לכל שאלה תשובה: מי קובע את שכר הבכירים בחברות הציבוריות?
עד לאחרונה נדרש בעל השליטה לתמיכה של שליש מבין בעלי המניות מהציבור כדי לאשר את שכרו, אולם לאחרונה תוקן חוק החברות וכעת נדרש רוב מקרב בעלי המניות הלא נגועים בעניין אישי שמשתתפים בהצבעה.
רינה, יועצת השקעות מר"ג שואלת: על רקע שיאי השכר שנרשמו בעונת הדו"חות הנוכחית, מי מאשר את שכר הבכירים בחברות הציבוריות, ומה קורה במצב שבו המנכ"ל הוא גם בעל השליטה בחברה?
כבכל שנה חשפו הדו"חות הכספיים השנתיים את עלות העסקתם של חמשת שיאני השכר בכל אחת מן החברות הציבוריות. גם השנה נשבר שיא השכר בחברות הציבוריות, הפעם בידי יו"ר סאמיט זוהר לוי, שעלות העסקתו הסתכמה ב־2010 בכ־38 מיליון שקל.
ככלל, הגופים האמונים על אישור שכר הבכירים בחברות הציבוריות הם הדירקטוריון וועדת השכר שלו. עלות העסקתו של כל נושא משרה בכיר בחברה (הכוללת שכר בסיסי, בונוסים בדמות מניות ואופציות, מענקי פרישה, פוליסות ביטוח ופנסיה, הוצאות רכב, סלולרי ולעתים גם מרכיבים נוספים) עולה להצבעה בדירקטוריון ומאושרת על ידו.
עם זאת, במקרה שבו נושא המשרה בחברה הוא גם בעל השליטה בה (כמו במקרה של זוהר לוי מסאמיט), מחוייב הדירקטוריון להביא את הסכם השכר לאישור אסיפת בעלי המניות. עד לאחרונה נדרש בעל השליטה לתמיכה של שליש מבין בעלי המניות מהציבור כדי לאשר את שכרו, אולם לאחרונה תוקן חוק החברות וכעת נדרש רוב מקרב בעלי המניות הלא נגועים בעניין אישי שמשתתפים בהצבעה.
לפני חודש וחצי המליצה ועדת נאמן על צעדים שיסייעו לדירקטוריונים בחברות הציבוריות להגביל באופן גורף את שכר הבכירים, וזאת באמצעות גלגול ההחלטה לפתחם של המשקיעים המוסדיים, והם אלו שיצטרכו לאשר את השכר באסיפת בעלי המניות. עם זאת, במקרה שהציבור מתנגד לאישור השכר, שבה ההכרעה לדירקטוריון החברה (כל זאת כמובן תחת הנחה שאין מדובר בשכר לנושא משרה שהוא גם בעל שליטה).
לשאלות למדור: hashura@calcalist.co.il
