$
פרסום ושיווק

ניתוח כלכליסט

התוכנית להצלת עידן פלוס יוצאת לדרך, אבל שוק התקשורת מהסס

ועדת הכלכלה הסירה חסם בהפרטת עידן פלוס עם הפחתת תשלום הערוצים ב־2.2 מיליון שקל בשנה לערוץ והטלת ההפרש על האוצר. אך הדרישה להשקיע בהפקות מקור מרתיעה את חברות התקשורת

אלירן מלכי 08:0311.12.16

שבע שנים לאחר שהוקם ולא הצליח להתרומם, הפרטת פרויקט השידורים הממשלתי עידן פלוס יוצאת לדרך. ביום רביעי בלילה הגיעה ועדת הכלכלה של הכנסת להסכמה בנוגע להפרטה, שלפיה משרד האוצר ישלם חלק מהתשלומים של הערוצים. לפי המתווה שאושר בוועדה, התשלומים שערוצים 2 ו־10 ישלמו עבור הפצת שידוריהם למפעיל של עידן פלוס יהיו 1.5 מיליון שקל בשנה לכל ערוץ במקום 3.7 מיליון שקל.

 

לאחר העלאת הערוצים המסחריים (שמוכרים פרסומות) — שלושה לכל היותר — הם יפסיקו לשלם למפעיל עידן פלוס עבור ההפצה. כיום מערך עידן פלוס מוחזק על ידי הרשות השנייה. באוצר סיכמו כי הערוצים המסחריים יחלו לשלם את הסכום החדש בינואר 2017, ומי שישלים את הפער, שמסתכם ב־4.4 מיליון שקל, יהיה משרד האוצר, זאת עד אשר יימצא למערך עידן פלוס מפעיל חדש שיחליף את הרשות השנייה. עמדת האוצר היא שאותו מפעיל יהיה יעיל יותר ויצליח להפחית את עלויות האחזקה של עידן פלוס.

 

מנכ"ל רשת אבי צבי ומנכ"ל קשת אבי ניר מנכ"ל רשת אבי צבי ומנכ"ל קשת אבי ניר צילומים: ינאי יחיאל, נועם מושקוביץ'

 

עם זאת, נראה כי יש חסם נוסף להפרטה: בוועדה אושר כי מי שיזכה במכרז יצטרך להשקיע בהפקות מקור בהדרגה. לפי ההצעה שאושרה, הזכיין יחויב להשקיע בהפקות מקור 4.5% מהכנסותיו כשיהיה ברשותו נתח שוק של 5%, ו־8%–12% מהכנסותיו כשיגיע לנתח שוק של 10%. בוועדה אומרים כי כעת חברות התקשורת שעשויות להתעניין בהפעלת עידן פלוס, למשל פרטנר וסלקום, יוכלו להיות אלטרנטיבה לדואופול של yes ו־HOT. גורמים בשוק התקשורת טוענים כי חובת ההשקעה בהפקות המקור גרמה להם לסגת מהגשת המועמדות למכרז ולדעתם ההחלטה קברה את ההפרטה.

 

פרויקט עידן פלוס, שעלה לאוויר לראשונה ב־2009, נועד להיות אלטרנטיבה ציבורית לשידורי הכבלים והלוויין. הרעיון החברתי העומד מאחוריו הוא שתמורת הוצאה חד־פעמית ניתן יהיה לרכוש ממיר אשר יקלוט כמה ערוצי טלוויזיה ורדיו. כיום קולט הממיר שישה ערוצי טלוויזיה בלבד — 1, 10, 22, 33, 99 (הכנסת) ו־23 (החינוכית). עד היום השקיעה המדינה בהקמה ובתחזוקה השוטפת של הפרויקט כ־270 מיליון שקל, ועלות התחזוקה השנתית של הרשות השנייה נאמדת ב־24 מיליון שקל.

 

שידורי עידן פלוס מועברים לכ־230 אלף משקי בית בלבד, כשליש מהם לקוחות סלקום TV. המחלוקת מאחורי ההפרטה שלו נסבה בעיקר על גובה התשלום של הערוצים, שטענו שאין סיבה שהם ישלמו לעידן פלוס ושהוא בכלל אמור לשלם להם, כיוון שבלעדיהם אין לו שום ערך. טענה דומה משמיעים הערוצים המסחריים גם בנוגע לשידוריהם ב־HOT ו־yes — התוכן שלהם שווה כסף, והפלטפורמות שמשדרות אותו, אם זה עידן פלוס, הכבלים או הלוויין, צריכות לשלם עבורו. ההפרטה מגיעה במועד קריטי לערוצים המסחריים, שבקרוב יתפצלו לשלושה. בנובמבר 2017 כל אחת מהזכייניות המחזיקות כעת בערוץ 2, קשת ורשת, תקבל רישיון ואפיק חדש בטלוויזיה, מה שיסיים את השותפות שלהן ויעביר אותן לדרך עצמאית של שידור שבעה ימים בשבוע במקביל. כיום הן משלמות 3.7 מיליון שקל יחד עבור עידן פלוס, בינואר 2017 הן ישלמו 1.5 מיליון שקל יחדיו, ואחרי הפיצול כל אחת מהן תשלם על המערך 1.5 מיליון שקל.

 

נוסף על כך אושרה הצעתו של ח"כ דוד ביטן לתת הגנת ינוקה לערוצים ייעודיים כמו 9, 20 ו־24 ולפטור אותם מתשלום דמי הפצה למשך שנה וחצי. לאחר מכן ישלמו הערוצים דמי הפצה מלאים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x