ניר גלעד: "לא קיבלנו כל פנייה להשתתף בקציר המלח בים המלח, שמענו על כך רק בתקשורת"
מנכ"ל החברה לישראל מדגיש כי צים לא קשורה להסתבכות האיראנית של משפחת עופר, אך לא מוכן להתחייב שהחברה לא תיפגע בעקבות הפרשה
החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר ובניהולו של ניר גלעד פירסמה היום (ה') את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2011 ובהם הפסד של 53 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 49 מיליון דולר ברבעון המקביל. לדברי ניר גלעד, מדובר ברבעון שהדבר המרכזי בו הוא הרישומים החשבונאיים ופעילות ההשקעה של החברה.
"התוצאות התפעוליות של החברה טובות. נפגענו ברבעון דווקא מרישום חשבונאי של 68 מיליון דולר בהוצאות המימון בצים בשל ההסדר" אמר גלעד. הוצאות המימון העבירו את צים להפסד של 111 מיליון דולר, אך מחירי ההובלה הממוצעים עלו ב-13%.
כאשר נשאל גלעד לגבי ההסתבכות של החברה הפרטית של סמי עופר בעסקת מכירת מיכלית לאיראן, אמר גלעד כי הוא "סמוך ובטוח שמדובר באי הבנה וחשוב להבהיר שאין מדובר בצים". על השאלה האם צים תושפע מהחלטת הממשל בארה"ב? ענה: "לא רוצה להגיב".
שתי חברות נוספות שהסבו הפסדים כבדים לחברה היו מיזם צ'רי קוונטום, עם הפסד של 48 מיליון דולר, למכוניות בסין ובטר פלייס, עם הפסד של 43 מיליון דולר ברבעון, למכירת מכוניות חשמליות יחד עם שי אגסי ומשקיעים נוספים. "להסתכל על ההפסד היום זו ראיה קצרת טווח" אומר גלעד. "מדובר בהשקעות ארוכות טווח שרואים בהן התקדמות מרשימה. בטר פלייס תשנה את תהליכי הנסיעה בישראל ותחל במכירה כבר בשנה הבאה".
לגבי שתי החברות סירב גלעד למסור על יעדים לביצועים וציין כי הוא צופה שהחברה תשיא ערך גדול מההשקעות בבטר פרייס וצ'רי.
על מחירי הגז ציין גלעד כי החברה לא נמצאת כיום במשא ומתן עם גורמים בשוק לגבי רכישה חדשה אחרי שהגיעו להסכם אספקה עם
ים תטיס לרכישת 1.2 BCM תמורת 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב-40% יותר מהמחירים הקודמים על רקע הפסקת הזרמת הגז מ-EMG. "כרגע אין מו"מ עם אף אחד" אמר.
גלעד התייחס להחלטת הקציר בים המלח, שעלותו מוערכת ב-5 - 7 מיליארד שקל, ואמר כי הוא מברך על ההחלטה שהייתה לדבריו עמדת החברה. בהתייחסות לדברי השר מיסז'ניקוב כי התשלום על הקציר צריך להיות על בסיס "המזהם משלם" בשל השימוש של מפעלי ים-המלח באוצרות המדינה, אמר גלעד כי "החברה טרם קיבלה שום פנייה" והוא שמע על רצון הממשלה רק באמצעות התקשורת.
עוד הוסיף גלעד כי ההסכמים עם המדינה מניחים בפתחה את התשלום על הקציר אך החברה מעוניינת להשתתף בקציר מכיוון שזהו פיתרון שיעניק ערך חיובי עבור החברה.
