$
פרסום ושיווק

נודל'ה נרגע, העליון מתחמם

לפני עשור פסלה הרשות השנייה פרסומת של חברת נטו לנודלס שבה נטען כי "לא כל תאילנדית חמה ומוכנה בתוך 4 דקות". אף שבג"ץ הכשיר את הפרסומת, לאחרונה דחה בית המשפט העליון את התביעה שהגישה נטו על הנזקים שנגרמו לה עקב הפסילה

אופיר דור 08:5020.01.14

החודש הסתיים באופן סופי אחד המאבקים המעניינים ביותר שנגעו לגבולות חופש הביטוי בטלוויזיה המסחרית. מדובר במאבק בין הרשות השנייה לקבוצת נטו על פרסומת פרובוקטיבית במיוחד למג'יק נודלס ששידרה נטו לפני עשור. הרשות השנייה פסלה לשידור את הפרסומת, ונטו הגישה נגדה תביעה על הנזקים שנגרמו לה בעקבות ההחלטה.

 

בתום קרב משפטי, שנע בין כמה ערכאות, שם בית המשפט העליון סוף לפרשה. השופט עוזי פוגלמן דחה את בקשת נטו לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לחייב אותה להשיב לרשות השנייה 400 אלף שקל (פיצויים ששולמו על ידי הרשות לנטו בתחילת הדרך). פוגלמן קבע כי אין מדובר במקרה שיש בו שאלה בעלת חשיבות ציבורית מעבר לעניין של הצדדים בה, ולכן אין טעם כי בית המשפט העליון ישוב וידון בה.

 

הפרסומת לנודלס שודרה 50 פעם לפני שנפסלה בטענה לפגיעה בכבוד האשה הפרסומת לנודלס שודרה 50 פעם לפני שנפסלה בטענה לפגיעה בכבוד האשה

 

"הוולגריות היתה למאפיין של השפה"

 

בחורף 2003 השיקה נטו אטריות להקפצה תחת המותג מג'יק נודלס. ההשקה לוותה בפרסומת שעלתה לשידור בערוצים 2 ו־10 שבה נראה השחקן צחי נוי כשהוא מניח את ידו על כתפה של אשה תאילנדית. להפתעתו של נוי, האשה לא נענתה לחיזור האגרסיבי שלו והיכתה אותו עד שנפל ארצה. בזמן שנוי תהה מה עשה, נשמע ברקע קול קריינית שאמרה: "תירגע נוד'לה, לא כל תאילנדית חמה ומוכנה תוך 4 דקות, אבל מג'יק נודלס כן".

 

הפרסומת שודרה 50 פעם טרם החליטה הרשות לפסול אותה בטענה כי היא פוגעת ברגשות הציבור, בטעם הטוב ובכבוד האשה, ובמיוחד בנשים תאילנדיות המוצגות כזולות וקלות להשגה. מנכ"ל הרשות דאז מוטי שקלאר גם החליט לפסול תשדיר מתוקן שהגישה נטו המבקר את ההחלטה לפסול את התשדיר, ובו הוחלפה הקריינות בגרסה שונה: "הוא חשב שזה מצחיק, היא חשבה שזה מצחיק ואתם חשבתם שזה מצחיק, יש כאלה שחשבו אחרת".

 

לאחר שגם ערר שהגישה נטו לרשות נדחה, עתרה החברה לבג"ץ בטענה כי ההחלטה לפסול את הפרסומת פגעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלה. נטו טענה כי תוכני הפרסומת הם תמימים והומוריסטיים והרשות אישרה פרסומות אחרות בעלות תכנים סטריאוטיפיים.

 

שופטי בג"ץ בראשות הנשיא דאז אהרון ברק קיבלו בספטמבר 2004 את טענות נטו והורו לאפשר את שידור הפרסומת. ברק טען כי הפרסומת אינה פוגעת בטעם הטוב. "מדובר באמירה מחוכמת, העושה שימוש בביטויים מן הלשון המינית העממית תוך הסבתם לתיאורי המוצר", כתב ברק והוסיף כי "החשש מפני הסתה לאפליה או להטרדה מינית נגד נשים תאילנדיות נראה לי מרחיק לכת".

 

ברק ציין כי הוולגריות היתה למאפיין של הלשון היומיומית, ולמעשה כל שידורי הטלוויזיה רוויים דימויים מיניים ואלימים, ולכן קשה להבין את נחישות הרשות לפסול דווקא את הפרסומת הזו. אלא שעבור נטו ההחלטה התקבלה באיחור כיוון שסדרת האטריות להקפצה כבר ירדה מהמדפים.

 

בעקבות החלטת בג"ץ הגישה נטו תביעת פיצויים נגד הרשות השנייה בגובה מיליון שקל, בטענה כי פסילת הפרסומת גרמה לאובדן הכנסות ולכישלונו של המוצר. הרשות כתבה בתגובה כי "המוצרים שנכשלו היו באיכות ירודה וזכו לביקורות קשות, ולפיכך נכשלו ללא קשר לפסילת הפרסומת".

 

תביעת נטו התקבלה בבית משפט השלום בירושלים בפברואר 2013 ולחברה נפסקו פיצויים בגובה 400 אלף שקל, ששולמו על ידי הרשות. בית המשפט קבע כי הרשות התרשלה בתפקידה לא משום שפסלה את התשדיר המקורי, אלא בשל ההתעקשות שלה שלא לקבל נוסח מתוקן שהציעה החברה.

 

שני הצדדים ערערו על החלטת בית משפט השלום. נטו סברה כי מגיע לה פיצוי גבוה יותר, והרשות השנייה טענה כי אם תוחלף המילה תאילנדית בתשדיר לחרדית או לערבייה, והפרסומת תכלול אמירה מינית מבזה כלפי אישה ערבייה או חרדית, היא תוסר מיד עקב זעקה ציבורית.

 

"אחרי החלטת השלום חשבנו שהתיק אבוד"

 

בסוף אוקטובר החליט בית המשפט המחוזי בירושלים להפוך את החלטת השלום, מצא כי הרשות לא התרשלה כשפסלה את התשדיר ואף כשפסלה את התשדיר החלופי, וביטל את חובת הפיצוי. המחוזי קבע כי "גם אם מדובר בטעות, וספק אם זו אכן טעות להניח כי הקשר האסוציאטיבי בין התשדיר הראשון לשני הוא כזה שהוא שב וחוזר על אותו מוטיב פוגעני, אין המדובר בהתרשלות ולכן צריך לחול דין זהה על התשדיר הראשון והמתוקן".

 

היועצת המשפטית של הרשות השנייה הילה שמיר ליוותה את המאבק בשלוש השנים האחרונות. "אחרי פסיקת בית משפט השלום נראה היה שהתיק אבוד, אבל החלטנו להתעקש כיוון שידענו שהרשות לא תוכל להתנהל תחת האיום שכל החלטה שלה תגרור תביעת רשלנות", אומרת שמיר. "התוצאה היתה יכולה להיות חשש יומיומי שלא לפסול או לתקן אף פרסומת מטעמים של פגיעה בטעם הטוב ובאינטרס הציבורי. אנחנו מתנהלים מול הגופים החזקים במשק על בסיס יומי, ואם נפעל מתוך חשש מתמיד מתביעה, התוצאה תהיה פגיעה באינטרס הציבורי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x