האגרסיביות השתלמה: קרנות מעורבות בסיכון גבוה השיגו תשואות עודפות

קרנות האג"ח המעורבות הן אחד מכלי ההשקעה הפופולריים ביותר בקרב המשקיעים בישראל. למעלה מ־400 קרנות אג"ח עם רכיב מנייתי מנהלות יותר מ־56 מיליארד שקל מכספי הציבור בארץ.

• ביצועי הקרנות המעורבות - לצפייה לחץ כאן

זה לא סוד שעם ישראל אוהב את קרנות ה־90/10 או ה־80/20 ונוהר אליהן מתוך הכרה שכספו ינוהל בצורה שמרנית עם תיבול של סיכון. קרן מעורבת, שעל פי ההגדרה של מורנינגסטאר פירושה קרן אג"ח בעלת רכיב מנייתי נמוך יחסית בנוסף לרכיב האג"ח העיקרי, מגלמת היטב את אופי ההשקעה השמרני האופייני למחוזותינו.

אך גם בקרב הקרנות המעורבות ישנן דרגות שונות של חשיפה למניות ורמות סיכון אג"ח שונות - ודווקא אלו שמגלמות רמות סיכון גבוהה יותר, הצליחו בטווח של ארבע שנים אחורה.

מניתוח ביצועי הקרנות המעורבות בישראל, עולה כי במבנה של קרן מעורבת, מעט סיכון משתלם לאורך זמן. קרן בעלת רכיב מנייתי של 10% או יותר - שכללה גם אג"ח בסיכון או אג"ח חברות לטווח הארוך - הניבה תשואות גבוהות יותר לעומת קרנות מעורבות בעלות נטיית סיכון נמוכה (קרנות שמשקיעות באג"ח בדירוג גבוה ובעלות חשיפה מועטה למניות).

הקרנות המעורבות בישראל מפוזרות למעשה בכמה קטגוריות של רשות ניירות ערך ורובן מסווגות תחת הקטגוריות הכלליות דוגמת אג"ח כלליות, אג"ח ממשלתיות כלליות ואג"ח שקליות כלליות.

לשם הבדיקה, ריכזנו את הקרנות המצהירות על חשיפה של 10%, 30% ו־50% למניות והשווינו ביניהן. מתוך קרנות אלו, סיננו קרנות שקיימות ארבע שנים לפחות כדי לקבל תמונת מצב רחבה יותר, הכוללת גם ביצועים בעתות משבר. 

סיכון גבוה, תשואה עולה

קרנות שחשיפתן למניות הוגבלה ל־10% מהתיק גייסו במצטבר 1.6 מיליארד שקל - הסכום הגבוה ביותר ב־12 החודשים האחרונים, תוך שהן רושמת פער משמעותי מהקרנות בעלות החשיפה הגבוהה יותר.

אם בוחנים את ביצועי הקטגוריות לפי חשיפה למניות, נראה כי הקרנות המסוכנות יותר (המשקיעות באג"ח חברות ובאג"ח בסיכון גבוה) עם חשיפה מנייתית של 10% לכל היותר, הניבו תשואות גבוהות משמעותית מקרנות באותן קטגוריות עם חשיפה של עד 30% למניות.

לפיכך, התשואה הגבוהה בקטגוריה זו הושגה בעיקר באמצעות החשיפה לאג"ח בסיכון גבוה וללא קשר להיקף החשיפה המנייתית.

לעומת זאת, קרנות סולידיות יותר המשקיעות באג"ח שקליות וממשלתיות, וחשופות למניות בשיעור של עד 10%, הניבו תשואות נמוכות יותר אך כשרמת החשיפה למניות קפצה מעל 10% - התשואות עלו.

לכן, משקיע שבטווח הארוך תיבל את תיק ההשקעות שלו ולקח סיכון לא מבוטל בהשקעה באג"ח מסוכנות (אג"ח חברות או אג"ח להמרה) – הרוויח וזכה לתשואות גבוהות. כך, למשל, קרנות אג"ח חברות והמרה עם חשיפה של עד 10% למניות, השיגו תשואות גבוהות יותר בהשוואה לקרנות בעלות חשיפה מנייתית זהה שהשקיעו באג"ח פחות מסוכנות – והיכו את מדד האג"ח הכללי בטווח של שנתיים ושלוש שנים בזכות הסיכון הגלום בנכסי האג"ח.

לעומתן, קרנות האג"ח השקליות, ש־10% מתיק השקעותיהן חשופים למניות, לא היכו את המדד אף פעם לנוכח הסיכון הנמוך בהשקעה.

האגרסיביות משתלמת

בתחום החשיפה של עד 30% למניות, הקרנות הסולידיות (שמשקיעות באג"ח מדינה) לא הצליחו להכות את מדד האג"ח הכללי בטווחים השונים, אם כי החשיפה המוגדלת למניות סייעה להן להניב תשואה גבוהה יותר מאלו שמשקיעות 10% בלבד במניות. לכן, לא מפתיע שקרנות אגרסיביות יותר - עם חשיפה גבוהה יותר למניות - היכו את המדד בטווחים השונים.

בתחום הקרנות שחשופות למניות בכ־50% - תחום קטן יחסית בו מנוהלים כ־76 מיליון שקלים ב־10 קרנות. הקרנות ששייכות לקטגוריית אג"ח כלליות או שקליות, הצליחו בטווח של שלוש וארבע שנים להניב תשואות גבוהות לעומת קרנות באותן קטגוריות עם חשיפה של עד 30% למניות.

מצד שני, יש לזכור כי הגדלת הסיכון כרוכה גם בעלות השקעה גבוהה יותר, כאשר דמי הניהול של קרנות בעלות רכיבי סיכון גבוהים יקרים יותר. ממוצע דמי הניהול עולה בהדרגה עם רמת החשיפה למניות ועם הגדלת האג"ח המסוכנות

בתיק. לא סתם זרמו כ־1.6 מיליארד שקל ב־12 החודשים האחרונים לקרנות ה-90/10 השונות: הן זולות יותר ועל פניו מציעות למשקיע תמהיל נאה של סיכון מול תמורה.

עם זאת, אם לוקחים קרן מעורבת, כדאי לבדוק האם ההשקעה באג"ח אגרסיבית מספיק כדי לעמוד בציפיות התשואה.

השורה התחתונה: הסיכון השתלם: קרנות מעורבות בסיכון גבוה הצליחו לייצר תשואות שנתיות דו ספרתיות, והיכו בעקביות את מדד הייחוס אג"ח כללי בטווח הקצר והבינוני.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל