ניגוד העניינים של עמיתי גדיש: לקוחות של פסגות בכובע אחד, משקיעים בכובע אחר

החוסכים בקופת הגמל גדיש של פסגות מהווים גם, באופן פרדוקסלי, חלק מהבעלים של בית ההשקעות שבו מופקד כספם. מעיון בדו"חות פסגות עולה כי קופת הגמל גדיש משקיעה בקרן אייפקס 7, אשר רכשה באוקטובר 2010 את השליטה בפסגות לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל.

אמנם, גדיש נכנסה להשקעה בקרן אייפקס כבר ביוני 2007, זמן רב לפני שאייפקס נהפכה לבעלת השליטה בפסגות. נכון לסוף 2010, עומד שווי השקעתה באייפקס על 23.2 מיליון שקל. השקעה זו יוצרת פתח לניגוד עניינים בין פסגות לחוסכים בגדיש: כיצד, למשל, יפעל מנהל ההשקעות בקופות הגמל של פסגות, שלומי ברכה, במקרה שבו תקים אייפקס קרן נוספת ותציע לפסגות להשקיע בה? ואם ייווצרו מחלוקות ואינטרסים מנוגדים לחוסכים בגדיש ולפסגות, האם יילחמו מנהלי הקופה את מלחמתם של העמיתים, או שמא יעדיפו את עמדת בעלי השליטה?

סוגיה בעייתית נוספת נוגעת לבטן הרכה של שוק הגמל - דמי הניהול. כפי שפורסם לאחרונה ב"כלכליסט", בדו"חות השנתיים של 2010 ששיגרה אייפקס למשקיעים, הוערך שווי פסגות ב־3.67 מיליארד שקל - גבוה ב־34% מהשווי שלפיו רכשה את בית ההשקעות רק כמה חודשים קודם.

בין הסיבות שגרמו לאייפקס לבצע את השיערוך הנדיב - שורה של מהלכים שנקטה הקרן, בניהולה של זהבית כהן, מאז רכישת פסגות, ובהם העלאת דמי הניהול, הן בקופות הגמל והן בקרנות הנאמנות - שני אפיקים שבהם פסגות היא מובילת השוק בהיקף הנכסים המנוהלים.

המהלכים הללו, יש לציין, טרם הוכיחו את עצמם בטווח הקצר על רקע גל של פדיונות, בקופות ובקרנות הנאמנות כאחד, וירידה בהיקף הנכסים המנוהלים של בית ההשקעות מאז הרכישה. אף על פי כן, נוצר מצב מוזר: העלאת דמי הניהול בקופות גדיש מייצרת ערך לאחת ההשקעות הבולטות בפורטפוליו של אייפקס, הלא היא פסגות, שבה מושקעת גדיש בעצמה, גם אם בפרומיל.

הרפורמה שמקדם משרד האוצר, ואשר צפויה להוריד את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל, עשויה לחדד את ניגוד העניינים: מצד אחד, תסייע הרפורמה לעמיתי גדיש בכובעם כחוסכים, ומצד שני תפגע בהם בכובעם כמשקיעים באייפקס.

בינתיים, מאז רכשה איפקס את פסגות, הובילה זהבית כהן, מנהלת הקרן המשמשת גם כיו"ר פסגות, מהלך להעלאת דמי הניהול במוצרים הפיננסיים השונים, ובהם גם בקופות הגמל של גדיש. בשלהי 2010 הגיש כבר עמית בקופת הגמל גדיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד בית ההשקעות בהיקף של 40 מיליון שקל.

העמית טען כי דמי הניהול בקופה שהנה הגדולה בענף, הועלו בניגוד להתחייבות שניתנה לעמיתים, לטענתו, שלא להעלות את דמי הניהול. למרות ההתחייבות, שניתנה לדבריו בתקופה שבה הקופה היתה עדיין בבעלות בנק הפועלים, עלו דמי הניהול שגבתה הקופה משיעור של 0.25% בלבד בשנה עד ל־1.6% בתחילת 2010, עוד לפני שהשליטה בפסגות עברה לאייפקס.