• תפריט
מדיה

משרד התקשורת מקדם הפרטה של עידן פלוס

אחרי שנים שבהן לא הצליח להוות אלטרנטיבה אמיתית לחברות הטלוויזיה, ועדת פילבר דנה בהקמת ועדה נפרדת שתבחן העברת המיזם לידי גורם מקצועי פרטי

אלירן מלכי 06:5308.05.16

אחרי שנים של אי־עמידה ביעדים, משרד התקשורת בוחן אפיקים חדשים למיזם הטלוויזיוני עידן פלוס. ל"כלכליסט" נודע כי ועדת פילבר להסדרת שוק השידורים בראשות מנכ"ל המשרד שלמה פילבר דנה לאחרונה בפגישותיה בפרויקט עידן פלוס, ורוב חברי הוועדה הסכימו כי המיזם לא יכול להמשיך להיות מנוהל על ידי הרשות השנייה.  

החברים הסכימו כי כדי שהוא יתפתח, יש להעביר את המיזם לגורם מקצועי פרטי שאינו נמנה עם השחקנים הקיימים כיום בשוק התקשורת. בוועדה עוד צוין כי יש להקים ועדה מיוחדת שתדון באופן פרטני בעידן פלוס, מאחר שמדובר בנושא מורכב וארוך מכדי שוועדת פילבר, שדנה בנושאים רבים הקשורים לשוק התקשורת, תקבל החלטה לגביו במסגרת ישיבותיה.

 

270 מיליון שקל הושקעו במיזם מיום הקמתו

 

פרויקט עידן פלוס, שעלה לאוויר לראשונה ב־2009, נועד להוות אלטרנטיבה ציבורית למערך שידורי הכבלים והלוויין. הרעיון החברתי העומד מאחורי הפרויקט הוא שתמורת הוצאה חד־פעמית, ניתן יהיה לרכוש ממיר אשר יקלוט כמה ערוצי טלוויזיה ורדיו. ערוצי הטלוויזיה שהממיר קולט היום הם שישה בלבד — ערוצים 1, 10, 22, 33 (ערוץ בערבית), 99 (ערוץ הכנסת) ו־23 (חינוכית). בנוסף, הממיר קולט 11 תחנות רדיו, ביניהן גלי צה"ל, גלגלצ, קול ישראל, רדיו רק"ע וקול ברמה.  

 

עד היום השקיעה המדינה בפרויקט עידן פלוס כ־270 מיליון שקל עבור הקמת הטכנולוגיה ותחזוקה שוטפת, כאשר עלות התחזוקה השנתית של הרשות השנייה נאמדת ב־24 מיליון שקל. שידורי עידן פלוס כיום, שמועברים על ידי מרבב בודד (תפקיד המרבב הוא להעביר את הערוצים אל עבר המשדרים ומשם לבתים) המכיל את הערוצים הקיימים, מועברים לכ־230 אלף משקי בית בלבד, כאשר כשליש מתוכם הם לקוחות סלקום TV אשר קולטים את שידורי הערוצים המסחריים דרך עידן פלוס.

 

מעט ערוצים ולא מעט בעיות קליטה

 

חלק מהסיבות שהמיזם לא התפתח נובע ממיעוט הערוצים שהוא מציע. אף שדובר רבות בעבר להרחיב את היצע הערוצים, עדיין עידן פלוס מציע כאמור רק שישה. ערוץ 20 ביקש להצטרף לשידורי עידן פלוס אך נדחה מסיבה טכנית לחלוטין — כדי שהערוץ ישודר בפלטפורמה של עידן פלוס, יש "לפתוח" מרבב נוסף שדרכו ניתן לשדר את הערוץ וערוצים נוספים. הבעיה היא שעלות מרבב נוסף היא כמה מיליוני שקלים, מה שיוצר חסם ראשוני. כמו כן, בתקנות עידן פלוס נקבע כי מרבב נוסף ייפתח עבור שלושה ערוצים ומעלה, כלומר ערוץ 20 צריך למצוא לכך שותפים, תוך הדגשה שהערוצים חייבים להיות ערוצים ייעודיים כמו ערוץ בשפה הערבית, ערוץ מקומי או ערוץ בשפה האתיופית. אך ערוצים אינם ממהרים להצטרף לעידן פלוס בעיקר בגלל העלות השנתית הגבוהה כל כך, שנאמדת ב־4 מיליון שקל.

 

לפיכך, עידן פלוס כיום לא מהווה אלטרנטיבה אמיתית לשחקני הענק בשוק — yes ו־HOT — ואפילו לא מצליח להתחרות בסלקום TV. מעבר להיצע הדל, המיזם סובל גם מבעיות קליטה. יש אזורים רבים בארץ שלא קולטים את שידורי עידן פלוס, ובאזורים שכן קולטים, מתלוננים לקוחות לא פעם על הפרעות בקליטה. אם המדינה תחליט בסוף לעשות את הדבר המתבקש ולהפריט את עידן פלוס (תוך כדי כפיפות רגולטורית למועצת הכבלים והלוויין), היא אולי תצליח לנער את האבק הבירוקרטי ולדחוף אותו לתחרות מסחרית מול הענקים בשוק. רק כך אולי ייהנה הצרכן מתחרות אמיתית בשוק הטלוויזיה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות