נשיא קבוצת המימון ביס בנק ההודי: "סימנו את ישראל כיעד כבר מזמן"
סומאק ג'וש מחפש חברות ישראליות שיהיו מעוניינות בשיתוף פעולה עם חברות הודיות בתחומי החקלאות, המים והרפואה. מבוקשת: חברה קטנה עד בינונית, בעלת מודעות סביבתית וחברתית
המשבר העולמי אינו מרתיע את סומאק ג'וש, נשיא קבוצת המימון והפיתוח ב"יס בנק" (YES Bank) ההודי, מלחפש הזדמנויות עסקיות ברחבי העולם, כולל בישראל. "המנהלים שלנו פועלים באופן אקטיבי כדי להרחיב את העסק, והבנק כבר סימן את ישראל כיעד לפני זמן רב. מבחינת הודו, מדובר בשוק עם פוטנציאל אדיר".
יס בנק הוא גוף צעיר יחסית שנוסד לפני כשש שנים בלבד, ומנהל נכסים בהיקף של כ־3.7 מיליארד דולר. לרגל ביקורו בישראל סיפר ג'וש ל"כלכליסט" כיצד עלה המשק הישראלי על מפת היעדים הבנק.
סומאק ג'וש
ג'וש: "אנחנו הבנק היחיד בהודו הפועל רק בתחומים שיש להם ערך מוסף סביבתי וחברתי, ובישראל יש הרבה מאוד חברות הפועלות בתחומי העניין שלנו, כגון אנרגיה נקייה, תשומות חקלאיות, חקלאות אורגנית, אריזות ירוקות, טיהור מים וכדומה. אנחנו מעוניינים להיות הגוף המתווך בין חברות ישראליות לחברות הודיות הפעילות בתחומים זהים. מדובר בבנק צעיר המחפש שותפים ישראלים. אנחנו מאמינים גדולים באסטרטגיה של חיפוש מתמיד אחר הזדמנויות, ודווקא עכשיו, בתקופה של משבר עולמי, הדבר הכי גרוע שאנחנו יכולים לעשות זה לשבת ולחכות שדברים יקרו".
כדוגמה מביא ג'וש את תאגיד הענק ההודי Jain Irrigation, שלפני כשנה וחצי רכש את השליטה בחברת ההשקיה הישראלית נען דן, שמקורה בקיבוץ נען שבשפלה. "התאגיד מקבל מאיתנו מימון שוטף לפרויקטים בתחום המים בהודו", הוא אומר.
עקרונות הקיימות
"יס בנק", אומר ג'וש, "הוא הבנק ההודי היחידי הפועל לפי עקרונות הקיימות ('Sustainability', אותה תפיסה אקולוגית הקוראת לשימוש זהיר ומושכל במשאבי כדור הארץ למען הדורות הבאים - ע"צ). מאז המהפכה התעשייתית חיים האנושות בכלל, ותאגידים רבים בפרט, על חשבון הקרן של משאבי הטבע; הם אינם מסתפקים בריבית. מדיניות זו מזיקה לסביבה ואינה תורמת לחברה".
איך מתבטאים עקרונות הקיימות בהתנהלותו העסקית של הבנק?
"אנחנו מאמינים שעסק יכול להתנהל בצורה רווחית וגם לשמור על העקרונות הללו - שבעולם הגדול כבר זכו להכרה ולהערכה רבה, וגם בישראל הם הולכים וצוברים תאוצה. יס בנק יתמוך בהשקעות בחברות המפתחות אנרגיה סולרית, בגופים העוסקים בטיפול בשפכים ובטיהור מים, בענף הציוד הרפואי וכיוצא באלה".
השגריר ההודי נרתם
לג'וש חשוב להדגיש שלא מדובר בפעילויות של פילנתרופיה וצדקה. "הפעילות העסקית שלנו מייצרת ערך אקולוגי מוסף, מסייעת לאנשים עניים ובמקביל תורמת לנו רווח.
"אנחנו לא נשקיע בחברות שמייצרות תחנות כוח מזהמות, אך נירתם לסייע לחברות המשקיעות באנרגיה ירוקה. לא נשקיע בחברות שאינן ידידותיות לסביבה, אבל כן נפתח קשרים עסקיים עם גופים שישפרו את הנגישות של אזורים כפריים נידחים לחשמל, ציוד רפואי או מים. נשתדל להיטיב עם האוכלוסייה, באופן רווחי ומסחרי".
ג'וש מדגיש כי החיבור העסקי בין החברות הישראליות להודיות יכול לשאת פרי בכמה אופנים - אם בצורה של הסכמי שיתוף פעולה ואם בצורה של מיזמים משותפים, הסכמי הפצה או השקעות הדדיות.
"אנחנו סבורים שהיחסים הכלכליים בין ישראל והודו יכולים להתרחב לנתיב דו־כיווני, ולא להצטמצם לנתיב צר", הוא אומר. הנשיא ביס בנק היה רוצה לראות הרבה משלחות עסקיות שמגיעות מהודו לישראל, "בעיקר כאלו שיש להן אוריינטציה להשקעה וליזמות, שלא כמו אותן משלחות שמגיעות רק לתערוכות הייטק וביטחון".
בישראל יש ליס בנק הסכם שיתוף פעולה עם חברת New Equity Services שבבעלותם של דב תדמור וג'ון בוק. השניים כיהנו בעבר כמנכ"ל וכמנהל הכספים של דיסקונט השקעות, בהתאמה.
עם אילו חברות נפגשת בישראל?
"קיימנו פגישות היכרות ראשוניות עם חברות ישראליות קטנות עד בינוניות בתחומים שמעניינים אותנו. נפגשנו עם השגריר ההודי בישראל נאבטג' סרנה שנרתם לעזרתנו, עם נציגי לשכת המסחר ישראל־הודו ועם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר שבירך על היוזמה. בשלב מאוחר יותר נרצה לפתוח כאן נציגות קבועה, אך בביקור הנוכחי הנושא לא עלה על סדר היום".
בזמן השיחה משווה ג'וש את יס בנק לבנקים הודיים גדולים יותר כדוגמת ICICI, שבו עבד בעבר. "ל־ICICI, שנוסד ב־1994, לקח עשר שנים להגיע לגודלו הנוכחי של יס בנק - שנוסד רק בשנת 2003. קצב הצמיחה שלנו הוא מהיר מאוד".
ג'וש מספר כי "הבנקאים שעובדים אצלנו מגיעים מהבנקים הגדולים כגון ICICI ו־State Bank of India. העובדה שאנחנו צעירים אינה אומרת שהבנקאים שלנו הם חסרי ניסיון עסקי".
לא לגדולים
מגזר הבנקאות ההודי מורכב מארבעה סוגי בנקים: בנקים בבעלות ממשלתית (כ־20 במספר), בנקים פרטיים כמו יס בנק (כ־30 במספר), בנקים זרים (כ־15–20) ובנקים אזוריים (יותר ממאה).
בכל זאת, אתם בנק קטן. למה לפנות אליכם ולא לבנקים ההודיים הגדולים יותר?
"הגודל שלנו מותאם לסוג החברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן. איננו מעוניינים לעבוד עם חברות בסדר גודל של מיליארדי דולרים. אלו עובדות מול הבנקים הגדולים בהודו. אנחנו מחפשים חברות קטנות עד בינוניות, בהיקפי מחזור של עשרות מיליוני דולרים בלבד. הבנקים ההודיים הגדולים שכבר פתחו נציגויות משלהם בישראל, כדוגמת State Bank of India, פועלים בתחומים שונים לגמרי משלנו - כגון ביטחון, יהלומים ונדל"ן. הם מצפים שהלקוחות הגדולים יגיעו אליהם, וזה בסדר. אבל אנחנו מוכנים ללכת צעד נוסף לקראת הלקוחות שלנו".
הבנקאי ההודי מסכים עם הטענות הרווחות, שלפיהן אין לדעת מתי ואיך ייגמר המשבר הכלכלי העולמי, אבל הוא סמוך ובטוח בסיומו. לגבי הודו, הוא סבור שיש למשבר השפעה, אך לא רבה מדי. "ב־2008 עמד שיעור הצמיחה במדינה על 8.8%. השנה הוא אמנם עתיד לרדת לרמה של 5%–6%, אבל הודו עדיין במצב כלכלי טוב יותר לעומת מדינות אחרות בעולם.
"מנוע הצמיחה העיקרי שלנו בהודו", מסביר ג'וש, "היה ונשאר הביקוש האדיר של האוכלוסייה המקומית - שמונה כמיליארד נפש. חלק ניכר מהאוכלוסייה נהנה מהכנסה פנויה שהולכת וגדלה. נוסף על כך, בתקופה האחרונה מגמישה הממשלה את אפשרויות ההשקעה במדינה, ומסירה חסמים רגולטוריים.
"90% מהביזנס שלנו", הוא אומר לסיום, "מוקדשים לעבודה מול חברות. אין לנו חשיפה לשוק ההלוואות למשכנתאות. למעשה, אנחנו הבנק הבטוח ביותר בהודו מבחינת הלוואות בעייתיות".
מנוי לעיתון
פייסבוק
אפליקציה באייפון 
טוויטר
מבזקי SMS
אפליקציה באנדרואיד 
ניוזלטר
ספריית כלכליסט
כל הזכויות שמורות לכלכליסט ©
