עמוס שפירא: "אני מאמין בהפרדה בין המגזר עסקי למערכת החינוך"
מנכ"ל סלקום סירב להתייחס בנאומו בכנס ת"א 100 Live2 של "כלכליסט" ואקסלנס לשתי החברות החדשות שנכנסו לשוק הסלולרי והסכים לומר רק: "בשנה שעברה סלקום היתה שווה 100 מיליון פחות מהחברה הכי גדולה, ואילו השנה אנחנו 300 מיליון דולר מעליה"
16:39
12.04.11
מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, התעלם במופגן מתוצאות המכרז מליל אמש במסגרתו הצטרפו שתי חברות חדשות למגרש המשחקים של השוק הסלולרי. במקום זאת, בחר שפירא לנאום בכנס ת"א 100 Live2 של "כלכליסט" ואקסלנס על הקשר שבין מערכת החינוך לעסקים, בתוקף תפקידו כנשיא אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב. "אתם בטח שואלים כיצד מתרחשת מרקחה בשוק התקשורת ואני בעצם בא לדבר על נושא אחר. לא אגיד על כך דבר, וגם אל תצפו לכך. רק אומר שנה שעברה סלקום היתה שווה 100 מיליון פחות מהחברה הכי גדולה, ואילו השנה אנחנו 300 מיליון דולר מעליה".
"ובכן, בתחום האקדמי היה לישראל עבר מפואר למדי", אמר שפירא. " אם היה לנו ענף ספורט שמקביל להישגים האקדמיים ייתכן וכל יום היינו במזרקה בכיכר רבין, כפי שהיה ערב זכייתה ב-1977. לישראל ארבע אוניברסיטאות מה- 100 הטובות בעולם. כשמורידים את פרסי נובל לשלום, ישראל נמצאת במקום גבוה עם 6 עד 7 פרסי נובל לכל 10 מיליון תושבים. בכלל, היהודים נחשבו לשליש מזוכי הנובל טרם מלחמת העולם השנייה, אך רבע בלבד אחריה. כל זה טוב ויפה, אבל עתידנו בסכנה. זו בעיה כלכלית כי ישראל מאבדת את יתרונה האיכותי לדעת. אירן כבר עוברת את ישראל בשיעור פרסומים מדעיים בעולם על פי מכון סקופוס. אנחנו מייצרים בעצם רבע מהמחקרים המיוצרים במדינות ערב וזו מגמה מצערת שיהיו לה גם השלכות בטחוניות. אבל אנו מאבדים רבע מכוחות המחקר שאנו גידלנו, כי הם נמצאים היום בארה"ב. פעם נהגנו לומר בשעשוע לאמריקאים: 'אם על כל חוקר אנו מוציאים השקעה של כמיליון דולר, הרי ש- 4,000 החוקרים הישראלים המועסקים בארה"ב כמוהם כמתנה בת 4 מיליארד דולר שהענקנו לכם'".
"התחום האקדמי הוא בנפשי, מצד שני אינני דוגל במעורבות של המגזר העסקי במערכת החינוך. אני לא חושב שאני מבין בחינוך יותר מאשר שר החינוך או מורה ממוצע. אבל אני חושב שמנהל עסקי צריך לדעת מה מצופה ממנו, ועלי לומר לו זאת. אחד המאפיינים של המציאות החדשה הוא שינוי טכנולוגי מהיר. לפיכך, לימודים אקדמים ספציפיים אינם בעלי ערך גדול מדי. את כל מה שלמדתי באוניברסיטה בצעירותי במשך ארבע שנים למדתי אחר כך על בשרי במשך שבועיים בעבודה הראשונה שלי. זה לא שלא למדתי כלום, מה שלקחתי איתי היה מצוי יותר בתהליכי חשיבה. זה הכיוון שהייתי רוצה שהמוסדות להשכלה גבוהה ילכו אליו.
ביקשנו ממאה חברות במשק לחתום על אמנה בה הם נדרשים לחשוב מחדש על התפקידים שהם מציעים לבוגרי אוניברסיטה, להגמיש את תהליכי קבלת הבוגרים ובעצם לעודד קבלה של עובדים במוסדות להשכלה גבוהה שמדגישים תהליכי חשיבה נכונים. נעודד חברות לשאול את הבוגרים לא רק מה הם למדו אלא היכן. מהצד השני, הייתי מצפה ממעסיקים להסתכל לא רק על הישגי הבוגרים באוניברסיטאות אלא גם במוסדות שקדמו להן: בתיכון וביסודי. אני מאמין שעל כל אחד ללמוד מה שהוא אוהב, אבל להשקיע את המקסימום תוך כדי כך. מחצית מהעובדים שהתקבלו לעבודה במקינזי אינם בוגרי מנהל עסקים, אלא אפילו מדעי המוח. לכן , מהמוסדות האקדמיים אנו מבקשים - אל תתפשרו על רמת התלמידים שאתם מגייסים, כי פחות חשוב מה למד סטודנט כזה או אחר, יותר חשוב איך הוא למד".
