פסיקת העליון בארה"ב עשויה לחסוך לטבע 360 מיליון דולר
הפסיקה שלפיה חברות גנריות פטורות מהצורך להזהיר מפני תופעות לוואי שיצרני תרופות המקור לא מציינים תסייע לערעור שהגישה טבע לאחרונה
שנה לאחר שחבר המושבעים בנבאדה החליט כי על טבע לפצות ב־356 מיליון דולר חולה שנדבק בצהבת נגיפית, פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון בארה"ב עשויה להסיר מטבע את האחריות להדבקת החולה.
בערעור שהגישו יצרניות התרופות הגנריות - טבע, מיילן ואקטביס - הן טענו כי יצרניות תרופות גנריות פטורות מהצורך להזהיר על גבי תוויות התרופות שהן מייצרות מפני תופעות לוואי שיצרני תרופות המקור לא ציינו בעצמם על גבי תוויות התרופות שפיתחו. עוד גרסו היצרניות הגנריות כי לא ניתן להגיש נגדן תביעה פדרלית מאחר שהחוק הפדרלי דורש שלתרופות גנריות שזכו לאישור FDA תצורף תווית דומה לזאת של תרופות המקור. בית המשפט העליון קיבל בסוף היום את טענתן, והפך למעשה את החלטת בית המשפט לערעורים.
הסטטיסטיקה מלמדת שב־70% מהמשפטים העוסקים בתרופות מרשם מעורבות חברות גנריות. לפסיקה שהתקבלה ברוב דחוק של חמישה שופטים נגד ארבעה עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על משפטים שבהם מעורבות חברות גנריות.
ההתדיינות בנושא החלה לאחר תביעה שהוגשה כנגד אקטביס, שבה נטען כי היא לא התריעה מפני הפרעות נוירולוגיות שעשויות להיגרם כתוצאה משימוש ממושך בתרופה שהיא מייצרת - מטוקלופראמיד (Metoclopramide) - למניעה וטיפול בבחילה והקאה. בתביעה אחרת שהוגשה במינסוטה נגד פליבה הקרואטית, שאותה רכשה טבע ב־2008 במסגרת רכישת באר האמריקאית, ונגד מיילן ואקטביס נטענו טענות דומות. פסיקת בית המשפט העליון עשויה להשפיע על כ־10,000 תביעות שהוגשו במקרים שבהם היתה מעורבת המטוקלופראמיד ועל משפטים רבים אחרים שבהם הטענה המרכזית היתה כי החברות הגנריות, וביניהן טבע, לא הזהירו מפני תופעות לוואי הכרוכות בשימוש בתרופה הגנרית.
הפסיקה התקדימית עשויה לסייע לטבע בניהולו של שלמה ינאי בערעור שהגישה לפני שלושה חודשים על תוצאות משפט זריקת הפרופופול המשמשת להרדמה בחדרי ניתוח, ששימוש חוזר במזרק עם התרופה הביא, כך על פי החלטת חבר המושבעים, להדבקת החולה בצהבת נגיפית.
טבע יכולה כעת לטעון כי היא לא היתה צריכה לציין מידע נוסף על גבי גרסתה הגנרית לזריקה מעבר להתוויות בגרסת המקור, ולכן קיים סיכוי סביר שטבע לא תיאלץ לשלם לתובע את הסכום הגבוה ביותר שנפסק לחובתה מאז היווסדה. גם חברת בקסטר, שהפיצה את המוצר של טבע לבית החולים שבו טופל התובע ונדרשה לפצותו ב־144 מיליון דולר, לא תידרש ככל הנראה לפצות את החולה.
