בלעדי ל"כלכליסט": "גם כשמורי ארקין מוכר מניות, תמיד נשאר לו יותר"
מנחם ענבר מלווה את מורי ארקין יותר מעשור ומנהל את תיק ההשקעות האישי שלו - בהיקף של יותר ממיליארד דולר. בראיון ראשון לתקשורת הוא מספר על רצונו להיבחר בשבוע הבא לדירקטור חיצוני בלאומי ומכריז: "מורי אמר לי שהתפקיד תפור עליי"
בשנת 1999, אחרי קריירה מגוונת בבנק לאומי, החליט מנחם ענבר לצאת מהחממה של המערכת הבנקאית ולעבור אל השוק הפרטי. הוא עזב את תפקידו כמנכ"ל לאומי ושות', זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ולאחר קדנציה קצרה כמנכ"ל קבוצת זאבי החל לעבוד כיועצו של איש העסקים מורי ארקין.
בעשור האחרון הוא עבד בצמוד לארקין והיה שותף מלא במכירת אגיס לפריגו וברכישת גרעין השליטה בבזק. כעת, 12 שנה אחרי שעזב את לאומי, הוא רוצה לסגור מעגל ולהתמנות לדירקטור חיצוני בבנק. "לא הייתי הולך למהלך הזה בלי התמיכה של מורי", הוא אומר ל"כלכליסט" בראיון ראשון לאמצעי תקשורת ומוסיף: "מורי אמר לי, 'תפקיד של דירקטור חיצוני (דח"צ) בלאומי תפור עליך. לך על זה'".
בטרם ימונה לדח"צ יצטרך ענבר לעבור משוכה לא קלה: ביום שלישי הקרוב תכונס האסיפה הכללית של בנק לאומי שתידרש להחליט על מינוי דח"צ, תפקיד שעליו מתחרים שמונה: איריס שטרק (המועמדת של ועדת המניות), ציפי סמט (שאותה הציע שלמה אליהו) ושישה מועמדים עצמאיים ובהם ענבר.
"לו הייתי בעל מניות שנדרש לבחור דירקטור חיצוני", אומר ענבר, "הייתי מחפש מישהו שיש לו את הניסיון הבנקאי הרב ביותר; מישהו שיודע לקרוא דו"חות ומבין מה זה בנק, מה זו ועדת ביקורת של בנק, מה זה אומר להיות יו"ר של
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
ועדת ביקורת של בנק (ענבר כיהן בתפקיד זה בבנק פאג"י - ג"ח ות"ז), ומישהו שמבין מהן הדרישות של הרגולטור ושלא מתחבא מאחוריו - כלומר מבין שיש לו אחריות מלאה ומעוגנת בחוק לגבי הפעולות שלו.
"דח"צ לא אמור לנהל את הבנק. דירקטורים שלא מונו בעברם לתפקידי ניהול נוטים לא פעם לבטא את התסכול שלהם בחדר הדירקטוריון ולהתחיל לנהל את העסק. לדירקטור דרוש גם אומץ: הוא צריך להיות מישהו שמוכן לקבל החלטות ולנקוט עמדות, גם אם שאר הדירקטוריון וההנהלה אינם רואים איתו את המצב עין בעין. אני חושב שאני עונה על הקריטריונים הללו".
לסיכום הוא אומר על עולם הבנקאות כי "אני אוהב את התחום הזה שאותו אני חי רוב חיי הבוגרים. אני מכיר אותו גם מהצד השני - כלקוח גדול עם ארקין. התקופה הקרובה עומדת להיות תקופה מכוננת בבנק לאומי: התגבשות גרעין שליטה לאחר מכירת אחזקות המדינה ועיצוב הנהלה חדשה. אני עושה כמיטב יכולתי כדי להתמנות לדח"צ, אבל כמו שאומרים: לא מדובר באובססיה, אלא באופציה".
"קשה למצות את עצמך ליד גד זאבי"
ענבר הוא אחד האנשים המסקרנים ביותר בעולם הבנקאות ושוק ההון. למרות עמדות המפתח שבהן החזיק, הוא מעולם לא נחשף בתקשורת - גם לא כשהחל לנהל תיק של יותר ממיליארד דולר עבור ארקין.
הקריירה של ענבר החלה בצה"ל: בשנים 1977–1981 שימש קצין ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל. "אני חושב שדוד ברודט, היום יו"ר בנק לאומי, בדיוק סיים אז את תפקידו כרפרנט לנושא תקציב הביטחון במשרד האוצר. הייתי אחראי על התכנון הרב־שנתי בתקופה של הנסיגה מסיני, ושם למדתי איך עובדת מערכת גדולה", הוא נזכר.
ב־1981 הצטרף לבנק אגוד (אז חלק מקבוצת לאומי) ושימש כעוזר למזכיר הבנק. ב־1988 כבר כיהן כחבר הנהלה וראש מערך הסניפים. התפקיד הבא היה מנכ"ל לאומי קנדה - שלוחה שנמכרה ב־1993 לקבוצת Republic Bank שבבעלות אדמונד ספרא. "אני הייתי הראשון שמכר בנק בבעלות ישראלית בחו"ל לגורם אחר. זה היה תהליך מרתק: למכור את הבנק בלי לאפשר בדיקת נאותות, שכן ההליך הזה יכול היה לאפשר לרוכש הפוטנציאלי להיכנס לתיקי הלקוחות שלנו כחלק מהליך הבדיקה - ובהמשך להחליט שהוא לא מבצע את הרכישה".
גד זאבי צילום: מיכאל קרמר אחרי המכירה חזר ענבר לישראל ומונה לתפקיד מנכ"ל לאומי ושות' (כיום לאומי פרטנרס), זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק. העסקה המשמעותית ביותר שהוביל ענבר בתפקיד זה היתה הרכישה של חברת האחזקות "ספנות ואספקה" במרץ 1996. "זו היתה עסקה יוצאת דופן בשוק, הרווחנו עליה הרבה מאוד כסף. שם גם הכרתי את שלמה רודב שבהמשך הדרך עבד איתי באופן צמוד בדירקטוריון בזק. מלכתחילה חתרתי בלאומי ושות' לאסטרטגיה של השקעות ריאליות, אסטרטגיה שקיבלה תמיכה מיו"ר הבנק איתן רף ומהמנכ"לית גליה מאור. איתן אמר לא פעם שכדאי לפזר את השקעות הנוסטרו של הבנק בין אפיקים נזילים להשקעות ארוכות טווח בחברות וזה נכון: אף פעם לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד".
ההתנסות הראשונה של ענבר מחוץ למערכת הבנקאית היתה כמנכ"ל קבוצת זאבי של איש העסקים גד זאבי. זו היתה התנסות קצרה שנמשכה כשנה. "פרשתי מהמערכת הבנקאית וחיפשתי תפקיד מרכזי שבו אוכל לבטא את הכישורים שלי. קבוצת זאבי היתה אז תאגיד רציני שכלל, בין השאר, חברת תעופה בולגרית, פעילות נדל"ן בכל מזרח אירופה ובניית הגרנד קניון בחיפה. באחד מימי ראשון נסעתי למשרד של קבוצת זאבי בחיפה וקיבלתי טלפון מאהוד שפירא (אז ראש החטיבה העסקית בלאומי - ג"ח ות"ז). הוא סיפר לי שבסוף השבוע זאבי רכש 20% מבזק, ורצה להזכיר לי מאיפה באתי כדי שלאומי יממן את העסקה".
אז למה עזבת את זאבי כה מהר?
"זאבי הוא בעל חזון ואני מודה: הוא איש מקסים ששבה את לבי. אבל קשה מאוד להביא את היכולות שלך לידי מיצוי כשהוא נמצא בקרבתך. אז נפרדנו לשלום בצורה יפה ומכובדת, ואני המשכתי לשמש במשך שנתיים נוספות כיו"ר של חברות בבעלותו".
"מורי ארקין יכול להמריא ולנחות כרצונו"
לאחר הקדנציה הקצרה אצל זאבי החל ענבר ללוות מקרוב את מורי ארקין, כיועץ פיננסי וכנציגו בחברות המרכזיות שבבעלותו. "ארקין הוא אדם מרתק עם אישיות רבגונית. הוא איש פארמה ברמה עולמית, חיית בורסה, איש ספר, חובב אמנות ואפילו מלחין. אבל מעל לכל - הוא 'מענטש'. רק השבוע ראיתי אותו מתנהל במשבר ניהולי באחת החברות שבהן אנחנו מושקעים. מי שעומד בראש החברה צריך לזוז הצדה, וארקין אמר שמכיוון שאותו מנהל השקיע את כספו ואת נשמתו במשך תקופה לא קצרה - הוא, ארקין, יהיה מוכן לממן מכיסו מענק מיוחד אם החברה תגיע בעתיד להישגים מסוימים, גם אם בעלי המניות האחרים לא יהיו מוכנים להשתתף במענק".
מורי ארקין צילום: טל כהן ענבר ליווה מקרוב את העסקאות הגדולות של ארקין בעשור האחרון: הראשונה שבהן היתה מכירת חברת התרופות אגיס לפריגו ב־2005 תמורת 820 מיליון דולר. ארקין, שהיה בעל השליטה באגיס, המיר את אחזקתו באגיס למניות פריגו. מאז הרכישה רשמה מניית פריגו זינוק של כ־280% כשרק מתחילת השנה זינקה המניה ב־32%. לפי הדיווחים, בשנים האחרונות מימש ארקין כ־4 מיליון מניות פריגו. מתחילת 2011 הוא מימש מניות פריגו בשווי של כ־106 מיליון דולר' וכיום הוא מחזיק בכ־6% ממניות החברה ששווי השוק שלהן עומד על כ־465 מיליון דולר. משפט אחד של ענבר ממחיש את מדיניות המימוש המוצלחת של ארקין: "עמדתי ליד ארקין כשמניית פריגו ירדה ל־14 דולר וגם כשהמניה טיפסה ל־90 דולר. ארקין מוכר מניות' אבל תמיד נשאר לו יותר ממה שהיה לו".
איך אתם מסבירים את הביצועים המדהימים של המניה?
"אני לא דירקטור בחברה אבל ממה שאני שומע, מדובר בניהול מעולה ובניצול של מצבי שוק".
משבר האופציות בבזק: "עמדנו במבחן"
מ־2009 אתה מנהל את ה־Family office של ארקין. איך התקבלה ההחלטה להקים את האופרציה הזו?
"במרץ 2008 מלאו שלוש שנים למכירה של אגיס, ואז גם הסתיים הסכם ההעסקה של ארקין כסגן יו"ר פריגו. הוא אמר לי: 'תשמע, אני רוצה לסיים את התפקיד ולעשות לביתי: לפתח את אותם תחומים שעליהם אני חולם כמה שנים, ואני רוצה שתיקח חלק בזה. מה אתה אומר?'. אמרתי לו שאני לרשותו ונכנסנו למהלך של הקמת ה־Family office יש מאין. בנינו אופרציה מצומצמת אבל איכותית של 12 אנשים. המשרד הזה נותן לארקין את כל השירותים שהוא צריך. אנחנו מגדל הפיקוח שמאפשר לארקין להמריא ולנחות כרצונו.
"עד שהקמנו את ה־Family office, ניהלתי את הנוסטרו באמצעות חמישה או שישה בנקים - בעיקר זרים. על רקע המשבר של 2008 הגענו למסקנה שהבנקים כשלו בשני תחומים: הם לא ידעו להעריך מה הולך לקרות; ובשעת אמת הם התקשו לתת מענה מלא לצורך שלנו להזיז השקעות במהירות. אחת המסקנות שאליהן הגענו היתה שצריך לנהל את הנוסטרו אצלנו בבית. יש לנו דסק להשקעות סחירות, הקמנו שותפות עם ד"ר אורי גייגר בתחום הציוד הרפואי, אנחנו מנהלים את 'קרן ספרה' שמתחילת השנה מציגה תשואה של 10% ויש לנו גם חטיבת פארמה שמשקיעה בכמה חברות. אני נהנה מכל רגע של הפעילות הזו. אתה יוצר יש מאין והדבר הזה עובד על פי הכללים שקבעת".
מהלך משמעותי אחר של ארקין בעשור האחרון היה השתתפותו (10%) ברכישת גרעין השליטה בבזק במאי 2005 עם קבוצת אייפקס (45%) וחיים סבן (45%). ענבר שימש אז כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון ונקלע לעין הסערה עם התפוצצות פרשת האופציות בבזק. במוקד הפרשה עמדו פגמים באישור תוכניות התגמול למנהלי החברה ובראשם המנכ"ל אז יעקב גלברד.
מה קרה שם?
"יש להבין את הרקע: תפיסת העולם של שותפים בינלאומיים, בכל הנוגע לעקרונות ולהיקף התגמול של עובדים בכירים, שונה מהותית מתפיסת העולם של השותפים הישראלים. הם היו הרבה יותר לארג'ים ממה שהיה מקובל, וצריך לזכור שאנחנו החזקנו רק ב־10% מגרעין השליטה. כשיש לך מנכ"ל דומיננטי, שותפים וחברי דירקטוריון שתפיסת העולם שלהם מרחיבה, ונוסף על כך התהליך נעשה בצורה לא נאותה - אתה מגיע לכך שחייב להיות תיקון. עברנו משבר קשה מאוד מבחינת ממשל תאגידי ויצאנו ממנו מחוזקים ועם ניסיון - שהולך איתנו הלאה. ההחלטות שהתקבלו היו קשות, ובראשן לשלוח את גלברד הביתה".
הדו"ח שכתב על הפרשה עו"ד יורם דנציגר מתח עליך ביקורת.
"הדו"ח הזכיר את כל הדירקטורים, לא רק אותי. עבדנו קשה מאוד כדי להתמודד עם המשבר. אני זוכר שעבדתי צמוד עם זהבית כהן, שהיתה אז דירקטורית מטעם אייפקס. יישרנו קו מול רשות ניירות ערך והתמודדנו עם הביקורת הציבורית. זה היה משבר מהותי מבחינת יחסי הנהלה־דירקטורים ומבחן אמיתי. מבחינת התנהלות הדירקטורים, התיקון היה מהיר ושקוף".
בניגוד לשותפים שלכם, לא התלהבתם למכור את גרעין השליטה לשאול אלוביץ' ב־2009.
"אם לא היינו רוצים למכור, לא היינו מוכרים. צריך לזכור שעשינו תשואה של 300% על ההשקעה בבזק. אני חושב שזה היה הזמן המתאים לסיים את הפעילות וללכת. זו היתה מכירה לקונה קלאסי ובמחיר הנכון".
המטרה: לעלות ליגה
השקעה מעניינת אחרת של ארקין, אם כי בסדר גודל הרבה יותר קטן, היא רכישת קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן, שבה בנו איתי משמש כשוער. הפועל רמת גן ירדה השנה ליגה אבל לענבר יש מטרות ברורות: "גיבשנו צוות - קובי ניר, ניר ארקין (בן נוסף של מורי ארקין - ג"ח ות"ז) ואנוכי - כדי לקדם את החזון שלנו: בשנה הבאה המטרה היא לעלות ליגה ולאחר מכן לתקוע יתד במרכז ליגת העל. אנחנו בונים את המועדון מלמטה למעלה: נבחר את אנשי המפתח, נחליט מהו התקציב וננהל את העסק. אפשר גם ליהנות".
