המומחים החיצוניים בבנק הפועלים: מסקנות דו"ח חזקיהו לא מבוססות
טורבוביץ: "לא הוצג בסיס איתן לקביעה לפיה הדירקטורים הפרו כביכול את חובותיהם על פי הוראות חוק החברות והוראות ניהול בנקאי תקין"
עם פרסום תגובת בנק הפועלים לדו"ח המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, נתן הבנק 3 חוות דעת שונות של מומחים חיצוניים לבנק הקובעות כי הבנק פעל כשורה בכל הקשור לטיפול בחילופי המנכ"לים בבנק.
טורבוביץ: אין חובה למנות ועדת איתור
יורם טורבוביץ קבע כי "לא הוצג (בדו"ח
לדעת טורבוביץ, בהחלטתו למנות מנכ"ל בחר הדירקטוריון בחלופה סבירה וראויה ואף למעלה מכך, נוכח המשבר במשק הלאומי והגלובלי וההיצע המצומצם יחסית של מועמדים ראויים לתפקידי מנכ"ל בנק הפועלים. לדבריו, "אכן, נדרש היה הדירקטורין לאזן בין האינטרס לבצע מינוי מהיר,שלא יותיר ואקום ניהולי של מנכ"ל פורש ללא מינוי יורש, לבין האינטרס לתור אחר מועמדים אפשריים נוספים".
בבצ'וק: החלטה עיסקית מובהקת
פרופ' לוסיאן א. בבצ'וק, מבית-הספר למשפטים של אוניברסיטת הארווארד, המוכר כאחד מגדולי המומחים בעולם לנושאי ניהול ושליטה של תאגידים, חיבר לבקשת בנק הפועלים דו"ח מפורט. הדו"ח מנתח את טיעוניו של המפקח על הבנקים, וקובע כי החלטת הדירקטוריון עולה בקנה אחד עם כללי ממשל תאגידי תקין ושיקול דעת עסקי.
פרופ' בבצ'וק מתייחס, בין היתר, לטענה כי לא היה הכרחי לקבל החלטה מהירה על מינוי מנכ"ל חדש, ומן הראוי והנכון היה לקיים ישיבה בעניין זה במועד אחר, ואומר כי השיקול בעניין זה מופקד בידי הדירקטוריון, וכי לדירקטוריון יש הסמכות להגיע למסקנה שראוי להחליט במהירות על מינוי מנכ"ל חדש, לאחר שהובא בפניו כל המידע הרלוונטי ונשקלו כל השיקולים.
פרופ' בבצ'וק אומר כי השאלה העיקרית, הנוגעת לשאלת פרישת המנכ"ל ומינוי מחליפו, היא "האם עקרונות תקינים של ניהול תאגיד מחייבים – במקרה של פרישת מנכ"ל - מינוי ועדת חיפוש, או לפחות יוצרים הנחה המצדדת בהקמת ועדה כזו", תשובתו על שאלה זו היא שלילית בתכלית.
"מקובל בחברות, לרבות חברות גדולות וחשובות, וכאלה הניצבות בפני אתגרים מהותיים, למלא את מקומו של המנכ"ל הפורש מבלי לעבור תהליך של ועדת חיפוש או תהליך אחר הגוזל זמן", מציין פרופ' בבצ'וק. כך נהגו באחרונה כמה מן החברות הגדולות ביותר בעולם ובהן וול מארט, קוקה קולה ומיצובישי.
לדעת פרופ' בבצ'וק, הברירה העומדת לפני דירקטוריון – למנות ועדת חיפוש או למנות במהירות מנכ"ל חדש – היא החלטה עסקית מובהקת, ועל הדירקטוריון להעריך ולשקול את התועלות ואת העלויות הכרוכות בתהליך ועדת החיפוש. המחיר העיקרי הכרוך בוועדת חיפוש הוא שבזמן עבודתה, החברה תהיה במצב של "ברווז צולע", העלול להשפיע עליה לרעה כתוצאה מחוסר ודאות ומחוסר הנהגה יציבה.
"הפרוטוקול שבדקתי מצביע על כך שבמהלך ישיבת הדירקטוריון, חברי הדירקטוריון התמקדו על התועלות והעלויות של תהליך ועדת החיפוש, והגיעו למסקנות ברורות מאוד בנושאים אלה... מסקנת הדירקטוריון היתה כי התועלות מוועדת החיפוש הן מוגבלות למדי התבססה בחלקה על הערכת הדירקטורים, כי קינן הוא מועמד מתאים וטוב למילוי תפקיד המנכ"ל".
לאחר שפרופ' בבצ'וק מפרט את ניסיונו המקיף ורב-השנים של קינן, ואת הדגש ששמו הדירקטורים – מתוך הכרתם האישית את קינן – על כישורי ההנהגה המרשימים שלו, יכולתו לצמוח וללמוד, והכישורים ביחסי אנוש שהפגין, הוא קובע: "לחברי הדירקטוריון היתה בהחלט סיבה להגיע למסקנה כי יש להם מידע מספיק על קינן, וכי לא סביר להניח שתהליך של ועדת חיפוש ישפיע מהותית על הערכתם לגביו".
לאור הדברים האלה, מסכם פרופ' בבצ'וק, "מסקנתי היא כי החלטת הדירקטוריון, ותהליך קבלת ההחלטה במהלך הישיבה התיישבו ולא חרגו מעקרונות ומנוהגים תקינים ונכונים של ניהול ושליטה בתאגידים".
לוסטהויז: מסקנות הדו"ח אינן מבוססות
בחוות דעת שהתקבלה בבנק מעו"ד ורדה לוסטהויז ,עד לא מזמן היועצת המשפטית של בנק ישראל, נקבע כי הפגם שנמצא בכך שיו"ר הדירקטוריון פעל לכאורה באופן שלא אפשר למנכ"ל להמשיך בתפקידו וכך לא הותיר לו ברירה אלא להתפטר, אינה עולה מדוח הבדיקה עצמו.
לדבריה, הפיקוח קבע רף גבוה מאוד באשר לדרישות הנדרשות מהדירקטוריון ודרך עבודתו, אולם את דרך התנהלות הדירקטוריון יש להעריך על פי המבחן של "sound corporate governance principles and practices” משום כך הפגמים הטכניים הנמנים בדוח הבדיקה, כשלעצמם אינם יכולים להצדיק את עמדת המפקח, ובוודאי שאין בהם כדי לפסול את המינוי.
עוד מדגישה עו"ד לוסטהויז כי "נראה שחלק מהמסקנות הדו"ח אינן מבוססות דיין, כשהתוצאה היא שחלק מהדרישות לתיקון הפגמים ייתכן ואינן צודקות וכי אין קורולציה או מידתיות בין הפגמים במינוי המנכ"ל לבין הדרישה לתיקונם".
