הדוד האמריקאי של תל בונד

הירידות החדות שפקדו את שוקי המניות בעולם המריצו את המשקיעים לעבור לשוקי איגרות החוב, הנחשבים לאפיקי השקעה סולידיים יותר. הבורסה בישראל לא פספסה את המגמה הזו, ובפברואר 2007 הושק מדד תל בונד־20, העוקב אחר 20 אג"ח קונצרניות, צמודות מדד, שמעניקות ריבית קבועה, אשר הנן בעלות שווי השוק הגדול ביותר מבין האג"ח הנסחרות בת"א.

בעקבות השקת המדד הונפקו תעודות סל המעניקות למשקיע אפשרות לעקוב אחר תשואת תל בונד־20, ובאחרונה אף הושקו קרנות נאמנות המשקיעות באג"ח של החברות הכלולות בו. העלייה במדד המחירים לצרכן, המעידה על חזרתה של האינפלציה, העניקה רוח גבית לאפיקים הצמודים אשר רשמו עליות מחירים נאות. תל בונד־20 עלה מתחילת השנה ב־7.5%.

הרעיון לעקוב באמצעות תעודת סל אחר מדד האג"ח לא הומצא ברחוב אחד העם: דודו האמריקאי של תל בונד־20 הוא ETF (קרן נאמנות המתנהגת כמו תעודת סל) בשם LQD אשר הונפקה על ידי בנק ברקליס.

מדובר ב־ETF העוקבת אחר מדד iBoxx $ Liquid Investment Grade Index, הכולל את 100 האג"ח האמריקאיות בעלות הדירוג הגבוה ביותר. הדירוג נעשה על ידי סוכנויות סטנדרד אנד פור'ס או מודי'ס, ומציין את חוסנן של החברות המנפיקות. בדומה לאג"ח שבמדד תל בונד־20, גם במדד זה מדובר באג"ח קונצרניות צמודות מדד ובריבית קבועה.

דמי הניהול הם 0.15% ונחשבים לממוצעים בענף. משך החיים הממוצע (מח"מ) של האג"ח הוא 6.7 שנים, והריבית הממוצעת (קופונים) שהן משלמות עומדת על כ־5.8%. עד כה נחלה ה־ETF הצלחה כאשר הצליחה לגייס נכסים בהיקף של כ־3.4 מיליארד דולר.

המדד מורכב מאג"ח של חברות אמריקאיות גדולות שרובן ידועות: ענקית מוצרי הצריכה ג'ונסון אנד ג'ונסון, חברת המחשבים יבמ, קונגלומרט הדלק של (Shell), הקמעונאית וול־מארט, ענקית התקשורת AT&T, חברת הסיגריות פיליפ מוריס ואפילו חברת הסרטים האחים וורנר. משקלה של כל אג"ח במדד אינו נקבע לפי שווייה, והוא עומד בממוצע סביב 1%.

המגזר הגדול במדד הוא המגזר הפיננסי, שבו אפשר למצוא את גופים כמו בנק HSBC, חברת ההשקעות ברקשיר האת'ווי של וורן באפט ובנקי ההשקעות מורגן סטנלי ומריל לינץ'.

בשלוש השנים האחרונות עלה המדד בכ־3.9%, ואולם מדובר בתשואה דולרית, ובעבור המשקיע הישראלי מדובר בתשואה שלילית בשל ירידת שער הדולר.

נכתב על ידי מבט תעודות סל מכלל פיננסים. אין לראות במאמר משום ייעוץ פיננסי