לאחר התערבות פישר: הדולר עלה ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.47 שקלים

הדולר עלה היום (ג') ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 3.47 שקלים. היורו ירד ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.91 שקלים. בנק ישראל התערב בשעות הבוקר במסחר ורכש, לפי ההערכות, עשרות מיליוני דולרים.

ורד יצחקי מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים, אמרה כי "הדולר נסחר ביציבות סביב רמת 3.465 שקלים כאשר סוחרים בשוק יושבים על הגדר וממתינים לראות את צעדיו הבאים של בנק ישראל או משרד האוצר. היחלשותו של היורו בעולם מאותתת כי בנק ישראל לא יוכל להמתין עוד זמן רב ויאלץ לנקוט בצעדים נוספים על מנת לבלום את חוסנו של השקל. חשוב להדגיש כי התערבות של 100 מיליון דולר ביום, כפי שראינו אתמול או התערבות של עשרות מיליונים כפי שראינו הבוקר, אין בה כדי לגרום לפיחות מחודש של השקל ונדרשים צעדים אגרסיביים יותר בכדי להחליש את השקל. בשלב הנוכחי צפוי השקל להמשיך ולהתחזק לעבר רמת 3.424 ובמידה ובנק ישראל לא ינקוט בצעדים מהותיים הדרך של השקל למטה עוד ארוכה".

לאחר שהתברר כי מדיניות רכישת הדולרים אינה מצליחה למנוע את המשך התחזקות השקל, צפוי בנק ישראל לשנות את מדיניותו ולהפעיל צעדים מינהליים נוספים נגד הספקולנטים במט"ח, בנוסף לאלה שעליהם הודיע בסוף חודש ינואר. בבנק מעריכים כי הודעה על ביצוע צעדים מינהליים נוספים בתחום המט"ח עשויה להחליש את השקל, כפי שקרה עם הפעלת המהלכים הקודמים.

הצעדים המינהליים הנוספים הנשקלים כעת בבנק ישראל הם הגדלת חובת הנזילות בעסקאות החלף (SWAP) מעבר ל־10%והגדלת הביטחונות הנדרשים מהבנקים הזרים לצורך ביצוע עסקאות החלף במט"ח. שני המהלכים מייקרים למעשה את עסקאות המט"ח עבור המשקיעים הזרים, והופכים אותן לכן לפחות כדאיות עבורם.

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שב ורמז לאחרונה על נכונותו להמשיך להתמודד עם בעיית שער החליפין בכל האמצעים העומדים לרשותו. בכנס בינלאומי שקיים הבנק בסוף השבוע שעבר, אמר פישר כי "אף נגיד של בנק מרכזי אינו יכול להיות אדיש לרמת שער החליפין. מדיניות שער חליפין גמיש אינה אומרת שהמדינה אינה צריכה להתערב בשוק המט"ח".