כך איחד מס טמפונים את ארגוני הנשים בעולם

שיווק על בסיס מגדר הוא לא דבר חדש. חדשות לבקרים מתפרסמים מחקרים, עיתונאיים ואקדמיים, המעידים כי נשים משלמות יותר על מוצרים כמעט זהים למוצרים המשווקים לגברים - שמובדלים מהם רק בצבע האריזה ובריח, אך לא בהרכב החומרים הפעילים או אפילו בכמות. אבל אחד האלמנטים המקוממים ביותר באפליית המחירים כלפי נשים הוא כשהאפליה הזאת נעשית מצד המדינות עצמן באמצעות מס על מוצרי היגיינה נשית שמושת בכל רחבי העולם.

המס, שזכה לכינוי "המס הוורוד" או "מס הטמפונים", הוא חלק ממס מותרות או מע"מ ספציפי (בשונה מהמע"מ בישראל, 17%, שמוחל על כל המוצרים, למעט פירות וירקות). אמנם שיעורו משתנה ממדינה למדינה, אך ההיגיון מאחוריו הוא אחד: מוצרי היגיינה נשית - כמו טמפונים, תחבושות הגייניות וגביעוניות - נחשבים בעיני הממשלות למותרות וחייבים במס. זאת להבדיל למשל ממוצרים בעלי אוריינטציה גברית או לפחות לא נשית באופן מובהק, כמו סכינים וקרמים לגילוח. לנשים אין ברירה אלא לשלם את המס, מכיוון שלא מדובר במוצרים שנרכשים לעתים רחוקות כגון קרמים או קוסמטיקה, אלא בהוצאה בסיסית שנעשית מדי חודש בחודשו.

אלא שכעת מתחילות להישמע קריאות ברחבי העולם לבטל את המס לאלתר. מאבקי נשים כבר הצליחו להקטין את שיעורו בצרפת ובבריטניה, ונשות קנדה אף הגדילו לעשות וגרמו למדינה לבטלו לחלוטין.

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון. המאבק הפך לכאב ראש עבור השלטון

ממפלגת הלייבור לעוד עשרות מדינות

בבריטניה הפכה המחאה הנשית לכאב ראש רציני עבור השלטון. לאחר הצטרפות המדינה לשוק האירופי המשותף בשנות השבעים הוחלט על מע"מ של 17.5% על מוצרים סניטריים בטענה כי אלה נחשבים "מוצרי מותרות לא חיוניים". המס הזה נותר על כנו עד שנת 2000, אז הצליחה חברת הפרלמנט מטעם מפלגת הלייבור, דון פרימרולו, להביא להפחתתו ל־5%. זה השיעור הנמוך ביותר שניתן היה להוריד אליו את המע"מ על מוצרי היגיינה.

ואולם, לפני שנתיים חזר הנושא לסדר היום, כשלורה קורייטון, צעירה מלונדון, השיקה עצומה הקוראת לביטולו המוחלט של מס הטמפונים בבריטניה. העצומה צברה פופולריות במהירות (נכון לכתיבת שורות אלה חתמו עליה 320 אלף נשים) ואף התפשטה למדינות כמו ארה"ב, צרפת, אוסטרליה וקנדה. בעקבות הלחץ הציבורי קנדה אף הפכה למדינה הראשונה בעולם לבטל את המס על טמפונים, כשהכריזה במאי 2015 על הוצאתם של מוצרי היגיינה נשית מרשימת המוצרים שעליהם מושת מס מותרות של 5%.

ארגוני הנשים בבריטניה מבקשים דבר פשוט - להכניס את מוצרי ההיגיינה הנשית לרשימת המוצרים החיוניים, שאמנם מכילה סכיני גילוח, אך גם בשרים אקזוטיים כגון קנגורו וקרוקודיל, שוטים של ג'לי אלכוהולי ושירות תיקון מסוקים, שאינם חייבים במס. יוקיפ, מפלגת היורוסקפטים הבריטים, האולטרה־ימנים, הכריזה כי היא תומכת בביטול החוק וכי ההתנתקות מגוש היורו תאפשר להם לעשות זאת.

בעקבות קמפיין הטמפונים הודיע באוקטובר שר האוצר הבריטי ג'ורג' אוסבורן כי ההכנסות ממס זה, סכום המוערך ב־15 מיליון ליש"ט בשנה (22 מיליון דולר), יועברו למטרות צדקה עבור נשים כגון מקלטים וטיפול באלימות במשפחה. הצעתו התקבלה בלגלוג, והמבקרים אותה טענו כי הרעיון שנשים ישלמו יותר כדי לפתור בעיות נשיות שגברים גורמים להן הוא לעג לרש. אוסבורן משך את ההצעה, ובמרץ האחרון הודיע קמרון כי ייאבק מול האיחוד האירופי לביטול מס הטמפונים בבריטניה ובאיחוד האירופי כולו.

הרווח: כ־1,000 דולר מ־40 שנות פוריות

הנושא עומד על סדר היום גם בארה"ב, שעשר מדינות בה כבר החלו לעסוק ישירות בתהליך לביטול מס המותרות על מוצרי היגיינה נשית. שבע מהן העבירו את החקיקה בנושא וביטלו את מס הערך המוסף על טמפונים, כולל ניו יורק, במהלך שהסתיים החודש.

ב־13 באפריל הודיע הסנטור מטעם מדינת מישיגן, דיוויד קניזיק, כי יגיש הצעת חוק שנועדה להסיר את המס המיותר על מוצרי ההיגיינה הנשית. במהלך נאומו בסנאט אמר קניזיק: "אנחנו לא אוהבים להודות בכך, אך אנחנו חיים בחברה לא שוויונית, שבה בריאות נשים ונושאים נשיים בכלל לא מקבלים מעמד זהה לזה של תחומים גבריים. מכיוון שחוקי המיסוי במישיגן נקבעו ברובם על ידי גברים, טמפונים ומוצרים סניטריים לנשים הוגדרו כאופציונליים, כמוצרי מותרות". הנאום לווה בהפרעות וקריאות ביניים מצד חברי הסנאט, וקניזיק הודה בראיון לחדשות המקומיות כי לאחר שסיים את נאומו מצא טמפון מונח על שולחנו. בינואר השנה התבטא גם הנשיא אובמה נגד המס, וטען כי הוא "חושד שהוא קיים משום שגברים הם שהעבירו את החוקים הללו".

מוקדם יותר השנה תבעה קבוצת נשים את מדינת ניו יורק ב־28 מיליון דולר על בסיס חישוב של פחות מ־3 דולר לשנה בהכנסות ממע"מ על טמפונים. הסכום הזה אינו מוחלט ומשתנה בהתאם לבחירת המותג, מקום מגורים ואורך המחזור החודשי. אך איך שלא נסתכל על זה, נשים מוציאות מאות דולרים על רכישת מוצרי היגיינה במהלך 40 שנות פוריות, והרווח ממס זה בארה"ב מוערך ב־1,000 דולר מכל אישה בתקופת הפוריות.

בהקשר הרחב יותר ניתן להצביע על כמה אלמנטים מטרידים בנוגע ליוקר המחיה הנשית. לא רק שנשים משלמות יותר על מוצרי היגיינה חיוניים או על מוצרים נשיים, הן מלכתחילה מרוויחות בממוצע פחות מגברים, עובדות יותר ומהוות את רובו של כוח העבודה בשכר מינימום ברחבי העולם כולו. הכנסתם של הטמפונים לרשימת המוצרים החיוניים הפטורים ממס, אם כך, היא צעד אחד קטן אך משמעותי בדרך לתיקון אי־השוויון המגדרי והאפליה כלפי נשים.