכת ליהמן מחירי המניה התרסקו בשיעור ממוצע של יותר מ־70%. "מעלות בחרה להתעלם גם מנתון זה כאשר החליטה לא לשנות את הדירוג".
חוות הדעת השנייה היא של הפרופסור למשפטים באוניברסיטת תל־אביב שרון חנס שנחשב לחוקר מוביל בתחום דיני החברות לניירות ערך בישראל ובארצות הברית, שכתב את חוות הדעת עם ד"ר אסף יעקב מהמרכז הבינתחומי.
האחריות האזרחית של חברות דירוג האשראי כלפי רוכשים של ניירות ערך היא שאלה משפטית תקדימית בישראל, ואין לגביה עדיין פסיקה ברורה. שני המומחים קובעים, כי ישנן שלוש תכונות בולטות המצדיקות את חובת הזהירות כלפי הציבור. חברות הדירוג זוכות ל"רישוי רגלוטורי" (לדוגמה, תקנות קופות הגמל נעזרות בדירוג האשראי כדי לרסן את מנהלי קופות הגמל. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך מתיר המחוקק השקעה גדולה יותר באותו אפיק). בנוסף, שוק הדירוג הוא בעל ריכוזיות גבוהה מאוד, כאשר בארה"ב ישנן שלוש חברות אשר שולטות על פלח שוק אדיר של 97% משוק הדירוגים, ובישראל מדובר בשתי חברות בלבד, מעלות ומידרוג. "היעדר תחרות והיעדר אלטרנטיבה ממשית לצרכני הדירוג מקהים את המוטיבציה למתן תחזית הולמת וראויה באשר לסיכויי חדלות הפירעון", נכתב בחוות הדעת של חנס.
