• תפריט
פרסום ושיווק

נתניהו וכחלון בדרך לפשרה על סגירת התאגיד

עד לישיבת הממשלה הבאה ינסו הצדדים להגיע להסכמות. על הפרק: איחוד התאגיד ורשות השידור, קליטת חלק מהעיתונאים ברשות וביטול המועצה שמפרידה בין המערכת לפוליטיקאים. ההערכה היא כי בכל מקרה גיל עומר ואלדד קובלנץ יסיימו את תפקידם

רוני זינגר, עמרי מילמן ואלירן מלכי 06:4601.11.16

בצל משחק פוקר שניהלו אתמול (ב') ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, מסתמן כי בשבוע הקרוב יגבשו הצדדים הצעת פשרה סביב חוק סגירת תאגיד השידור הציבורי. עם זאת, באופן רשמי התקיים אתמול נתק בין שני המשרדים סביב הנושא, נתק שבא לידי ביטוי כאשר בחר כחלון שלא להשתתף בדיון פתיחת מושב החורף של הכנסת ולא לשבת בכיסא שלצד ראש הממשלה.

 

על פי הידוע, הצעת הפשרה הנבחנת היא שילוב של תאגיד השידור עם רשות השידור כך שיישמר מבנה התאגיד, אך יעברו אליו יותר עובדי רשות השידור. כמו כן הוצע ביממה האחרונה כי מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ ויו"ר התאגיד גיל עומר יעזבו את תפקידם, אך לא ברור כיצד ייבחרו מחליפיהם. עוד דובר אתמול על האפשרות כי ייערכו תיקונים בחוק בכל הנוגע למועצה הציבורית שהוקמה בתאגיד, היא המועצה שמייצרת למעשה את החיץ בין הדרג הפוליטי לבין העשייה בגוף התקשורת. ל"כלכליסט" נודע עוד כי מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אף אמר לגורמי ממשלה כי אם יעזבו ראשי התאגיד הנוכחיים את תפקידם, ישנה היתכנות לפשרה שתבוא במקום הצעת החוק הפרטית של יושב ראש הקואליציה דוד ביטן. לאורך אתמול הבהירו בלשכת ראש הממשלה מחד ובלשכת שר האוצר מאידך, כי הם נחושים באופן מוחלט "ללכת עד הסוף" עם עמדתם. בלשכת כחלון הוחלט ללכת בכל הכוח על הנושא התקציבי ולא להסכים לחריגות שלטענתם מייצרת חוק ביטן. הם אף אמרו כי חוק ביטן לא יצא לפועל בשום אופן, אך כן יהיה ניתן לבחון פשרה שתיצמד לעקרונות חקיקת תאגיד השידור, כזאת שלא תיצר חריגות תקציב משמעותיות ואפשר שתכיל וריאציות חדשות שנתניהו מעוניין בהן. כחלון לא מתיימר להיות במשחק הזה מגן התקשורת החופשית, אלא מגן הקופה הציבורית, ולכן הבהיר לנתניהו שלא יתן יד להתנהלות מופקרת כספית.

 

אתמול, כמו בימים האחרונים, המשיך כחלון לשמור על עמימות באשר לכוונתו האמיתית בנוגע לתאגיד. "כחלון רואה רק את עצמו ואת הכסף. התאגיד לא באמת מעניין אותו, זה כבר ברור", אמרו גורמים שמעורים בנעשה. כחלון שהתייצב בהסכמים הקואלציוניים ובראיונות איתו לימין בית המשפט העליון, שדיבר על חשיבות ההגנה על בית המשפט העליון, לא מתייצב למעשה באותה עוצמה ונחישות לימין גוף התקשורת.

 

 

המספרים שמאחורי פירוק תאגיד השידור הציבורי

 

סערה זוטא התעוררה אתמול בלשכת כחלון ובסיעת "כולנו" לאחר ראיון רדיו שנתן מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ובו יצר את הרושם שכחלון ייתן יד לסגירת תאגיד השידור. הרוחות בסיעה סערו והובהר כי באב"ד עלה לשידור ואמר את דבריו בלא שתיאם אותם קודם עם כחלון.

 

למעשה, מאז הצהיר ביטן כי הצעתו לסגירת התאגיד אמורה בדרך כלשהי לחסוך כסף, הצהירו אנשי משרד האוצר כי דווקא הקמת התאגיד תביא לחסכון של 400 מיליון שקל. אך צלילה למספרים מראה מציאות מורכבת יותר, שעולה ממנה כי לא משנה איך נסובב את התמונה — האופציה של השארת הרשות וביטול התאגיד תעלה יותר כסף מהקמת התאגיד על גבה של הרשות. את המספרים המפורטים אפשר למצוא רק בדו"חות הכספיים ובנתוני החשבות של רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי, והם אינם גלויים לציבור, ועל כן ניתן להסתמך אך ורק על הסכומים שניתנו הצדדים. כך, למשל, הויכוח סביב הנכסים. האוצר טוען כי פירוק התאגיד יעלה כ־400 מיליון שקל וביטן טוען כי המימון יגיע ממכירת מתחם רשות השידור בשרונה עבורו יתקבל 1.1 מיליארד שקל, והנדל"ן ברוממה המוערך ב־400 מיליון שקל והנדל"ן בשערי צדק המוערך 200 מיליון שקל. אולם נכסים אלו שייכים למדינה, ובמשרד האוצר מסבירים כי מאחר וזה המצב — ההכסנות ממכירתם יגיעו למדינה וכך למעשה תקציב המדינה יממן את פירוק התאגיד. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהסיכוי שבאמת השטחים יפונו בחודשים הקרובים שואף לאפס.

 

המון מספרים נזרקו לאוויר גם סביב העובדים ברשות השידור ובתאגיד. בתאגיד יעסיקו 750 עובדים, כך לפי האוצר, וברשות השידור ישנם 1,050 עובדים מן המניין שמרוויחים בממוצע 27 אלף שקל לחודש. נוסף עליהם, יש עוד 500 עובדי ש"ת (שוברי תשלום) שהם בפועל עובדי קבלן שבמרוויחים בממוצע כ-20 אלף שקל בחודש. סך הכל מדובר בכ-460 מיליון שקל בשנה, למרות שלטענת ביטן מדובר רק ב-300 מיליון שקל בשנה.

 

מימין: אלדד קובלנץ מנכ"ל התאגיד וגיל עומר יו"ר התאגיד. צפויים לסיים תפקידם מימין: אלדד קובלנץ מנכ"ל התאגיד וגיל עומר יו"ר התאגיד. צפויים לסיים תפקידם צילומים: אלון פורת,איה אפרים

 

באוצר טוענים כי כדי שהרשות הישנה תגיע למצב בו עלות השכר שהיא משלמת תעמוד על עלות השכר של התאגיד, יש לקצץ את שכר העובדים ב־30%. לעומת זאת, ביטן טוען כי מספיק לחתוך 15% בלבד, כנראה מאחר והוא לא לוקח בחשבון את כל עובדי הקבלן. אתמול רמז ביטן כי הגיע להבנה בעניין התייעלות עובדי רשות השידור עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ואמר כי עובדי הרשות יסכימו לקיצוץ בשכרם. "אין שום גירעון והמניפולציות שפקידי האוצר עושים במספרים, לצורך מאבק פוליטי הוא פסול", אמר אתמול ביטן ותקף גם את העיתונאים ששוחחו איתו: "אתם כולם תוקפים אותי כי אתם מגינים על החברים שלכם. לא נאפשר אג׳נדה שמאלנית אנטי ממשלתית של חלק מהעיתונאים שהגיעו לתאגיד".

 

פער נוסף בין ביטן לאוצר הוא סביב החינוכית. ביטן הציג בעלויות שנלוות לרשות את החינוכית שאמורה להיקלט עם התאגיד. בעוד הוא ייחס לה עלויות של 50 מיליון שקל בשנה, באוצר הציגו סכום של 100 מיליון שקל בשנה. הפער הוא בעלויות התפעול שעומדות על כ־50 מיליון שקל בנוסף לעלויות השכר, אליהן לא התייחס ביטן.

 

ובכל תרחיש - הן של המשך פעילות התאגיד והן של ביטולו - צריך להתייחס גם להשלכות שלו, גם אם הן חד פעמיות. אם הרשות תשאר, באוצר מעריכים כי סגירת התאגיד תעלה כ-400 מיליון שקל, ומניחים כי נכסי הנדל"ן שהרשות צריכה לפנות (בשווי 1.7 מיליארד שקל) כבר לא יפונו, כפי שלא פונו עד היום. מצד שני, אם התאגיד יקום והרשות הישנה תסגר, עלות סיום הפירוק שלה תעלה להערכת האוצר כ־500 מיליון שקל.

 

בשורה התחתונה, העלות הכוללת של של התאגיד עומדת על 740 מיליון שקל בשנה, כך לפי האוצר, ואילו העלות של הרשות היום היא 800 מיליון שקל בשנה. אם הרשות תגיע להיקף פעילות אליו מכוון התאגיד, באוצר מעריכים כי היקף ההוצאות שלה יעמוד על 1.15 מיליארד שקל בשנה. מצד שני, ביטן מציג תקציב של 500 מיליון שקל עבור הרשות לאחר ההתייעלות שלה, שלשם הוא מכניס שכר של 180 מיליון שקל. מעבר לכך, הוא מכניס לתוך אותם 500 מיליון שקל גם 200 מיליון שקל של רכישת הפקות מקור ותרבות, שנכללים בתקציב של התאגיד.

 

כך, הוא משאיר להוצאות האחרות 120 מיליון שקל, סכום נמוך בהרבה ממה שהאוצר מאמין שצריך כדי להגיע להיקף הפעילות המתוכנן של התאגיד.

 

עובדי התאגיד לכחלון: "עמוד כחומה בצורה"

 

בתוך כך, עובדי תאגיד השידור הציבורי שלחו אתמול מכתב לשר כחלון. "בשבועות האחרונים נקלעת ללבו של מאבק סוער ויצרי בנושא תאגיד השידור הישראלי", כתבו עובדי התאגיד לכחלון. "מתוקף תפקידך כשר האוצר וכחבר בממשלה, נדרשת ועוד תידרש לעמוד כחומה בצורה בסוגיות הרות גורל הנוגעות לחופש הביטוי, שמירה על ערכי הדמוקרטיה, והקצאת משאבי ציבור לטובת כלל אזרחי המדינה.

 

"אותם אזרחים שרואים בך אדם הגון, שכל עיסוקו לדאוג לרווחתם. התאגיד מורכב ממאות עובדים שהאמינו שאפשר להקים כאן גוף אחר - יעיל, איכותי וחדשני. מאות עובדים, ובכללם מבוגרים וצעירים, חילוניים, דתיים וחרדים, יהודים וערבים, אנשי מרכז ופריפריה. בדרך נתקלנו בלא מעט קשיים, אך לרגע לא נרתענו. אך כעת יש מי שמבקש לרמוס הכל, ולהחזיר את הגלגל לאחור, זאת לא נוכל לקבל".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות