$
בורסת ת"א

אפקט הפירוק

הקוראים לפירוק אפריקה אינם מבינים את המשמעות

עו"ד אילן שביט 09:3918.10.09

חברות ציבוריות השוקדות בימים אלה על גיבוש הסדרי חוב עם בעלי החוב שלהן נתקלות פעמים רבות בנציגי נושים, המפגינים עמדות נוקשות ומניפים ביד קלה את שוט הפירוק. ככל הנראה, אלה המהלכים אימים בפירוק מניחים כי זה כלי יעיל לצמצום הפסדים או מאמינים שבידיהם אמצעי שכנוע שיכולים להביא את בעלי השליטה בחברה "להכניס את היד לכיס". בין השורות של דבריהם אפשר להתרשם לעתים כי פירוק יהיה בבחינת "עונש" הולם על המחדלים העסקיים של הנהלת החברה ובעלי השליטה בה.

 

אולם בגישה זו טבועים כמה כשלים מהותיים, המעוררים שאלות על מידת הבנתם של האנשים הללו בתחום. בהנחה כי הפעילות העסקית נערכה בתום לב, הרי שכישלונות עסקיים הם "חלק מהמשחק", ומי כמו המשקיעים המוסדיים מודעים לכך כי מה שעולה - עלול גם לרדת.

 

מכל מקום, ודאי שאלה שבחרו בעצמם (במיטב מקצועיותם וידיעתם את כל העובדות) לנתב את כספי המשקיעים באפיק השקעה מסוים אינם יכולים להיות גם התליינים של אפיק השקעה זה, כשמתברר כי הוא כשל. הרי הם עצמם יידרשו לתת דין על בחירתם. לכן, מבין כולם, הם לכאורה מנועים מלבוא בדיעבד בטרוניות נגד אפיק ההשקעה הזה. בנוסף, אין צורך לציין כי פירוק אינו עונש, והשימוש בפירוק למטרה זו הוא "שיקול זר". אך יותר מכך, מבחינה כלכלית, אם פירוק ישמש עונש, הרי שבנסיבות האלה פירוק יהיה דווקא "עונשם" של הנושים בעלי החוב.

 

ככלל, אפשר להבין שימוש באיום בהגשת בקשה לפירוק החברה כסוג של טקטיקה במשא ומתן על גיבוש הסדר נושים נאות. אך מי שמצוי במשמעות הכלכלית האמיתית של הליך פירוק ירחיק עצמו מ"נשק יום הדין" זה, כל עוד פתוחה אפשרות לדרך אחרת (הסדר נושים, הקפאת הליכים ודומיהם).

 

תוצאות הרסניות

 

הסיבה לכך היא שעם הניסיון שהצטבר מהליכי פירוק, התבררו תוצאותיו ההרסניות של הליך הפירוק גם מבחינתם של נושי החברה, מבחינתם של עובדיה, ואף מבחינת ההשלכות על המשק בכללו. בהדרגה עברו דיני הפירוק שינוי שבמהלכו נפתח פתח שרק הולך ומתרחב: חברה שכשלה לא תגיע כברירה ראשונה לפירוק.

 

ניכר שלבאים משוק ההון, אשר אינם מבינים ברזי ההליך, פירוק נראה כעוד דרך להשיג תשואה. מבחינתם, פירוק הוא רק "תספורת". אולם עצם התייחסות זו מעידה על חוסר הבנה ואי־ידיעה בתחום של חדלות פירעון, על היבטיה

ותוצאותיה.

 

לב לבייב לב לבייב צילום: עמית שעל

לא בכדי, גם בימי שגרה - שאינם ימי משבר כלכלי עולמי - בתי המשפט מאשרים רק במשורה את סעד הפירוק, וגם זאת רק כאשר כלו כל הקיצין ואין כל אפשרות להותיר את החברה כעסק חי. את הסעד הקיצוני של פירוק חברה נותן בית המשפט רק בשעה שהוא מגיע למסקנה שבאמצעות הפירוק יפיקו נושי החברה תועלת רבה יותר מאשר גיבוש הליך של הסדר חוב או באמצעות הסדר הבראה שמחייב לעתים מהלך של החלפת הנהלת החברה או מכירת פעילותה למשקיע חיצוני.

 

אין פלא שהנושים הבנקאיים של אפריקה ישראל, האמונים היטב על משמעותו הכלכלית של הליך הפירוק, אינם שותפים להתלהמות בשימוש בכלי הפירוק. כל זאת, הגם שלא רק שהם נמנים עם הנושים של אפריקה ישראל, אלא אף קודמים לנושים המוסדיים ומצבם מבחינת סדרי עדיפות הנשייה בנסיבות של פירוק יהיה טוב יותר.

 

אם כן, לפני שממהרים להספיד חברה דוגמת אפריקה ישראל כ"עסק חי", טוב יעשו נציגי המשקיעים המוסדיים אם יבררו לעצמם אם הם באמת מאמינים כי מינוי מפרק לאפריקה ישראל, מוכשר ככל שיהיה, יצליח להוביל את אפריקה ישראל טוב יותר מהנהלת החברה הקיימת ולהעלותה על דרך המלך.

 

במיוחד בעת הזאת, האם סבור מי מנציגי המשקיעים המוסדיים באמת ובתמים כי יש היום גורם במשק הישראלי אשר מסוגל לממן את כלל פעילותה של אפריקה ישראל באמצעות הזרמת הון חדש לחברה ולבנותיה? ולחילופין לרכוש את נכסיה כמקשה אחת? האם פירוקה ומכירתה של אפריקה ישראל בחלקים אכן תחזיר לנציגי המשקיעים המוסדיים את החובות במלואם?

 

האם ביקש מישהו מהם להבין כיצד מכירה בחלקים של נכסי החברות־הבנות והנכדות של חברת אחזקות דוגמת אפריקה ישראל ו"פירוקה לגורמים" אכן תביא את תמורות המימוש לנושים המוסדיים?

 

זעזוע של המערכת כולה

 

אין להתעלם מהאפקט האפשרי של פירוק חברה בסדר גודל שכזה, ויש להניח שגם הפעם יעמוד בית המשפט בפרץ, כפי שעמד בשעתו השופט וינוגרד בפרשת כור באומרו: "חברת כור אינה עוד חברה כדוגמת החברות הרבות שבקשות לפירוקן מובאות חדשות לבקרים לבית משפט זה. כור היא חברת ענק בממדים ישראליים, החולשת על נתח נכבד של התעשייה הישראלית ושל המשק הישראלי. על כן, זעזוע בה עלול להוביל לזעזוע במערכת הכלכלית של המדינה (...) ועל עשרות ואולי מאות העסקים והתעשיות, הקשורות בפעילותה בצורה זו או אחרת, אם במישרין ואם בעקיפין. על כן, חייב בית המשפט לשקול כל עניין הכרוך בחברה זו, גם לאור אספקטים אלה".

 

לאחר שתובן המשמעות האמיתית של הססמה "פירוק", איום בפירוק כטקטיקה כבר לא ישמש מטרה בפני עצמה.

 

הכותב הוא שותף מנהל במשרד עורכי דין חיים צדוק ושות' ומומחה בפירוק ובכינוס חברות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x