$
בורסת ת"א

ניתוח "כלכליסט" - קללת הפס הרחב הסלולרי: היום שבו יהפכו חברות הסלולר לצינור חלול

יצרני האפליקציות ושירותי התוכן מתחזקים על חשבון חברות הסלולר הוותיקות, וצפויים לנגוס בנתח הולך וגדל מהכנסותיהן. האם ספקי הסלולר ישיבו מלחמה? כתבה שנייה בסדרה

גילעד נס 07:3905.07.11

בחודש שעבר ערך המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) כנס שבו ניסו משתתפיו לחזות את שיתרחש בענף הסלולר הישראלי והעולמי. אחד הדוברים, שלי תשובה, שותף בחברת הייעוץ האסטרטגי טריגר־פורסייט, התבקש לצייר את שדה הקרב העתידי בין שלוש חברות הסלולר הגדולות והוותיקות - סלקום, פרטנרופלאפון - ובין שתי המתחרות שיקימו רשתות סלולריות, מירס וסלקט של מייקל גלפנד, והמפעילים הווירטואליים העתידיים - רמי לוי, אלון סלולר מקבוצת דור אלון ופרי טלקום של שלמה שמלצר.

 

מה דעתך על מניית פרטנר:
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה

תשובה הפתיע וטען כי מתחריהם הגדולים של סלקום, פרטנר ופלאפון אינם כוללים אף אחד מהשחקנים הנכבדים הללו, וכי התחרות בחברות הסלולר המסורתיות הרבה יותר עמוקה ומורכבת משנדמה.

 

בתערוכת הסלולר השנתית שנערכה בברצלונה בפברואר השנה, וגם בקודמתה שנערכה ב־2010, אפשר היה להתרשם שהחיוך חזר לפניהם של מנכ"לי חברות הסלולר הזרות. אחד אחד התייצבו ראשי רשתות חובקות עולם כטלפוניקה, וודאפון ודויטשה טלקום והכריזו כי העתיד מצוי באינטרנט הסלולרי, ושם נמצאות גם הכנסותיהם העתידיות. ההכנסות הצונחות משירותי השיחות יפנו דרכן להכנסות צומחות מאינטרנט סלולרי, והתעשייה הסלולרית תשוב לשגשג, הלא כך?

 

"המעבר לפס הרחב הסלולרי הוא אמצעי הצמיחה של החברות בטווח המיידי, אך הוא מייצר להן תחרות בטווח הארוך", אמר תשובה לבאי כנס המי"ל. "בעשור הקודם ראינו בתחום התקשורת הנייחת, כיצד לאחר תחילת השימוש המסיבי בפס רחב נכנסו שירותים שהתחרו במוצר המקורי של חברות הטלפוניה וחברות הכבלים (הכוונה לשירות כמו סקייפ, או אתרים המציעים הורדת סרטים באינטרנט — ג"נ). התהליך הזה יגיע לשוק הסלולר בעשור הקרוב, ומאחר שחברת סלולר מוכרת את שני השירותים שנפגעו בשוק הנייח - שיחות ותוכן - היא חשופה לאיום כפול לעומת החברות הנייחות".

 

"השוק הסלולרי היחיד בעולם שבו ההכנסה הממוצעת מלקוח עלתה בשנים האחרונות היה ארה"ב", הזכיר תשובה. "זו השפעה של הטווח הקצר, והיא נגזרת מהכניסה של הפס הרחב הסלולרי.

 

"גם כשנכנס הפס הרחב הנייח, ההכנסות פר לקוח עלו בשנים הראשונות, עד שההכנסות משיחות טלפון החלו לרדת. הבעיה היא שהשימוש באינטרנט הסלולרי עולה בטור הנדסי, אבל היכולת לגבות עליו תשלום גדלה רק ליניארית, והפער הזה מתחיל לכאוב לחברות".

 

טשטוש הגבולות בין נייח ונייד

 

המעבר של רשתות התקשורת לרשתות מבוססות IP, קודם בעולם הנייח וכעת בעולם הנייד, "השטיח" את המגרש שבו פועלות ספקיות התקשורת המסורתיות והחברות שנכנסו לתחום. החיבור הצמוד שבין רשת ההולכה - אותם חוטים שפרסו חברות הטלפוניה והכבלים ברחבי המדינה, או האתרים הסלולריים שהקימו - לבין השירותים שהעניקו על גבי הרשת כמו שיחות טלפון או טלוויזיה, נפרם.

 

כיום ניתן לספק לצרכן המצויד בחיבור אינטרנט, קווי או אלחוטי, כמעט כל שירות שסיפקה לו בעבר ספקית התקשורת שלו, מבלי שהיא מעורבת, למעט אספקת הצינור שבתוכו עובר המידע של השירות המתחרה בה. קרוב ל־300 אלף ישראלים, כ־11% מכלל שוק הטלפוניה הקווית בארץ, משתמשים כיום בשירותי הטלפוניה הביתית של חברות שלא פרסו בעצמן רשת, כמו סמייל, נטוויז'ן ובזק בינלאומי, כשהשיחות מועברות על גבי רשת האינטרנט, והחיבור האינטרנטי מסופק ללקוחות בידי בזק או HOT.

כמה אלפי ישראלים מנהלים בשנה האחרונה שיחות על גבי האינטרנט הסלולרי, במחירים נמוכים משמעותית מאלו שמציעות חברות הסלולר עצמן, תוך שימוש באפליקציות של חברות כמו פרי טלקום, סיפמי וסמייל, וזאת בנוסף למשתמשי Skype, Fring ו־Viber שמספרם אינו ידוע. אלמלא היה משרד התקשורת מתעכב כבר יותר משנתיים וחצי בהענקת רישיון קבוע, ללא מגבלות, למפעילים אלו, מספר המשתמשים בשירותיהם היה כבר גבוה בהרבה.

 

אפילו הפעילות הקווית של בזק מציעה זה יותר משנה אפליקציה המאפשרת לקיים שיחות VOIP באמצעות טלפון סלולרי, אך מטעמים רגולטוריים היא עושה זאת על גבי הרשת האלחוטית (Wi-Fi) בלבד. פרטנר, נטוויז'ן וחברות קטנות אחרות מתכוונות להשיק בשנים הקרובות ממירי טלוויזיה משולבים, שיאפשרו צפייה בשידורי החינם של "עידן פלוס", ולצדם ערוצי תוכן נוספים שישודרו על גבי האינטרנט - בתחילה קווי, אך ייתכן שבהמשך גם סלולרי.

 

ההפרדה בין תשתיות התקשורת לבין שירותי התקשורת הולכת ומתבהרת, אך ההשפעות ארוכות הטווח על השחקנים בשני סוגי המגרשים האלו עדיין לוטות בערפל. הפיצול בין התשתית לשירותים רק הולך ומתעצם, וכאשר רשתות הדור הרביעי בסלולר יציעו מהירויות הדומות למהירויות האינטרנט הקווי, גם הגבול שבין שירות נייח לנייד יטושטש, ושחקנים מכל הסוגים יתערבבו ויתחרו ביניהם.

 

הצרכן, שבעבר הכיר רק את חברת הסלולר שלו, שסיפקה לו חשבונית הכוללת את כל שירותי התקשורת, מכיר בשנים האחרונות את ספקי השירותים ש"מעל" חיבור הסלולר: יצרני מערכות הפעלה וחנויות יישומים המחברים את המשתמש לתוכן ושירותים, כמו אפל, גוגל ומיקרוסופט; חברות טלוויזיה המשדרות על גבי האינטרנט הסלולרי תכנים שבעבר היה צורך באמצעות מכשיר הטלוויזיה הביתי; או אמזון, המציעה ספרים לקריאה על גבי מכשיר הקינדל שמחובר באופן סלולרי לשרתיה.

 

אז מה עדיף להיות, צינור חכם או צינור טיפש?

 

כאשר נתח גדול יותר ויותר מהכנסותיהן זולג לעבר ספקי השירותים, חברות הסלולר נדרשות לתכנן את עתידן באופן אחר. אם הקלישאה של השנים האחרונות היתה שהשוק העתידי יתחלק בפשטות ל"צינור טיפש" ו"צינור חכם", כאשר הראשון מאפיין פעילות של חברת תקשורת (קווית וסלולרית) המספקת רק את תשתית התקשורת ללקוח, ואילו הסוג השני אמור לאפיין חברה שתמשיך לספק את החיבור, אך גם תציע על גביו שירותי ערך מוסף - הרי שהמציאות המתהווה מסובכת יותר.

 

חברות הסלולר - כמו חברת החשמל?

 

"לכאורה, חברות הסלולר המסורתיות אחראיות לפחות ל'צינור', לתשתית, כי הרי היא שייכת להן, ולכן הן יכולות להמשיך ולשלוט בה בצורה הטובה והרווחית ביותר", אומר תשובה, "אלא שלאט לאט נכנסים לשם ספקי ציוד הרשתות כמו אריקסון או נוקיה־סימנס, ובהמשך גם חברות סיניות, והם אלו שיהיו בעצם 'יצרני ומתחזקי הצינור''" - לכאורה עדות נוספת לצמצום אפשרי בתפקידן של חברות הסלולר בעתיד.

 

"אין אסטרטגיה אחת בהירה של חברות הסלולר כיצד להגיב להתפתחויות", הסביר תשובה. "וודאפון החליטה על העברת ניהול הרשת שלה למיקור חוץ, מתוך הבנה שהיא רוצה להיות בצד השני, זה שמדבר עם הלקוח ומספק לו את השירותים שעל גבי הרשת. מצד שני, מנכ"ל ורייזון, מפעילת הסלולר הגדולה בארה"ב, אמר לאחרונה שהוא מתכוון להיות ספק שירות בסיסי כמו חשמל ומים, ולכאורה לוותר בטווח הארוך על חלק גדול מהשירותים שהוא נותן ללקוחות, ולהפוך לצינור.

 

"דוגמה קיצונית יותר היא סופטבנק מובייל, ספק הסלולר השלישי בגודלו ביפן. החברה הזו הפכה משחקן תוכן לצינור, הגדילה את כמות אתרי הסלולר מ־20 אלף ל־120 אלף, מוכרת סמארטפונים בטירוף, ושינתה את תמהיל ההכנסות ל־55% הכנסות מ־DATA (שירותי תוכן ואינטרנט) לעומת 45% הכנסות משירותי קול. כל השחקנים האחרים מציגים הכנסות יורדות מלקוח, וסופטבנק מציגה יציבות ואפילו גידול מסוים, ובתוך שלוש שנים גם הרווח התפעולי שלה גדל פי שישה. אז מסתבר שלהיות צינור סלולרי זה לא רע כל כך".

 

מי מוכן להיות צינור טיפש

 

אחרי חזון הצינורות של תשובה, הגיע זמנו של נציג התעשייה להתייחס לנושא. "האם אנחנו נהיה רק צינור טיפש? אני מוכן להיות בכל מקום, אין לי בעיה של אגו", אמר מנכ"ל סלקום עמוס שפירא בכנס המי"ל. "אני מוכן להיות צינור טיפש, אם אפשר להרוויח יותר מאשר להיות בצד השני".

 

"הנושא הזה עוד לא הוכרע, ואני בטח לא אסתכן בלתת נבואות", הוסיף שפירא. "אני יכול רק לציין את הברור מאליו: האינטרנט הנייד יהיה שער הכניסה העיקרי של הצרכן לרשת ולשירותים שמסופקים דרכה. בכל פעם אנחנו כאילו מופתעים מכך שהלקוח לא רוצה להיות מחובר לקיר, אבל זו עובדה - הוא מוכן לשלם יותר עבור הניידות של הטלפון, של האינטרנט ושל הווידיאו".

 

כשמנסים לעמת אותו עם הצפי להגברת התחרות בשוק המקומי, ועם התחזיות הפסימיות של חלק מהאנליסטים לגבי הירידה בכוחן של חברות הסלולר, שפירא משתמש בדוגמאות מתפקידיו הקודמים כמנכ"ל קימברלי־חוגלה וכמנכ"ל אל על, כדי להוכיח כי חוקי השיווק והכלכלה נכונים לכל תחום, גם לתקשורת. "מדברים הרבה על שינוי המאזן בין ספקי התקשורת ליצרני המכשירים, וברור שכאשר יש לך מכשיר בעל עוצמה, כמו האייפון או הסמסונג גלקסי 2, משתנה המאזן בין המפעיל שעומד מול הלקוח לבין יצרן המכשיר. אבל זה עדיין לא סוף פסוק - אם תגדל התחרות בין יצרני המכשירים והפיצול בכוחם ומספרם יהיה גדול יותר, משקלם היחסי של המפעילים יעלה בחזרה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x