שריג מחייב מוסדיים לצמצם אחזקה באג"ח קונצרניות

אגף שוק ההון במשרד האוצר בניהולו של פרופ' עודד שריג פרסם אתמול טיוטת תקנות השקעה חדשות לגופים המוסדיים, שיישומן עשוי לדרוש מהגופים המוסדיים לבצע מכירות משמעותיות של ני"ע. עד כה נקבעו תקנות השקעה נפרדות לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה, מצד אחד, ולביטוחי המנהלים, מצד שני, שהיו שונות זו מזו, וכעת מאחד האגף את התקנות שיחולו על כלל המוצרים הפנסיוניים.

השינוי הראשון קובע כי כל המוצרים הפנסיוניים המשתייכים לאותו גוף (ביטוח, פנסיה וגמל) ייחשבו כקבוצת משקיעים אחת לצורך עמידה במגבלה שקובעת שיעור מקסימלי להחזקה באמצעי שליטה של תאגיד בודד. משמעות הדבר היא דרמטית.

מיקוד בהשקעות פיננסיות. כיום קיימת מגבלה על קרנות פנסיה וגמל של גוף מסוים שלפיה אסור להן להשקיע את כספי החוסכים יחד בחברה אחת בשיעור העולה על 20%. הרציונל הוא להשאיר את ההשקעות של הגוף כהשקעות פיננסיות להבדיל מריאליות.

אלא שכעת, מחיל האוצר את מגבלת ה־20% גם על ביטוחי המנהלים של הגוף הרלבנטי. משמעות הדבר היא שגוף מוסדי המחזיק גם בביטוחי מנהלים, גם בפנסיה וגם בגמל, כמו חמש חברות הביטוח הגדולות בענף, שעד היום יכול היה להחזיק עד 20% מגוף מסוים דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה ושיעור נוסף של עד 20% בביטוחי המנהלים, יצטרך לבדוק את שיעור החשיפה הכולל של כלל המוצרים שלו לאותו תאגיד ובמידת הצורך למכור חלק מאחזקותיו כדי להגיע לאחזקה שלא תעלה על 20%.

השינוי המהותי השני, והיותר משמעותי, הוא שהיקף החשיפה של גוף מוסדי למנפיק בודד (בהשקעה באג"ח סחירות) יירד מ־10% ל־5% וביחס לקבוצת תאגידים שתחת אותה בעלות ל־10% במקום 15%. קודם לכן יכלו קופות הגמל, הפנסיה והביטוח להשקיע שיעור של 5%–10% במנפיק בודד בתלות ברמת הדירוג שלו (15% בקבוצת תאגידים). כעת הם יוכלו תחת המגבלות החדשות לרכוש אג"ח של כל תאגיד ללא קשר לדירוג שלו. משמעות הדבר היא שהגופים המוסדיים יצטרכו להיפטר בשוק מכמויות לא מבוטלות של אג"ח.

השינוי השלישי מאפשר לגופים המוסדיים להשקיע באג"ח במדינות מחוץ לישראל המדורגות בדירוג -BBB בעוד שעד כה הם הוגבלו לדירוג A, זאת כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט". כך, למשל, יוכלו המשקיעים להמשיך ולהחזיק באג"ח של אירלנד שהדירוג שלה ירד מתחת ל־A.

חשש לניגוד עניינים

שינוי מהותי נוסף נוגע למגבלות השקעה של גופים מוסדיים בגופים הקשורים להם. כדי להתמודד עם פוטנציאל ניגוד העניינים של השקעה בגוף שנמצא תחת אותה שליטה, נקבע כי גוף יוכל להשקיע בחברה קשורה שלו בשיעור שלא יעלה על 5% ובלבד שהיא חברה ציבורית. בכל מקרה יהיה אסור לאותו גוף להשקיע כלל בחברה־האם שלו. עד היום נאסר על קופות הגמל להשקיע כלל בחברות שנשלטות על ידי החברה־האם שלהן. כך למשל נדרש בית ההשקעות אקסלנס למכור את אחזקותיו בחברות דלק אנרגיה ודלק קידוחים.

כעת יותר לו להשקיע בחברות אלו בשיעור שלא יעלה על 5%. לעומת זאת, ביטוחי המנהלים יכלו להשקיע בחברות אלו ללא כל מגבלה. משמעות השינוי היא שביטוחי המנהלים של גופים שבעל השליטה שלהם מחזיק בחברות ציבוריות נוספות, דוגמת ביטוחי המנהלים של הפניקס שנשלטת על ידי קבוצת דלק שמחזיקה בחברות ציבוריות אחרות או כלל ביטוח שנשלטת על ידי קבוצת אי.די.בי, יצטרכו למכור את האחזקות העודפות בחברות אלו העולות על שיעור של 5%.

אם לא די בתקנות החדשות והשלכותיהן על הגופים המוסדיים, הרי שאגף שוק ההון, בראשותו של פרופ' עודד שריג, הכניס לתקנות סעיף שלפיו משקיע מוסדי שיחרוג מתקנות ההשקעה החדשות ולא יתקנן בפרק הזמן הקצר שהוקצה לו לכך, בתוך שלושה ימים בלבד, לא יורשה לגבות דמי ניהול מהעמיתים עד למועד תיקון החריגה. בנוסף, אם ייגבו דמי ניהול בתקופה זו, הם יוחזרו לעמיתים. עוד קובעות התקנות כי אם נוצר למשקיע המוסדי הפסד בשל תיקון החריגה, הוא יצטרך להחזיר אותו לעמיתים.