ראיון "כלכליסט" - מארק פאבר: "כלכלת ארה"ב מעולם לא התאוששה"

ד"ר מארק פאבר פסימי כהרגלו, אלא שהפעם, בניגוד לפעמים קודמות, הוא גם לא ממש מצליח למצוא נקודת אור במצבם העגום של השווקים הגלובליים.

"לאף אחד אין מושג איך העולם ייראה עוד חמש שנים", הוא מצהיר בראיון ל"כלכליסט". "במדינות רבות יש אי־יציבות פוליטית, המזרח התיכון פחות ידידותי למערב, ומעמד הביניים באירופה חסר סבלנות כי איכות החיים שלו נשחקת. במקביל, מצב משקי הבית בארצות הברית הידרדר, וחלק מהאזרחים איבדו את בתיהם ואינם עובדים. במצב כזה של אי־וודאות אדם צריך לשאול את עצמו רק שאלה אחת: 'איך אגן על הנכסים שלי?'. ההמלצה שלי היא חד־משמעית - לפזר אותם".

פאבר קנה את עולמו בתחום ההשקעות בשנת 1987, אז ייעץ בצעד חריג ללקוחותיו למכור את כל אחזקותיהם במניות, שבוע אחד בלבד לפני שאלו קרסו ב־19 באוקטובר, במה שנודע כ"יום שני השחור של וול סטריט". המלצה זו, שהתבררה בדיעבד כהצלחה גדולה, זיכתה אותו בכינוי המאיים Dr. Doom (ד"ר אבדון), ומאז דבק פאבר בגישת ה־"Contrarian" - הליכה נגד הזרם המרכזי של ה"גורואים" המובילים בעולם ההשקעות.

פאבר לא תולה הרבה תקוות בעולם המערבי. "ב־15 השנים האחרונות העולם המערבי הגדיש את הסאה. חובות משקי הבית, הממשלות והסקטור פרטי יוצרים לחץ חסר תקדים על הצמיחה הגלובלית. אבל יש גם צד שני: המדינות המתפתחות נפתחו לעולם המערבי באמצעות ליברליזציה, כשהמשמעות היא תזוזה אדירה של כוח כלכלי מהעולם המערבי לשווקים המתעוררים. האם המצב של העולם המערבי טוב יותר כעת מאשר היה לפני עשר שנים? לא, אבל המצב בסין ובהודו דווקא הולך ומשתפר".

לדבריו, "אם בוחנים את מה שקרה בארה"ב ב־11 השנים האחרונות, מגלים דבר נורא. המדיניות המרחיבה עם שיעור הריבית הנמוך היתה הרסנית לכלכלה האמריקאית. היא זו שיצרה את בועת הנדל"ן ואת בועת הסחורות, החלישה את הדולר וחיזקה מטבעות זרים/ היא לא עזרה לארה"ב אלא למדינות אחרות".

"הבלגן ימשיך לחגוג"

הראיון עם פאבר התקיים יום אחד לפני פרסום נתוני הגירעון המסחרי של ארה"ב לחודש מאי שזינקו ב־15% ל־50.2 מיליארד דולר - שיא שלא נרשם מאז אוקטובר 2008. הודעה זו הצטרפה להודעתו של יו"ר הבנק הפדרלי המרכזי בן ברננקי, שלפיה הבנק מוכן למצב שבו ייאלץ לרכוש עוד איגרות חוב ממשלתיות אם יתברר שהכלכלה לא צומחת בקצב מספק.

אם לא די בכך, סוכנות הדירוג העולמית מודי'ס הודיעה כי ארה"ב עלולה לאבד את דירוג החוב המושלם שלה (AAA) אם המחוקקים לא יגיעו להסכמה על הגדלת תקרת החוב האמריקאי, העומדת על 14.3 טריליון דולר.

לאחרונה התייחס פאבר גם למדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב ברק אובמה והכתיר אותו כ"אחד הנשיאים הגרועים ביותר" שהיו למדינה. לדבריו, רגולציית היתר, הרחבת התקציב הממשלתי וההתערבות המוגזמת של הממשלה בסקטור הפרטי אינן מיטיבות עם הכלכלה האמריקאית.

איך אתה מסכם את התנהלותו של אובמה במהלך המשבר העולמי וכיום?

"אובמה עשה ועדיין עושה הרבה מאוד טעויות. הוא מוכיח את הטענה הידועה שסקטור ציבורי קטן וסקטור פרטי רחב מועילים לכלכלה. הוא לא מבין שארה"ב לא יכולה להיות תחרותית כשהסקטור הפרטי מצטמק והתקציבים הפיסקאליים מתנפחים? מדוע זה כך? כי אובמה עושה את ההפך ממה שדרוש. זו הבעיה. הנשיא אובמה ממשיך להרחיב את הסקטור הציבורי על חשבון הסקטור הפרטי וממשיך במדיניות פיסקאלית מרחיבה במקום לעסוק בצמצום הגירעון התקציבי. ברור לי מעל לכל ספק שבטווח הזמן הארוך לא ניתן לחיות עם גירעון כזה - מישהו צריך לשלם עליו והתוצאות כתובות על הקיר. הכלכלה והסקטור הפרטי ממשיכים להישחק בסביבה עסקית מגבילה שבה נטל המס עולה, החוב הלאומי גדל והמדיניות הפיסקאלית מרחיבה, ולא מצמצמת".

המצב הכלכלי הקשה שבו מצויה ארה"ב ימשיך, להערכתו של פאבר, להשליך על שוק המניות האמריקאי. בראיון שערך "כלכליסט" עם פאבר בתחילת 2011 הוא העריך, ובצדק, כי מדד S&P 500, שעמד אז על כ־1,230 נקודות, יתקרב בחודשים שלאחר מכן הבאים לרמות פסגה ואותת כי כדאי להתחיל לממש פוזיציות, "כי הרווחים הגדולים בשוק המניות כבר מאחורינו". ואכן, מדד S&P 500 הגיע ב־2 במאי לרמתו הגבוהה ביותר ב־2011 עד כה, 1,370 נקודות.

כעת הוא אומר: "אני לא חושב שמדד S&P 500 יירד לרמה של 400 נקודות, אך באופן יחסי אני חושב שהסנטימנט בשווקים שלילי. המדד כבר הגיע במאי לשיא השנתי שלו, ומרמה זו המדד צפוי לבצע תיקון של 15%–20% כלפי מטה עד סוף השנה. הרבה אנשים לא מסכימים עם הקביעה הזו ומאמינים שהשוק יגיע לרמה של 1,400–1,500 נקודות עד סוף השנה, אבל אני פסימי. השיא שלו כבר מאחורינו. החודשים הבאים, אוגוסט עד אוקטובר, לא יהיו קלים".

אובמה וברננקי. "הנשיא עשה ועדיין עושה הרבה מאוד טעויות"צילום: בלומברג

 

שוק הנדל"ן לא מתאושש והמצב בשוק העבודה לא משתפר. האם כלכלת ארה"ב תמשיך לדשדש?

"כלכלת ארה"ב מעולם לא התאוששה. היא פשוט התייצבה על הרמה הנמוכה ביותר של הפעילות הכלכלית שלה. כל משק מורכב מהרבה מאוד סקטורים, שחלקם מתאוששים ואחרים לא. הדבר הכי נכון לעשות במקרים כאלו הוא להסתכל אחורה, בפרספקטיבה של זמן. אם נבדוק את מצבה של ארה"ב מאז שנת 2000 ועד היום, נגלה שמשק הבית האמריקאי לא הצליח להגדיל את כוח הקנייה שלו, קצב הגידול בהכנסה נמוך מעלות המחיה, המדינה שקועה בהיקף חובות גדול משמעותית לעומת זה שבתחילת שנות האלפיים, ויש כיום פחות מועסקים בשווקים. לצד זאת, חל גידול עקבי בהוצאותיה של הממשלה. ריבוי החובות הפדרליים נובע מגידול בהוצאות ביטוח לאומי, ביטוחי בריאות ובעיות לאומיות אחרות. המצב הזה לא ישתנה בקרוב כי הדמוקרטים לא מוכנים להקטין את נטל המסים על אזרחי ארה"ב. הבלגן ימשיך לחגוג".

קיים חשש שארה"ב תגלוש בקרוב לתחתית כפולה?

"יש בכלכלת ארה"ב כמה סקטורים שעדיין לא הבריאו מהמשבר העולמי. הגירעון התקציבי של ממשלת ארה"ב מסתכם ב־1.5 טריליון דולר, ואם הוא ימשיך להיות כל כך גבוה, ההשפעה של תוכניות ההבראה השונות על הכלכלה צפויה להיעלם בקרוב מאוד. המשמעות היא שכלכלת ארה"ב עשויה לחוות משבר נוסף דומה לזה שעוברת כעת אירופה. זה יכול לקרות בתוך חצי שנה, שנה או חמש שנים. אין לי ספק שזה יגיע, אם הגירעון לא יטופל ביסודיות".

"היורו ייחלש בכל מקרה"

פאבר לא מסתפק במתיחת ביקורת על הכלכלה האמריקאית וסבור שגם המצב באירופה ובסין לא מבשר טובות.

מה להערכתך צפוי לקרות בגוש היורו בכל הנוגע למצבן של מדינות הפריפריה?

"בסופו של דבר, מדובר בהחלטה פוליטית גרידא. אני לא חושב שמשלמי המסים בגרמניה ירצו לערוב ליוון, פורטוגל או איטליה. אם האיחוד האירופי יחליט שצריך לתמוך במדינות החלשות, זה יתבצע באמצעות הבנק המרכזי האירופי שיידרש להגדיל את מאזנו באמצעות תוכנית הקלה כמותית. אני לא בטוח שזה מה שהגרמנים רוצים שיקרה.

"הכי נכון היה לזרוק את יוון מגוש היורו כבר לפני שנתיים, כשהבעיות הראשונות רק צצו. זה כנראה היה הפתרון בעל העלות הנמוכה ביותר. מכיוון שזה לא נעשה, עומדות כיום בפני מקבלי ההחלטות בגוש היורו שתי אופציות ריאליות: הראשונה היא תספורת של לפחות 50% על חובותיה של יוון - שבה הבנקים ממערב אירופה יפסידו כסף - או אפשרות שגרמניה תתמוך באופן מלא במדינות החלשות ותייצר רשת ביטחון. בכל מקרה, שתי האופציות יובילו להיחלשות היורו".

אזור נוסף שעמו מזוהה פאבר הוא דרום־מזרח אסיה, לשם העתיק את מגוריו לפני שנים. כיום הוא גר בתאילנד ופועל גם ממשרדו בהונג קונג.

פאבר משתאה לנוכח הישגיה של הכלכלה הסינית והאופן שבו התאוששה מהמשבר העולמי, אולם הוא מקפיד להוסיף לא מעט הסתייגויות לכך.

בשנים האחרונות מזהירים מפני התפוצצות של בועת הנדל"ן בסין, אך נדמה שהכלכלה הסינית רק צומחת.

"תלוי איך מגדירים בועה. אם מגדירים בועה כסביבה כלכלית שבה הריבית נמוכה באופן מלאכותי והאשראי גדל באופן חריג, הרי שיש בסין בועה, והאלוקציה של ההון שם לא נכונה. אני בהחלט מודאג ממה שקורה בסין, ובמיוחד מגודל החובות של הממשלה המקומית ושל ממשלות המחוז שמסתכמים ב־2.5-2 טריליון דולר. את שואלת אותי האם סין תקרוס? אולי כן, ואולי נראה רק האטה בחלקים מסוימים בכלכלתה. אף אחד לא יכול לתת כיום תשובה מדויקת, אבל דבר אחד בטוח: הקטר הסיני מוריד הילוך וזה מדאיג מאוד".

האטה בסין תשפיע על הצמיחה העולמית?

"האטה בסין תורגש בעולם בעוצמה רבה יותר לעומת תרחיש דומה בארה"ב או באירופה. החשש העיקרי הוא מפגיעה בשוק הסחורות. סין היא צרכנית הסחורות הגדולה בעולם, ובמקרה של האטה הביקוש לסחורות יירד וישפיע על יצואניות הסחורות המובילות: ברזיל, קנדה, אוסטרליה ומדינות במזרח התיכון. אין להקל בכך ראש. עם זאת, אני לא חושב שמדובר בתחילתה של מגמת ירידה במחיר הנפט, אלא בהשפעה נקודתית על המדינות שהן יצרניות הסחורות ועל המטבעות שלהן, שצפויים להיחלש".

אתה יכול לדמיין תרחיש של קריסה כלכלית של מעצמה כמו סין?

"הסיכוי שכלכלה מסוימת תקרוס גדל אם יש לה מאפיינים של בועה. אם הגדרנו כמה מאפיינים של כלכלת סין כבועתיים, הרי שהסיכוי שהיא תקרוס גדול יותר מאשר בכלכלות אחרות שבהן אין בועה. בשוק הנדל"ן הסיני הושקעו סכומי עתק, ואם הוא יתרסק, כמות אדירה של השקעות וכסף תרד לטמיון. יש לזכור, שגם אם תתרחש קריסה מכל סוג שהוא, תמיד ישנם סקטורים שממשיכים לתפקד כאילו כלום לא קרה".

לפזר כמה שיותר

פאבר סבור כי השווקים העולמיים עומדים בפני תיקון כלפי מטה ולכן יש לעקוב בזהירות אחר המגמות בכלכלה. "צריכים להביא בחשבון שמאז נקודת השפל של יולי 2010, רוב השווקים עלו בסביבות 20% וכיום יש תנודתיות בכולם. לכן, אני צופה תיקון כלפי מטה של 20% בשוקי המניות בתקופה הקרובה, ואיני ממהר לקנות מניות מכל סוג שהוא. במציאות של היום, בסביבת ריבית נמוכה ותשואה נמוכה של אג"ח ממשלתיות, מניות עדיפות. במקרה הזה אעדיף את השוק האסייתי ואבחר רק חברות עם מאזן חזק ותשואת דיבידנד של לפחות 5%. למי שיש כסף ולא יודע איך להשקיע אותו, אני ממליץ על פיזור של תיק ההשקעות: לקנות מניות, אג"ח ולשמור על מזומן. אפשר גם להשקיע בנדל"ן, לרכוש מתכות יקרות וגם סחורות אחרות".