הדולר איבד 0.4% מול השקל: "פישר יישאר מחוץ לשוק המט"ח"
כך אומרים כלכלני סיטיגרופ בעקבות העלאת הריבית של פישר. שערו היציג של הדולר נקבע על 3.525 שקלים והיורו ירד ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 4.96 שקלים
הדולר והיורו איבדו היום גובה מול השקל אחרי הפצצה ששיגר אתמול פישר עם העלאת ריבית של 0.5% בזמן שבשוק ציפו להעלאה של 0.25% בלבד.
הדולר איבד 0.4% ושערו היציג נקבע על 3.525 שקלים. היורו נחלש ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 4.96 שקלים.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, "הלך על כל הקופה" והעלה אמש (ב') את הריבית בשיעור חריג ויוצא דופן של 0.5%, לרמה של 3%. העלאת הריבית לחודש אפריל היא ההעלאה התשיעית שמבצע נגיד בנק ישראל מאז שינה את מדיניות הריבית המרחיבה שלו, בחודש ספטמבר 2009. במהלך תקופה זו הועלתה הריבית במשק בשיעור מצטבר של 2.5%. הבנק העריך כי עד סוף 2011 תגיע הריבית לשיעור של 4%.
"אנחנו חושבים שהפתרון של בנק ישראל לבעיית האינפלציה יהיה שקל חזק יותר, לא רק ריביות גבוהות יותר. לכן בנק ישראל יצטרך להתרחק משוק המט"ח, בכך יאפשר עוד התחזקות נומינלית של שער החליפין גם במידה וזה יוביל לדיון באשר לתמחור יתר של השוק", אומרים היום בטיסטיגרופ.
רפי גוזלן מלידר שוקי הון דווקא שיבח את צעדו של פישר: "זו החלטה נכונה של הבנק ועקבית עם הערכתינו להעלאת הריבית ל-4% עד לסוף השנה. הבנק הפנים כי הסיכון האינפלציוני בישראל עלה מדרגה, וכי אין עוד מקום לסחבת בתהליך העלאת הריבית. הנחישות שהפגין הבנק תסייע לירידה בציפיות לאינפלציה, גורם מכריע בהתפתחות האינפלציה לטווח הבינוני".
גידול של 10.2 מיליארד דולר ביתרות המט"ח ב-2010
חטיבת השווקים של בנק ישראל פרסמה היום את הדין וחשבון השנתי על יתרות מטבע החוץ לשנת 2010.
יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2010 ב-10.2 מיליארדי דולרים, לעומת עלייה של כ-17 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-69.3 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרות השנה, בדומה לעלייתן בשנתיים הקודמות, היא בעיקרה תוצאה של רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל. מגמת הגדלת יתרות מטבע החוץ נמשכה ב-2010 גם במדינות מתקדמות ומתעוררות, בדומה למגמה בישראל, על רקע העובדה שהמשבר הפיננסי העולמי הדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות.
העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש.
