במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו־2010, נקבעה הוראת שעה לפיה דיבידנדים אשר מקורם ב"רווחים ראויים לחלוקה" שנצברו החל מינואר 1996 ועד לסוף דצמבר יום 2002, יחויבו במס בשיעור של 12% בלבד במקום 25% (או במקום 20% למי שאינו בעל מניות מהותי) בתנאים הבאים:
א. הדיבידנד שולם במהלך התקופה המתחילה ב־1 באוקטובר 2009 ומסתיימת ב־30 בספטמבר 2010.
ב. יום רכישת המניות אשר בגינן מתקבל הדיבידנד היה לפני 1 בינואר שנת 2003.
ג. בכל אחת מהשנים 2012–2009 סך התשלומים ששולמו למקבל הדיבידנד, מהחברה המחלקת את הדיבידנד, במישרין או בעקיפין בגין הכנסת עבודה, דמי ניהול,
ריבית/הפרשי הצמדה ואחרים (ללא הדיבידנד דנן), לא פחת מממוצע התשלומים כאמור ששולמו לו בשנות המס 2007 ו־2008. מטרת הוראה זו הנה למנוע משיכת דיבידנד בשיעור מס מופחת חלף תשלומים החייבים בשיעור מס גבוה.
ד. אילו מקבל הדיבידנד היה מוכר את מניותיו בתקופת הוראת השעה, היו חלות עליו הוראות סעיף 94ב(א)(2) לפקודה, לגבי אותם רווחים (דהיינו, היה זכאי ליהנות במכירתן משיעור מס מופחת של 10%).
"הרווחים הראויים לחלוקה" הם הרווחים החשבונאיים על פי הדו"חות הכספיים של החברה או הרווחים לצורכי מס בניכוי המס עליהם ודיבידנד שחולק מהם ובתוספת הכנסות פטורות, הנמוך מביניהם. ניתן ליהנות משיעור מס מופחת של 10% בגין רווחים ראויים לחלוקה כאמור רק בעת מכירת המניות או בעת פירוק. הוראת שעה זו מאפשרת משיכת רווחים אלה כדיבידנד רגיל ולהתחייב במס בשיעור של 12% בלבד במקום בשיעור 25% או 20%.
הוראת שעה זו נועדה לתמרץ חלוקת דיבידנד אשר בכל מקרה היה "כלוא" בחברה בשל האינטרס השלילי לחלק דיבידנד בגין אותם רווחים.
הוראת השעה מחזקת גם את תכנון המס המקובל לחלוקת דיבידנד שוטף, על פיו בכל חלוקת דיבידנד רצוי לקבוע מפורשות בהחלטת הדירקטוריון ובספרי החברה מרווחים של איזו שנה חולק הדיבידנד. אחרת, פקיד השומה עשוי לקבוע כי החלוקה בוצעה מאותם רווחים ראויים לחלוקה הזכאים לשיעור מס מופחת. על פי ניסיון משרדנו, רשויות המס בחרו לייחס רווחים אלה לשנים המוקדמות יותר (לפי FIFO), ואשר רק בעקבות דיוני פשרה, שונה הייחוס באופן חלקי.
מומלץ לדחות משיכת רווחים שמקורם בשנים 2006–1996 עד למועד כניסת הוראת השעה לתוקף ולבצעה בתקופה שבין 1.10.2009 עד 30.9.2010 תוך ציון מפורש של מקורם. גם ביחס לדיבידנדים שחולקו בעבר ואשר לא צוין מפורשות מקורם, ניתן לדעתנו במקרים מתאימים לייחסם לשנים 2003 ואילך, דבר שיאפשר ליהנות מהוראת השעה גם ביחס אליהם. האי־עמידה בתנאי הוראת השעה עלולה לגרור חיוב להשלמת מס לשיעור 25% או 20%.
מנוי לעיתון
פייסבוק
אפליקציה באייפון 
טוויטר
מבזקי SMS
אפליקציה באנדרואיד 
ניוזלטר
ספריית כלכליסט
כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©
