לתת ללבייב להזיע
למה אסור לשופטת ורדה אלשיך לאשר את הסדר החוב של אפריקה ישראל
כל מי שהאמין לרגע שלב לבייב למד לקח מקריסתו המשפילה, חטף בוודאי שוק רציני בשבוע שעבר. לבייב החדש, החשוף, האנושי, זה שמתייצב בהכנעה בבית המשפט ולא חושש לספוג את זעם ההמון, בחר להעביר, בשקט ובטרם מועד, 670 מיליון שקל לידי מנהלי הבנקים המודאגים. רגע לפני היום שנקבע לכך בהסכם,
גם כל מי שהיה בטוח שהנהלת אפריקה ישראל עסוקה כל כולה, ימים כלילות, בניסיון לשקם את החברה, חטף בוודאי שוק רציני לפני חודש. אז נודע כי נדב גרינשפון, סגן יו"ר החברה, ילד הפלא הלוחש על אוזנו של הלב, מצא זמן להצטרף לקבוצת היזמים שתקים את "הבית ברחוב ויטל" בתל אביב. מתברר שבין דיון בבית המשפט לסיבוב נוסף עם נציגי אג"ח ט', גרינשפון דואג לוודא שיהיה מאיפה להביא אוכל הביתה אם משהו רע יקרה.
גם מי שחשב שהפסדי העתק של אפריקה והתספורת שספגו בעלי החוב שלה מרגשים את מנהליה, חטף בוודאי שוק בתקופה האחרונה. בינואר, כמעט לפני שנה וסמוך לשיא המשבר, הואילו המנכ"ל איזי כהן, סמנכ"לית השיווק צביה לבייב וגרינשפון הנ"ל לוותר על 10% משכרם (לא כולל הפרשות סוציאליות, חלילה). מאז, נאדה. הפסדי עתק? הסדרי חוב? שום הודעת ויתור ולו על שקל אחד נוסף מצד ההנהלה. כהן השתכר בשנה שעברה 200 אלף שקל בחודש, לבייב וגרינשפון 100 אלף כל אחד. תורידו 10%, זה כמה עמוק שהמשבר של אפריקה נוגע להם.
ואפילו מי שהיה בטוח ש־6 מיליון השקלים שאפריקה שילמה לשלל יועציה, דובריה ויחצניה בחודשים האחרונים הביאו תועלת, חטף בוודאי שוק למקרא התגובה של דובר קבוצת לבייב העולמית, כשזה התבקש להגיב על העברת הכסף המוקדמת לבנקים: "בית המשפט הוא נר לרגלינו, ולכן נגיב שם", הגיב העולמי, כנראה בהשראת חנוכה.
7.5 מיליארד על הראש
על סמך מה תוכל אלשיך, כולנו נר לרגליה, להכריע את גורל הסדר החוב התקדימי בין אפריקה לבעלי האג"ח? לא קל להיות שופט. לך תיקח על אחריותך 7.5 מיליארד שקל, כשמאיימים עליך שהם עלולים להיעלם אם ההסדר לא יאושר. לכן אלשיך צריכה להסתכל על מה שהיא רואה. ומה שרואים זה שגם אחרי שלבייב נמלט בעור שיניו וגיבש הסדר שישאיר את השליטה באפריקה בידיו, הוא ממשיך להתנהל לפי הכללים של העולם הישן. שרידתו האישית היא שמעניינת אותו, טובת המשקיעים היא נגזרת אפשרית בלבד. יותר מכל דבר אחר, המחשבה שיירד מתחת ל־50% בחברה היא שמעבירה בלבייב צמרמורת אמיתית.
לבייב יכול לעשות מה שהוא רוצה
מיותר לציין שהגופים המוסדיים, נציגי בעלי האג"ח, אפילו לא חולמים להעיר משהו ללבייב. האינטרסים שלהם זהים לאלה שלו. גם הם רק רוצים שההסכם כבר יאושר והקוף הזה של הלוואות ספקולטיביות לצורך הקמת נכסים מפוקפקים ברוסיה יירד להם מהגב.
וכך, כאשר לבייב מעביר מאות מיליונים לבנקים, בצעד שעשוי להיתפס אצל החשדנים שבינינו כהעדפת נושים, המוסדיים מתעקשים לסובב את הראש לצד השני. כמו הילד הלא מקובל של הכיתה, שרואה את החתיך מחלק את העוגה לבנות והולך איתן הביתה שלוב זרוע, המוסדיים מעדיפים להישאר מבוישים בפינה ולקוות שישאיר להם פרוסה. הרי הוא הבטיח להם.
בנסיבות האלה, לבייב יכול לעשות מה שהוא רוצה. הרי גם נציגי אג"ח ט', והכ"דלתים שהצטרפו אליהם באיחור, ייאלמו תמורת פיצוי הוגן. לכן הכדור בידיים של אלשיך.כבר הבעתי כאן את דעתי שהשליטה המוחלטת באפריקה צריכה להילקח מלבייב. החודש האחרון רק חיזק את הטיעונים. זה הצעד הראוי, גם במחיר הסיכון שחלק מהחוב לבעלי האג"ח לא יוחזר. כך ראוי גם תחת "תרחיש האימים" שמהלכים עלינו יועצי ששת מיליוני השקלים, ולפיו מהלך כזה יוביל לפירוק החברה. רק תקדים כזה יבהיר, למשקיעים ולבעלי שליטה כאחד, שהכללים באמת השתנו.
