רשות ני"ע מקדמת חוק לשיפור הדיווח בסעיפי מימון החברות
רשות ני"ע שוקלת לחייב תאגידים לרכז ולאחד את כלל היבטי הגילוי על מימון הפעילות, הנזילות ועלות האשראי של התאגיד, ולאסור על פיזור הנתונים בכמה פרקים בדו"חות באופן שמקשה על משקיעים להבין אותם
החלת כללי החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) על הדיווח הפיננסי בישראל והתפתחויות שהתחוללו בתחום הוראות הגילוי הביאו את רשות ניירות ערך בישראל לפעול לפישוט הדו"חות הפיננסיים.
אתמול פרסמה רשות ני"ע בראשותו של פרופ' שמואל האוזר טיוטת מתווה חקיקה שמטרתה להביא לשדרוג הדיווח בנושא המימון והנזילות בדו"חות התקופתיים והרבעוניים של התאגידים המדווחים.
מתוך הטיוטה עולה כי הרשות מציעה ליצור תת־פרק נפרד אשר ירכז ויאחד את כלל היבטי הגילוי הקשורים למימון פעולותיו של התאגיד ונזילותו, באופן שיאפשר למחזיק ניירות הערך להבין, בין היתר, את האופן שבו בחר התאגיד לממן את פעילותו; את עלות ההון של התאגיד; את יכולתו של התאגיד לגייס אשראי חדש או למחזר אשראי קיים; ואת יכולת התאגיד לשרת את החוב שלו בעתיד.
בכך מקווה הרשות לפתור כמה ליקויים, ובהם כפילויות ופיזור של נתונים בכמה פרקים או דו"חות, כמו גם להגביר את הבהירות בדבר הלוואות מהותיות שנטל התאגיד המדווח - מידע שפרסומו בצורה אחידה אינו מעוגן כיום בהוראות החוק.
כמו כן, בהתאם לדרישות הגילוי הקיימות, חלק מן הגילויים הייעודיים למחזיקי איגרות חוב ניתנים רק במסגרת התשקיף או במסגרת הדו"ח התקופתי, מה שמקשה על איתור מידע הדרוש לציבור מחזיקי תעודות ההתחייבות. על פי הצעת הרשות, פרק המימון והנזילות בדו"חות יפוצל לארבעה רכיבים: רכיב המתאר את מצב המימון הקיים בחברה והשתנותו לאורך זמן; רכיב שיאפשר הערכת עלות גיוס חוב חדש והערכת יכולת מחזור החוב של החברה; רכיב נוסף שמחייב אישור בחקיקה יכלול פרטים על יכולתו של התאגיד לשנות את רמות המינוף שלו תוך הפחתת עלויות המימון הקיימות באמצעות הקדמת פירעון של התחייבויות פיננסיות במצבים שהם בשליטת התאגיד, וכן גילוי לגבי תוכנית התאגיד לביצוע מהליכים שכאלה.
הרכיב שאמור לנעול את הפרק החדש אותו מציעה הראשות הוא רכיב הנזילות שנועד לאפשר למשקיעים להעריך את סיכון הנזילות ויכולת הפירעון של התאגיד.
טיוטת מתווה החקיקה היא חלק מפרויקט שיפור הדו"חות שמובילה הרשות בשנה האחרונה. בין היתר, נבחנים במסגרת פרויקט זה כמה היבטים, לרבות הצורך בהתאמת מבנה הדו"חות (למשל, באמצעות יצירת דו"ח ממשל תאגידי והתאמת הוראות הגילוי בדו"ח הדירקטוריון), ביטול כפילויות בדרישות הגילוי, קביעת הוראות גילוי ייעודיות לפי תחומי פעילות (כגון ענפי הנדל"ן המניב, הנדל"ן היזמי, חברות האחזקה ושותפויות הנפט) והעברת הוראות גילוי בעלות תכלית דומה לפרקים ייעודיים (כגון פרקי מימון ונזילות וסיכונים).


