• תפריט
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

היכונו לביאת החבילות: הלפרין רוצה לרסק את הרגולציה על יבוא אישי

מסמך שגיבשו ברשות ההגבלים העסקיים תומך בביטול הרגולציה על יבוא אישי, ביצירת תחרות לדואר ובהקלה בנטל המס. על הכוונת: רכישות של יותר מ־75 דולר בפטור ממע"מ והסרת הדרישה לאישורים ליבוא אישי. הסיבה: 99% מהחבילות עוברות בדואר והאכיפה עליהן שולית. הדרך: הקמת מרכז לוגיסטי במימון משרדי האוצר והכלכלה שיתמודד עם העומס בדואר ומתן פטור מהסדר כובל לחברות השילוח

אורנה יפת 06:5006.09.17

הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, ממליצה לעלות את רף המחיר שמעליו מוצרים המוזמנים מחו”ל חייבים במע”מ ובמכס, ולבטל את הרגולציה החלה על היבוא האישי, כך נודע ל"כלכליסט". עוד ממליצה הממונה כי על המדינה לעודד יצירת מתחרה לדואר על ידי סבסוד הקמת מרכז לוגיסטי ייעודי לתחום היבוא האישי.

 

 

בבדיקת שוק נרחבת שביצעה הרשות לאורך השנה האחרונה בנוגע ליבוא אישי, שממצאיה הופצו לכמה משרדי ממשלה והגיעו לידי "כלכליסט", חושפת הרשות כי כיום 99% מהחבילות שמוזמנות ביבוא אישי מגיעות דרך הדואר ועליהן אין אף אכיפה, בין היתר כי הדואר לא משתלט על כמות החבילות המוזמנות. "ככלל השירות שניתן על ידי הדואר הוא נחות יחסית בצד היותו זול יותר", קובעת הרשות.

 

רק 1% מחבילות היבוא האישי מטופלות כיום על ידי חברות הבלדרות. בעיה זו, לטענת הרשות, מעכבת את התפתחות ענף השילוח ויש לה השפעה ישירה על תחום היבוא האישי. כך יוצא שהרגולציה של משרדי הממשלה השונים, בעיקר האישורים שנדרש הצרכן לקבל על מוצרים שמוזמנים מחו"ל דרך הרשת, לא נאכפת. על כן ממליצה רשות ההגבלים לבחון מחדש את נחיצותם של החוקים הרגולטוריים הקיימים כיום.

 

 

 

 

העלאת רף תשלום המע"מ יביא לצמיחת היבוא האישי

 

בחודש יוני מונה צוות בינמשרדי לבחינת תחום היבוא האישי. הצוות כולל את נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה, מינהל המכס, הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה ונציג הממונה על הגבלים עסקיים. בתום התהליך הצוות יידרש להגדיר קריטריון ברור — בכמות או בכסף — בנוגע למוצרים רלוונטים המקנים פטור מהיתרים או רישיונות מגופי ממשלה שונים.

 

יבוא אישי מוגדר כיום כיבוא טובין בכמות סבירה לשימוש עצמי או נתינה במתנה. הפטור ממע”מ עבור מוצרים ביבוא אישי עומד על 75 דולר, ותקרת הפטור מתשלום מכס עומדת על 500 דולר. עבור חבילות ששוויין גבוה מ־500 דולר משלם הצרכן מע”מ ומכס. לשם השוואה, הפטור ממע”מ באירופה נמוך בישראל ועומד על 22 יורו, ותקרת הפטור ממכס היא 150 יורו. בארה”ב, לעומת זאת, רף הפטור ממע”מ וממכס עומד על 800 דולר ובאוסטרליה על 1,000 דולר אוסטרלי (כ־800 דולר אמריקאי). בדיקת הרשות העלתה כי העלאת תקרת הפטור סייעה לצמיחת היבוא האישי וכי צרכנים מחלקים את הרכישות לעסקאות של עד 75 דולר כדי לא לשלם את המס.

 

 

בעניין זה קיימים חילוקי דעות — ברשות המסים טוענים שהמגמה העולמית היא לצמצם הפטור ממס ליבוא אישי, ואילו בדואר טוענים להיפך. רשות ההגבלים לא עשתה מחקר מס השוואתי בין המדינות השונות ולכן לא נתנה המלצה ביחס לגובה הפטור ממס. יחד עם זאת, ברשות היו שמחים להעלות את רף הפטור וסבורים כי המהלך יגדיל את הרכישות ביבוא האישי ויהפוך אותו לנגיש וכלכלי.

 

בנוסף לסוגית המס, הלפרין ממליצה להסיר את כלל המגבלות על היבוא, כך שמשרדי הממשלה השונים יבדקו מחדש את הדרישה שלהם לאישורים על מוצרים שונים. "השילוב של משטר חוקיות יבוא מכביד, מסורבל, בלתי מובן, ובלתי שקוף בצירוף העובדה שכ־99% מהיבוא האישי מגיע באמצעות הדואר, אשר בו כמעט ולא נאכפות כלל הוראות חוקיות היבוא, יוצרים מצב שוק מעוות המחייב מחשבה מחודשת באשר לנחיצותם של כללי הוראות חוקיות היבוא", נכתב במסמך.

 

 

מימין: מנכ"ל הדואר דני גולדשטיין, הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין ושר האוצר משה כחלון מימין: מנכ"ל הדואר דני גולדשטיין, הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין ושר האוצר משה כחלון צילום: אלעד גרשגורן, תומריקו

 

 

"ככל שכללי חוקיות היבוא נועדו לשמור על שלומו של הציבור, הם בבירור לא עושים את עבודתם. אך נראה שיותר מכל, דמותו של המלך הערום המסתובבת ברחובות מחייבת את הנוגעים בדבר למחשבה מחודשת באשר לנחיצותם של כללי חוקיות היבוא. העובדה שכ־99% מהיקפו הכמותי של היבוא האישי לארץ מתנהל ללא שהוא כפוף בפועל למשטר חוקיות יבוא, מחייב כי המדינה תשקול ברצינות את ביטולו או לכל הפחות את צמצומו הניכר".

 

בטיוטת בדיקת השוק מציינת רשות הגבלים כי על פי בדיקת מבקר המדינה, אין לאגף המכס מידע בנוגע ל־99% מהחבילות המגיעות לארץ דרך הדואר, מאחר שאינו בודק את הפריטים האלה. הנתונים הקיימים ישנים: ב־2014 שיעור הבדיקות שערך מינהל המכס מתוך כלל פריטי הדואר המיובאים היה 0.17% ובשנת 2013 הוא היה 0.28%. "לעומת זאת, כאשר אותם טובין מגיעים דרך חברות הבלדרות, מתקיימת בחינה מדוקדקת שעשויה לגרום לעיכובים ואי־הבנות", נכתב במסמך של הרשות. "בחינה זו משיתה עלויות גבוהות יותר על הצרכן ופוגמת בחווייתו במקטע השחרור מהמכס. המצב הקיים, של תת־אכיפה של חוקיות היבוא וגביית מסים חלקית מאוד כאשר השילוח מתבצע באמצעות הדואר, לא רק מייצר יתרון תחרותי לדואר בהיבטים אלה, אלא גם פוגם באופן משמעותי ביכולת האכיפה".

 

שר הכלכלה אלי כהן שר הכלכלה אלי כהן צילום: אוראל כהן

 

מרכז לוגיסטי בחסות המדינה שיתחרה בדואר

 

אחת מההמלצות הנוספות של הלפרין היא לקבוע הגדרה ברורה וקלה לשימוש של "יבוא אישי", שאינה קיימת כיום, והנגשת מידע לציבור בנושא שיאפשר הגשת בקשות לרשויות ולמכס באופן מקוון. על פי ממצאי הרשות, החסמים המקשים על היבוא האישי הם הרגולציה ובעיקר המסים החלים עליו. לפי הרשות, בישראל יש יותר חסמי סחר ביחס לממוצע במדינות ה־OECD. הממשלה נקטה בשנים האחרונות כמה צעדי מדיניות וחקיקה כדי להסיר חסמים ליבוא מסחרי ולהגדיל את היקפו בעקבות המלצות ועדת לנג. עם זאת, תחום היבוא האישי נותר מסורבל.

 

המלצה משמעותית נוספת של הלפרין היא בכל הקשור ליצירת תחרות לדואר. בין המלצותיה העיקריות היא שמשרדי האוצר והכלכלה יפנו משאבים כספיים להקמת מרכז לוגיסטי שיתן פלטפורמה לחברות בלדרות פרטיות ולספקים קטנים, שבו ירוכזו כל ההזמנות מיבוא אישי ושיכלול גם הפעלת מערך הפצה ארצי לצרכני הקצה. "מרכז לוגיסטי ומערך הפצה עשויים ליצור כדאיות עבור המשלחים המקומיים, עבור חברות בעלות פלטפורמות לרכישת מוצרים ביבוא אישי, וגם עבור משלוחים בינלאומיים שעתידים ליהנות מהיקפי הזמנות גדולים יותר", קובעת הלפרין.

 

יתרה מכך, הרשות מוסיפה כי היא תסכים לתת פטור מהסדר כובל לחברות השילוח המקומיות במידה ויבקשו לשתף פעולה ביניהן. ברשות ההגבלים סבורים כי שיתוף פעולה זה יגדיל את נפח הפעילות של חברות השילוח, יתן יתרון לגודל, ימנף את הפעילות ויתרום להורדת המחירים במקטע זה.

 

למרות החסמים והבעיות, על פי רשות ההגבלים, בשנים האחרונות חלה עלייה ביבוא האישי לישראל עקב התפתחות פלטפורמות המסחר המקוונות ומנגנוני תשלום מקוונים. לכן הפוטנציאל של תחום היבוא האישי ככלי ממשי לקידום התחרות בישראל הוא גדול. "היתכנות הפיכתו של היבוא האישי לרסן תחרותי של ממש בסקטורים ריכוזיים שונים עלתה משמעותית", כותבת הלפרין, "התחום עליו מתקיימת תחרות, ביבוא האישי, הוא המשלוח לצרכן. מחיר המשלוח נקבע על ידי הקמעונאי המקוון, שמתקשר עם המשלחים ומחליט על אפשרויות השילוח שיהיו נגישות לצרכן. הקמעונאי עשוי לסבסד חלק מעלות המשלוח עבור הצרכן או לגלם חלק ממנה במחיר המוצר, כאשר ההחלטה נובעת ממחיר המשלוח שגובה הגורם המשלח ומשיקולים אחרים של הקמעונאי".

 

למרות שענף השילוח נמצא כאמור במגמת התפתחות, שיחות שקיימה רשות הגבלים עסקיים עם חברות בלדרות ומשלחים מקומיים, העלו כי החברות סובלות מהיעדר כדאיות כלכלית בשילוח חבילות לצרכנים, ובעיקר כשמדובר בצרכנים שמתגוררים באזורים מרוחקים. בתחום השילוח והלוגיסטיקה יש יתרון לגודל בשל עלויות קבועות משמעותיות כמו החזקת צי רכב ומחסנים לוגיסטיים, ועל כן הפניית משאבי מדינה לתחום זה חשובה.

 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות