"האם הפנטזיה נהפכה לסיוט?". זו אמורה להיות כותרת המשנה בכתבה בת עשרה עמודים על מלון הפלאזה שבשליטת יצחק תשובה בניו יורק, שהתפרסמה במגזין האמריקאי היוקרתי "ואניטי פייר".

"מאז 1907 היה הפלאזה אחד המקומות היחידים בניו יורק שבו אפשר היה לקבל תחושה של הזוהר והתחכום של פעם. ההיסטוריה של המלון שזורה בשמות מופלאים כגון מרלן דיטריך, מרלין מונרו, ז'קלין אונסיס ואחרים", נאמר בכתבה, אך כעת "הפלאזה רחוקה מהפנטזיה העירונית הזו".

הפלאזה בניו יורק. "תשובה הובס ע"י חדרניות ועובדי בית מלון"	צילום: בלומברג

בכתבה נאמר כי הבעיות של תשובה התחילו מיד עם ההחלטה להפוך חלק מחדרי המלון לדירות מגורים מפוארות. איגוד עובדי בתי המלון שיצא נגד תשובה הצליח לקבל את תמיכתם של כוכבי קולנוע מפורסמים כמו שרה ג'סיקה פרקר, ליזה מינלי ואחרים שהתקוממו נגד שינוי האופי של הסמל הניו יורקי ונגד הפגיעה בזכויותיהם של העובדים בו.

הקרב על דעת הקהל בנושא זה היה אבוד מראש. "תשובה הובס על ידי איגוד של חדרניות ועובדי בית מלון", נכתב בירחון. לאחר פתיחת המלון, מוסיף "ואניטי פייר", רק כמחצית משטחי הקניות שהיו אמורים להיפתח בקומה התחתונה נפתחו. למרות זאת, הדירות נחטפו כמו לחמניות חמות, במחירים שנעו בין 4,000 ל־6,000 דולר לרגל מרובע.

אך חלק מהדיירים הגישו נגד אלעד גרופ, החברה הפרטית של תשובה שביצעה את פרויקט הפלאזה, תביעות משפטיות בטענה שהדירות שרכשו אינן לשביעות רצונם. גם ספק המזגנים של הפרויקט תבע מאלעד 3.7 מיליון דולר על עבודה שבוצעה במקום.

מנכ"ל אלעד מיקי נפתלי אמר למגזין כי "הספק לא סיים את עבודתו", והוסיף: "צריך להעריך את אלעד על ביצוע עבודות השיקום של המלון, שהיה במצב גרוע מאוד".