השורה התחתונה - בעלי הלב החזק הרוויחו: קרנות האג"ח האגרסיביות הניבו 30% בשלוש שנים

אחד מעקרונות ההשקעה הבסיסיים, שהומלצו על ידי נסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", הציע לרכז 80% מתיק ההשקעות באפיקים חסרי סיכון - ולייחד לנכסים המסוכנים לא יותר מ־20%. רכיב הסיכון יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אסטרטגיות, בעוד שברכיב חסר הסיכון מתכוונים בדרך כלל לאיגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח או צמודות מדד.

משקיעים המעדיפים לרכז את מרב השקעותיהם בתחום האג"ח, ומוכנים להוסיף רכיב סיכון משמעותי כדי לקבל תשואה עודפת, יכולים לבחור בקרנות המתמחות באג"ח בסיכון גבוה - אותן אג"ח לא מדורגות או בעלות דירוגי אשראי נמוכים, המספקות למשקיעים ריביות גבוהות יותר עבור הסיכון שלקחו.

דרך אחרת להיחשף לרכיבי סיכון, אך בצורה מתונה יותר, היא להשקיע בקרן נאמנות בעלת אופי סולידי בעיקרה, אך כזו המשלבת בתוכה רכיב של אג"ח בסיכון גבוה - לרוב במשקל של כ־10%.

• קרנות אג"ח בעלות רכיב סיכון גבוה - לצפייה לחץ כאן

מה מספר סימן הקריאה

שוק הקרנות הישראלי מציע אופציות מעניינות משני הסוגים שציינו, והמשקיע צריך להחליט על הדרך שבה יבחר: האם להרכיב תיק אג"ח בעצמו באמצעות חשיפה למספר קרנות, שאחת מהן היא קרן אג"ח בסיכון גבוה, וכך להגיע לפרופיל סיכון מסוג 80/20 או 90/10 - או להשקיע בקרן המציעה את שני העולמות (סולידי ומסוכן), ולתת למנהל הקרן לעשות את העבודה של הרכבת התמהיל.

זיהוי הקרנות המספקות חשיפה לאג"ח בסיכון גבוה אלו הנו פשוט: כל הקרנות שבשמן מופיע סימן קריאה (!) הן קרנות המשקיעות באג"ח לא מדורגות. הטבלה שבעמוד זה מציגה קרנות מסוג זה, בחלוקה לשתי קבוצות. קבוצה אחת היא קטגוריית קרנות האג"ח בסיכון, לפי רשות ניירות ערך. קטגוריה זו מונה 19 קרנות, המנהלות יחדיו כ־2 מיליארד שקל.

אורי קרן. מנהל ילין לפידות אג"ח מדינה צילום: אילן ספירא

מנהלי הקרנות מחוייבים להוסיף סימן קריאה לשם הקרן אם רכיב האג"ח הלא מדורגות בה עולה על שיעור האחזקה המותר במניות לפי תשקיף הקרן.

הקבוצה השנייה מורכבת מקרנות סולידיות מאוד, כלומר כאלו שמחזיקות לפחות 50% משוויין באג"ח מדינה או במזומן (מורנינגסטאר מגדירה כמזומן כל הלוואה לטווח של פחות משנה), ובנוסף משקיעות כ־10% לפחות באג"ח בסיכון גבוה.

ההשוואה בין הקרנות בקבוצה זו קשה, משום שקרנות אלו משתייכות לקטגוריות שונות. לצורך העניין, התייחסנו לכולן כשייכות לקבוצה בעלת מדיניות השקעה דומה. מעניין לראות כיצד הקרנות הסולידיות, כאמור, בבסיסן, אשר מחזיקות נתח גדול בנכסים חסרי סיכון, נוטות להעז יותר בנתח המוקדש לסיכון גבוה. הדבר בא לידי ביטוי בממוצע הטווחים לפדיון של האג"ח בקבוצה: 38.5% מאחזקותיהן הם בטווח קצר של 1–3 שנים, 23% מהאחזקות הם בטווח בינוני של 3–5 שנים, 16.5% בטווח הארוך יחסית של 5–7 שנים ו־14% בטווח הארוך יותר של 7–10 שנים.

באופן לא מפתיע, קטגוריית הקרנות בעלות סיכון גבוה בהגדרתן גברה בתשואות לשלוש שנים על קבוצת הקרנות הסולידיות המתבלות בחשיפה לרכיב סיכון, הודות לראלי האג"ח הקונצרניות בשנים 2009–2010, ולאחר שמחירן נחתך במשבר בשיעור דו־ספרתי גבוה.

קטגוריית האג"ח בסיכון גבוה הניבה בממוצע 29.7% בשלוש שנים, בעוד שהקבוצה המשלבת רכיב סולידי וסיכון הניבה רק כ־19.3% באותו פרק זמן.

עם זאת, קרן אחת בקבוצה הסולידית שהנה מעט אגרסיבית יותר מהאחרות, ושהתמהיל שלה כולל 25% בסיכון גבוה, הצליחה לגבור על ממוצע הביצועים של קרנות האג"ח בסיכון גבוה בטווח הזמן של שלוש שנים. המדובר בקרן מגדל אפיקים אג"ח! שהניבה 36.5% בשלוש שנים. בטווח זמן של שנתיים הניבה הקרן 53.9%.

יעקב וינשטיין. מנהל השקעות במגדל שוקי הון צילום: עמית שעל

על פי נתוני מורנינגסטאר, נכון לסוף פברואר 2011, 50.2% מנכסיה של מגדל אפיקים אג"ח! הוחזקו במזומן וכ־45% באג"ח, מתוכן כ־55% באג"ח קונצרניות. הקרן רשאית להחזיק גם עד 10% במניות.

הצצה אל אחזקותיה של קרן זו בתקופה האחרונה מגלה שיש לה עניין רב בכמה סדרות אג"ח מובנות של גלובל פיננס ג'י.אר 8 - סדרות שדירוג האשראי שלהן עומד על +B ומטה.

ניהול אסטרטגי מורכב

נקודה אחרת למחשבה היא נושא דמי הניהול. קרנות אג"ח בסיכון גבוה, המצריכות ניהול אסטרטגי מורכב יותר, גובות דמי ניהול גבוהים יחסית של 1.8% לשנה בממוצע. לעומת זאת, קבוצת הקרנות הסולידיות המשלבות רכיב אג"ח בסיכון גבוה גובה בממוצע 0.99% בשנה. זהו הבדל משמעותי, המקזז חלק ניכר מפערי התשואה בין שתי הקבוצות. לכן, משקיע שירצה להרכיב לעצמו תיק הכולל קרן סולידית אחת לפחות וקרן אג"ח בסיכון גבוה ייאלץ לשלם פרמיה גבוהה יחסית עבור חשיפה נפרדת זו.

עם זאת, לאור העובדה שאג"ח בסיכון גבוה ואג"ח מדינה לעתים מגיבות אחרת לחלוטין לתנאי שוק כלכליים משתנים, כגון תנודות בשערי הריבית במשק, יש משקיעים שיעדיפו לבודד את החשיפה לאפיקים השונים, ולא לארוז הכל בחבילה אחת. משקיעים הבוחרים בחשיפה לקרנות אג"ח בסיכון גבוה ראוי שיבחנו את ביצועיהן בטווח הארוך ואת תגובותיהן לתקופות של משבר.

בקבוצת קרנות האג"ח בסיכון גבוה תוכלו לראות גם את תוצאות הדאונסייד והאפסייד של כל קרן. נתון זה מלמד על ביצועי הקרן בשוק עולה ובשוק יורד: עד כמה הצליחה להשיג ביצועים טובים יותר מהשוק (ההשוואה היא למדד אג"ח לא ממשלתיות), הן בתקופות של עליות בשווקים והן בתקופות של ירידות. הנתון נע בין 0 ל־1 באחוזים, כאשר 1 פירושו שביצועי הקרן תמיד עולים על השוק, ו־0 שביצועיה תמיד נופלים ממנו (לקבוצת הקרנות הסולידיות לא הבאנו את נתוני הדאונדסייד והאפסייד, משום שקרנות אלו משתייכות במקור לקטיגוריות שונות ונמדדות בהשוואה למדדי יחס שונים).

הקרן המציגה את הביצועים הטובים ביותר לשלוש שנים בקטגוריית הסיכון הגבוה, היא ילין לפידות אג"ח לא מדורג+10!. קרן זו, שהנה גם הגדולה בקטגוריה ומנהלת כ־453 מיליון שקל, הניבה תשואה של 72.6% בשלוש שנים ושל 88.2% בשנתיים.

הקרן מחזיקה 56% באג"ח, מחציתן קונצרניות (בהן קרדן אן.וי, דלק נדל"ן, אפריקה ישראל, ואג"ח להמרה של קמהדע), ולאחרונה הגדילה את אחזקותיה במזומן ל־21%. אורי קרן, סמנכ"ל קרנות הנאמנות בילין לפידות, הסביר כי "תמחור האג"ח בסיכון גבוה בתקופה האחרונה פחות אטרקטיבי מכפי שהיה בשנים קודמות".

השורה התחתונה: קרנות אג"ח בסיכון גבוה רשמו תשואה של 30% בשלוש השנים האחרונות, אך גבו דמי ניהול של 1.8% בממוצע. כתחליף להן, ניתן להשקיע בקרנות סולידיות המציעות רכיב סיכון רק כתבלין. קרנות אלו הניבו 19% בשלוש שנים וגבו רק כ־1% בדמי ניהול.

IFO מפיצת מוצרי Morningstar בישראל