• תפריט
פרסום ושיווק

ראיון כלכליסט

יפעת בן חי שגב: "שירותי טלוויזיה צריכים בכלל להיות חינמיים"

יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן חי שגב יורה לכל כיוון: על HOT ו־yes שרוצות להעלות מחירים, אף שהן נהנות מרווחיות עודפת, על משרד האוצר שאחראי, לטענתה, לכישלון של שידורי עידן פלוס, ועל רשות ההגבלים שנמנעת מהתערבות בענף. על הדרך היא מבטיחה שבקרוב תפקח גם על סלקום TV ונטפליקס

אלירן מלכי נטע-לי בינשטוק 06:4710.01.16

בסוף דצמבר ד"ר יפעת בן חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, עלתה לכותרות בעקבות החלטתה לדחות את בקשותיהן של חברות התקשורת HOT ו־yes להעלות מחירים. לחצים הופעלו עליה מכל עבר, לדבריה, אך היא החליטה שלא לאשר את העלאת המחירים, ואף הצהירה שתערוך שימוע לחברות שאינן שקופות בנוגע למסלולים ולמבצעים השונים שהן מציעות. "מעבר לכל סוגיית העלאת המחירים ואיך שהיא נתפסת בשוק, היה פה חשד לתיאום מחירים", היא מסבירה. "יש פה שתי חברות שהן דואופול דה פקטו ואחת שמוגדרת כמונופול על ידי הממונה על הגבלים, שמודיעות על העלאת מחיר בסמיכות". לדבריה, טלוויזיה היא מוצר צריכה בסיסי. "על פי תפיסת עולמי, שירותי טלוויזיה צריכים בכלל להיות חינמיים", היא אומרת.

 

הציבור משלם 300 שקל על טלוויזיה, ו־yes רוצה להעלות ב־5 שקלים את מחיר שירותי ה־VOD. המלחמה דווקא בבקשה הזו לא נראית לך כמו התעסקות בטפל?

 

"בעיקרון זה נכון, אבל הרגשתי שבמציאות הכלכלית הנוכחית זה לא נכון להעלות מחירים. אחרי שאמרתי שזו חזירות, באו ואמרו לי שזה ביטוי קיצוני, התנפלות. אז חזרתי בי ואמרתי שאם חמדנות זו מילה יותר קלה לעיכול, אני מוכנה להסתפק בה. בסופו של דבר יש פה שוק שמתנהל באופן שאותי מאוד מקומם - הוא מאוד ריכוזי ורווחי, יש אפילו שיאמרו שזה שוק שמאופיין ברווחיות עודפת. זה מקובל, אני חושבת ששוק שמרוויחים בו זה שוק שמתנהל טוב. טוב שהם מרוויחים, השוק יציב, אבל קרה משהו שהוביל לאובדן החמלה, לאובדן של אחריות חברתית.

 

"יש לי ציפייה, והיא לא נאיבית, שבעידן הזה גם חברות שמגלגלות מיליארדים יהיו מחויבות לחברה. חשבתי שלבוא בעת הזו, ולהעלות מחירים כאשר מדובר בחברות שהרווחיות שלהן היא מהגבוהות במשק הישראלי, זה מהלך ציני, גס לב ואין בו טיפה של אחריות חברתית".

 

 

 

 צילום: אוראל כהן

 

אחד התחומים הבולטים שבו הרגולציה של מועצת הכבלים והלוויין מפגרת בסמכותה הוא הסדרת שידורי טלוויזיה מבוססי אינטרנט,כמו סלקום TV ונטפליקס שבימים אלה נכנסת לשוק המקומי.

 

כיום סלקום TV מתנהלת ללא שום פיקוח ממשלתי, בניגוד ל־yes ו־HOT. בן חי שגב חושבת שהעובדה שיש שידורים דרך האינטרנט ללא פיקוח ממשלתי היא מחדל ברמה הלאומית. "בצד של הטלקומוניקציה סלקום מפוקחת על ידי משרד התקשורת, אך בצד של השידורים היא חפה מכל רגולציה".

 

"העובדה היא שב־ 2016 ההסדרה הרגולטורית הקיימת לא נותנת מענה לשידורים על גבי האינטרנט, ולצערי לאורך השנים מסיבות כאלה ואחרות נושא הסדרת השירותים מעולם לא הושלם. קיבלתי תחום שלא נעשה בו כלום מאז שנות השמונים. מדינת ישראל פשוט מפגרת אחרי כל העולם המערבי, וגם אחרי חלק מעולם הלא מערבי, והדרך היחידה להסדיר את זה היא באמצעות חקיקה".

 

דין נטפליקס כדין סלקום TV

בן חי שגב טוענת כי בכל מדינות המערב יש דרישה להפקות מקור, שזו ממש לא המצאה ישראלית. ההבדל בין ישראל לעולם הוא בדרישה למכסות - בעוד בחו"ל מדברים על שיעורי השקעות שבין 40% ל־60% מסכום ההכנסות שאמורים להיות מופנים ליצירה מקומית, בישראל יש דרישה לאחוז תוצרים בלי שקלולי עלות. ועדת פילבר, העוסקת בהסדרת שידורי הטלוויזיה והרגולציה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, גיבשה מודל שעתיד להיות מונח על שולחן הכנסת כדי לבצע תיקון חקיקה. כחלק מהמודל יחויבו החברות המשדרות דרך האינטרנט בהפקות מקור, מה שמעלה תהיות לגבי נכונותם של שחקנים כמו נטפליקס ופרטנר TV להיכנס לשוק.

 

נטפליקס תהיה מחויבת למודל, בדיוק כמו סלקום TV?

 

"כן, תחת סייגים מסוימים. הכניסה של נטפליקס תעמיס עוד על תפריט הצפייה המקומי, ולכן החשיבות של הפקות מקור מקבלת משנה תוקף. אנחנו מנסים לבנות מודל שיגדיר מיהו המשדר, הרי זה אינסופי. כל סרטון שגולש יעלה ביוטיוב יהיה כפוף לרגולטור? ברור שלא. התפיסה הנוהגת בעולם היא שמה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זו טלוויזיה שצריך להסדיר אותה. אני עדיין לא יודעת איך נטפליקס מתכוונת לחדור לשוק הישראלי, זה קשור לתוכנית העסקית שלה, אבל אני כן יכולה להגיד שדווקא מכיוון שאנחנו מפגרים זה יתרון - אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל ויכולים ללמוד ממה שנעשה בעולם".

 

זה לא יכול להוות חסם לכניסת שחקנים חדשים?

 

"יש הסכמה כוללת כי במסגרת הרצון לעודד ולפתוח את השוק השחקנים החדשים יזכו להגנת ינוקא, בדיוק כמו ש־yes זכתה בזמנו. אני לא חושבת שהפקות מקור הן חסם כניסה לשחקנים החדשים. כיום יש לנו הצעה למודל מדורג וסובלני המתחשב בשיעורי החדירה, המינויים וההכנסות. המודל מיישר קו עם התפיסה הנהוגה בעולם המפרידה בין שידורים ליניאריים, שבהם הצופה הוא די פסיבי וללא יכולת לשלוט בקצב השידורים ובשעה, לבין שידורים לא ליניאריים שבהם הצופה הוא אקטיבי. ולכן התפיסה הרווחת היא שבכל מה שקשור לשידורים לא ליניאריים יש לנקוט רגולציה קלה יותר, המתמקדת בדברים בסיסיים כמו הגנה על קטינים, שמירה על שפה נקייה, סיווג וסימון משדרים, כתוביות והפקות מקור. זה לא רק להעמיד רגולציה אלא גם להתאימה לאלה ולאלה, ואני לא רואה מצב שמשדר הפועל ברישיון של המדינה לא מחויב להפקות מקור".

 

 

נטפליקס מגיעה לישראל נטפליקס מגיעה לישראל

 

רגולציית יתר ושמירה על השפה והתרבות

במקביל להתעקשות על המחירים והפקות המקור, בן חי שגב טוענת כי הענף כולו סובל מעודף רגולציה, ובזה היא מתכוונת לטפל. היא כינסה צוות מקצועי במשרד, שעבר על כל התקנות וידלל סעיפים שאינם רלבנטיים יותר בעקבות הפיתוחים הטכנולוגיים, ובימים אלה היא מקדמת חבילת סיוע והקלות לחברות הטלוויזיה.

 

לדבריה, "אין אח ורע לרגולציה הזו בעולם, אני אומרת את זה באחריות. כשמדברים על רגולציה נוהגים להשוות אותה לארה"ב ואנגליה הנוקטות שתי גישות שונות. בעוד ארה"ב מתערבת אך ורק במקרי חירום שבהם התכנים פוגעים בילדים, כמו ההופעה של ג'נט ג'קסון בסופרבול שבה נפלה לה החולצה וקנסו אותם במיליוני דולרים, באנגליה מפעילים רגולציה אקטיבית שהיא יחסית כבדה. ישראל היא מחוץ לסקלת הרגולציה משום שכאן מתקיימת רגולציה היפר־אקטיבית. אותו מודל, שהגו אותו לפני 20 שנה, לא עודכן מאז".

 

במסגרת הבחינה מחדש פנתה בן חי שגב לשחקניות וביקשה לברר מה מפריע להן ומה הן מבקשות לשנות. לדבריה, ב־yes ו־HOT התלוננו שהרגולטור לא נותן להם חופש ומחייב אותם בעשיית סרטי תעודה והשקעה בתנאים מסוימים שכוללים מספר דקות ומספר פרקים.

 

 

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר

 

"אני חושבת שהם צודקים. המקום שלנו הוא לבוא ולהגיד להם לעשות תעודה מקומית כי יש בזה תרומה משמעותית לתרבות וליצירה. מעבר לזה, שיעשו מה שהם רוצים. הפקות מקור הן לב לבה של תרבות, ובמדינת ישראל הן מקבלת משנה תוקף כי זו מדינה צעירה המבוססת על שפה ותרבות שחולקים אותה 6–7 מיליון, אולי 10 מיליון בכל העולם במקרה הטוב. אם לא יהיו הפקות מקור, הן ייכחדו, חד וחלק".

 

ראש הממשלה ושר התקשורת שותף לדעתך בנושא?

"כן, נפגשנו והצגתי בפניו את התוכניות לרפורמה בשוק התקשורת. אני יכולה להעיד שיש לו הבנה עמוקה ורחבה בשוק התקשורת, על כל תחלואיו, והוא נחוש לבצע רפורמה בשוק התקשורת".

 

להפוך את עידן פלוס ללימונדה

בן חי שגב לא מסתירה את ביקורתה על ההרפתקה הממשלתית שנקראת עידן פלוס. "אחרי עשור של השקעה כספית עצומה, פלח השוק של עידן פלוס מגיע רק ל־5%–7% ממשקי הבית היהודיים והוא לא נקלט בפריפריה".

 

"איזו אופציה יש למי שרוצה לצפות למשל בערוץ 2 או 1? איזו ברירה יש לאתיופי שרוצה לצפות בערוץ האתיופי או רוסי הרוצה לצפות בערוץ הרוסי? כדי לקלוט את הערוץ הם חייבים להתחבר ל־HOT או yes, ואחר כך לשלם 18 שקל על אותו ערוץ ייעודי. אלה האוכלוסיות שמעניינות אותי, אני מסתכלת על הדרגות הנמוכות יותר בסולם".

 

בן חי שגב טוענת כי בעבר למועצה היו מחשבות לצאת בסדרת מכרזים לערוצים נישתיים שקיבלו רישיון לשדר דרך עידן פלוס, אך לאחר שהמועצה בחנה את הנושא היא הגיעה למסקנה שאין היתכנות כלכלית. לדבריה, עידן פלוס התחיל ככוונה טובה של הממשלה, שחשבה כמו הרבה מדינות במערב שכדאי לנצל את המעבר מממירים אנלוגיים לדיגיטליים ולהציע פלטפורמה נוספת. עידן פלוס היה אמור להיות הבשורה הצרכנית, לצד החבילות הצרות שהחברות חויבו להציע ללקוחות. הבעיה היא שאותה פלטפורמה ממשלתית נקלטת חלקית בישראל, ובעיקר סובלת מבעיות קליטה בפריפריה.

 

במקביל, החבילות הצרות של HOT ו־yes לא כדאיות לצרכן. "צריך להבין שזה היה הישג גדול של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן, שהצליח לכפות על החברות את חבילת היסוד הזו ב־120 שקל. ועדת פילבר וראש הממשלה מובילים מהלך שבו ערוצי הברודקאסט יחויבו להיות משודרים על גבי האינטרנט, כדי שאם תרצה לצרוך רק ערוץ 1, 2 ו־10 לא תהיה חייב להתחבר ל־HOT ו־yes. לצערי הרב, לאורך השנים הפלטפורמה של עידן פלוס לא התרוממה, לא טכנולוגית ולא שיווקית, ולכן היא איבדה מהרלבנטיות שלה. אני לא אומרת שצריך כרגע להשליכה לפח, אלא למצות ממנה את המקסימום".

 

אז למה לא נעשה כלום?

 

"הכל עניין של כסף. המדינה השקיעה המון כסף על עידן פלוס, וצריך להפוך את הלימון הזה ללימונדה. כל ערוץ שמוכן לשלם את דמי המעבר, כמו ערוץ 20, יש לאפשר לו. מבחינה טכנולוגית אפשר להשקיע עוד ולפתוח את עידן פלוס לערוצים נוספים. הבעיה שבאוצר התגבשה כבר גישה שעידן פלוס הוא חוב אבוד. אבל כבר השקעתם 180 מיליון שקל, אז תשקיעו עוד 10 מיליון, ואולי נצליח להגדיל את התפוצה ולהציל את הפרויקט".

 

 

שליחותו של הממונה על הגבלים עסקיים

עם כל הרצון למהפכה רגולטורית, בן חי שגב יודעת שהדרך היחידה להורדת מחירים היא באמצעות תחרות, והיא מגלה כי פנו אליה כמה חברות שמתעניינות להיכנס לשוק הטלוויזיה. "המועצה עושה את כל מה שהיא יכולה במסגרת סמכותה. אם אף שחקן נוסף לא ייכנס ב־2016, זה יהיה אסון".

 

אך בינתיים חברות הטלוויזיה עושות כרצונן, ובן חי שגב מותחת ביקורת על התנהלות הממונה על הגבלים הזמני. "בסוגיית העלאת המחירים, ראיתי את חובתי ליידע את הממונה.מכאן ואילך זה לא ענייני אם הוא בוחר לבדוק או לא. אני רואה בזה תיאום במשתמע. בשוק דואופולי החברות לא חייבות להיפגש או לשלוח מיילים. ברגע שאחת רואה שהשנייה מעלה מחירים, היא מחקה אותה. הממונה החדש יהיה חייב לתת את דעתו בנושא".

 

 

 

נושא נוסף שבן חי שגב מייחלת להתערבות הממונה בו הוא המחויבות של HOT ו־yes למכור תכנים החל מהשנה השנייה לתום תחילת שידורן, דבר שכרגע מתנהל בעצלתיים. "העובדה שסלקום, לטענתה, נתקלה בקשיים לרכוש יצירות מקור היא בעייתית גם למתחרים חדשים. נכון, יש משהו מקומם בכך שהן מחויבות למכור לסלקום, אבל כרגע סלקום לא חייבת לרכוש הפקות מקור. אם המהלך שלנו יקרה והיא תהיה מחויבת, הממונה יצטרך להיות יותר פעיל גם בגזרה זו. פעמים רבות העדיפו ברשות ההגבלים לעמוד מהצד".

בטל שלח
    לכל התגובות