• תפריט
פרסום ושיווק

בלעדי לכלכליסט

הסתרה, השתלחויות ומזימות - כך ממנים מנהל ברשות השידור

פרוטוקול פנימי של רשות השידור חושף כיצד התנהל המאבק סביב מינוי אילן דה־פריס למנהל הטלוויזיה. כמו בטלנובלה טובה היו שם ניסיון להדחת היו"ר, לחצים על חברי מליאה, האשמות וויכוח שלא הסתיים עד היום

אופיר דור 07:1412.01.14

ועדת איתור בראשות יו"ר רשות השידור אמיר גילת בחרה פה אחד לפני כשבועיים באילן דה־פריס, לשעבר סמנכ"ל התוכן של זכיינית ערוץ 2 רשת ומנהל סינמטק ירושלים, לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית.

רשות השידור מתנהלת מאז תחילת 2007 ללא מנהל קבוע לערוץ 1, לאחר שהאחרון שכיהן בתפקיד - מושון מצליח - שימש כמנהל בפועל ולא נבחר במכרז. מאז פרש מצליח, באפריל האחרון, נותר תפקיד מנהל הטלוויזיה לא מאויש.

 

בחירתו של דה־פריס לתפקיד חתמה סאגה ארוכה של מינוי מנהל, ובו ברגע פתחה מלחמה נוספת בין גילת לבין מתנגדיו במליאת הרשות, כולל המנכ”ל יוני בן מנחם, שעד היום מסרבים להכיר במנהל החדש ולשתף איתו פעולה - ומבקשים בכלל להדיח את גילת. בן מנחם, שנמנה עם חברי ועדת האיתור שבחרה בדה־פריס, לא הגיע לאף אחת משלוש ישיבותיה במחאה על הליך המינוי.

 

במקביל, הבחירה בדה־פריס החריפה את המאבק בתוך מליאת רשות השידור - הגוף המשמש כמעין דירקטוריון של הרשות - והובילה שבעה מחברי המליאה לפנות בשבוע שעבר לשר התקשורת גלעד ארדן בבקשה להדיח את היו"ר גילת לאלתר. בפנייה לארדן, שהוביל חבר הוועד המנהל יואב הורוביץ, כותבים השבעה כי איבדו את האמון בגילת, לאחר שהטעה אותם במכוון וביצע מחטף כדי למנות את דה־פריס בניגוד לחוק.

 

 

"בישיבת מליאה שנערכה במהלך חופשת החנוכה, ב־2 בדצמבר, קיבל גילת החלטה להקים ועדת איתור חדשה למנהל הטלוויזיה", כותבים שבעת חברי המליאה לארדן. "זאת בשעה שחברי הוועד המנהל, שהיו חברים בוועדת האיתור הראשונה שמעולם לא בוטלו המלצותיה, לא ידעו על כך דבר. למותר לציין כי החלטה זו לא היתה על סדר היום (כמו החלטות מהותיות אחרות), וכי למרות בכירות התפקיד גם המנכ"ל לא שותף בהחלטה".

 

מחטף במליאה - היה או לא היה?

תפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית יועד במקור למשה נסטלבאום, עיתונאי ותיק ברשות השידור ודמות שנויה במחלוקת. נסטלבאום, מנהל חטיבת החדשות בערוץ הראשון ונחשב למקורב למנכ"ל בן מנחם, נבחר כבר בפברואר 2013 על ידי ועדת איתור בראשות גילת. הוועדה קבעה כי ייכנס לתפקיד רק לאחר שנציבות שירות המדינה תקבל החלטה ביחס לשתי תלונות שהוגשו נגדו, שעסקו בהתנכלות למגיש יגאל רביד ולעיתונאי רותם אברוצקי על רקע נטיותיהם המיניות.

 

פרשת מינויו של נסטלבאום רק הלכה והסתבכה בשנה האחרונה בעקבות גביית עדויות מ־21 עובדי חטיבת החדשות בערוץ 1, המליצה הנציבות להעביר את נסטלבאום מכל תפקיד ניהולי. לאחר שהוועד המנהל של רשות השידור נמנע מלעשות זאת, עתרה אגודת העיתונאים לבג"ץ בנושא וזכתה לגיבוי מפרקליטות המדינה, שסירבה לייצג את עמדת רשות השידור; ומהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, שהביע אמון בהחלטות נציבות המדינה.

 

אמיר גילת. "דם רע" במליאה אמיר גילת. "דם רע" במליאה

 

בסוף דצמבר הודה נסטלבאום במסגרת עסקת טיעון בהתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור בבית הדין של נציבות שירות המדינה, ננזף והושעה מכל תפקיד ניהולי למשך שלושה חודשים שבתומם יוכל לשוב ולהתמודד על תפקידים מסוג זה. אלא שאז כבר נסתם הגולל על סיכויו לקבל את תפקיד מנהל הטלוויזיה, מפני שמליאת רשות השידור כבר החליטה למנות ועדת איתור חדשה. נסטלבאום יכול היה להתמודד מחדש על התפקיד אך בחר שלא לעשות זאת, ככל הנראה מאחר שהעריך שחברי ועדת האיתור השנייה לא יבחרו בו.

 

הטענות בדבר מחטף שביצע גילת במינוי ועדת האיתור החדשה מתבססות קודם כל על הטענה שהנושא לא הופיע בסדר היום שהופץ לחברי המליאה לקראת הישיבה הקריטית ב־2 בדצמבר. בסדר היום, שכלל שישה סעיפים, נכתב באופן כללי כי הישיבה תעסוק בין השאר ב"התנהלות רשות השידור בשנת 2014".

 

מתנגדי גילת, שרובם לא נכחו בישיבה הקריטית, טוענים שלא ייתכן שגילת לא יציין בסדר היום את הדיון במינוי מספר 2 ברשות, וינסה "להחליק" אותו בלי שאיש ירגיש.

 

מפרוטוקול הישיבה שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שגילת אכן פתח בסקירה של התוכניות ל־2014 לפני שניגש לנושא בחירת מנהל טלוויזיה חדש. העלאת הנושא גררה עימות מיידי בין גילת לבין חברת הוועד המנהל גאולה אבידן: "לא ייתכן שהטלוויזיה הישראלית תתנהל ללא מנהל תקופה כל כך ארוכה. אני אציע בהמשך גם את הרכב הוועדה כדי שאנחנו באמת נוכל להיכנס למסלול מהיר ולהעמיד מנהל במיידי", אמר גילת בדיון.

 

אבידן הגיבה בפליאה: "משה נסטלבאום נבחר כדת וכדין לתפקיד מנהל הטלוויזיה במכרז. זה שאתה רוצה עכשיו לעקוף ולבחור מישהו אחר, קודם כל צריך לבדוק את זה משפטית... חברי המליאה צריכים לדעת שאתה מנסה לעשות מחטף שלא הצלחת לבצע בוועד המנהל ואתה מנסה להביא אותו דרך המליאה". גילת לא התרגש מדברי אבידן, והעלה להצבעה את אפשרות ביטול ועדת האיתור הקודמת ומינוי חדשה. החלטתו זו זוכה בדיון לתמיכה מהיועצת המשפטית של הרשות חנה מיצקביץ, שלא מצאה פגם בהליך. אולם לטענת חבר הוועד המנהל יואב הורוביץ, "מיצקביץ לא יכולה לפסוק בעניין נסטלבאום מאחר שהיא בעלת עניין בנושא זה. יש לה ריב אישי איתו. מיצקביץ כינתה בנוכחותי את נסטלבאום 'בן אדם ברוטלי'. חוץ מזה, לא ייתכן שהחלטות ביחס לגורלו של אדם שמשרת את המערכת עשרות שנים מתקבלות במחטף כזה". מחנה מצקביץ' נמסר: "דברי הורוביץ אפילו אינם ראויים לתגובה".

 

האם הופעל לחץ על חברי המליאה?

בישיבת המליאה שבה מונתה ועדת האיתור נכחו עשרה חברים בלבד מתוך 22 חברי מליאה המכהנים נכון להיום. מליאת רשות השידור אמורה למנות 32 חברים, אך היא פועלת בהרכב חסר לאחר שעשרה מחבריה התפטרו. על פי נוהלי הפרוטוקול, ישיבה תתקיים רק בנוכחות 16 מחברי המליאה, אך לאחר שישיבה אחת התבטלה בשל הרכב חסר - הבאה אחריה תתקיים ללא תלות במספר המשתתפים, וכך קרה בישיבה המדוברת.

 

בן מנחם. לא הגיע לישיבות במחאה בן מנחם. לא הגיע לישיבות במחאה צילום: דוד וינוקור

 

על השאלה אם מינוי ועדת האיתור החדשה התקבל באותה הישיבה פה אחד או רק ברוב קולות, אין הסכמה בין המשתתפים. לדברי גילת ומשתתפים אחרים בישיבה, אבידן השתכנעה והחליטה בסופו של דבר להצביע בעד ההחלטה, אולם אבידן עצמה טוענת כי לא תמכה במינוי ועדת האיתור. אפילו הפרוטוקול אינו מספק תשובה חד־משמעית בנושא זה:

"תשעה בעד. מי נגד?", שאל גילת, ואבידן ענתה: "אני בעד ועדת איתור תחת בדיקה אם ההליך כאן הוא הליך חוקי משפטית... אני נגד ההצעה כפי שהועלתה". גילת: "איך אני סופר אותך?".

 

אבידן: "לא משנה לי".

 

כאן הכריז גילת כי ההחלטה התקבלה פה אחד עם שתי הסתייגויות.

 

השאלה באיזה רוב התקבלה ההחלטה אינה סמנטית בלבד, מפני שלדברי גילת אם היא התקבלה פה אחד - חברי המליאה לא יכולים לערער עליה בדיעבד.

 

כמו כן, מתנגדי גילת טוענים כי חלק מחברי המליאה לא הבינו כלל על מה הם מצביעים, ורק בדיעבד גילו מה משמעות ההחלטה שקיבלה הוועדה.

 

הורוביץ טוען שגם לאחר הישיבה מנע גילת מחברי המליאה לערער על ההחלטה, מכיוון ששלח את הפרוטוקול באיחור ורק לאחר שהתבקש לעשות זאת (בניגוד לכללים הדורשים שהפרוטוקול יישלח מיד לאחר הישיבה).

 

כדי לכנס ישיבה שלא מן המניין של מליאת הרשות נדרשות עשר חתימות של חברים, אלא שגם כאן הצדדים מתווכחים על העובדות - הורוביץ ומתנגדי גילת מציגים עשר חתימות שנשלחו ליו"ר בדרישה לכנס ישיבה שלא מן המניין ולדון מחדש בנושא מינוי ועדת האיתור. אולם גילת עצמו טוען שקיבל עד היום רק תשע חתימות ובלאו הכי אין המליאה יכולה לשנות את החלטתה, מפני שהיא התקבלה פה אחד.

 

במחנה גילת טוענים כי שניים מעשרת החברים שתמכו בכינוס דיון חוזר - עטאף כיוף, איש חינוך בגמלאות, ושירין חאפי, מנהלת בית ספר בלוד - חזרו בהם מאוחר יותר מהחלטתם. חאפי סירבה להתייחס לנושא, ואת תגובת כיוף לא ניתן היה להשיג.

 

מתנגדי גילת מאשימים כי מטעם היו"ר הופעל על השניים מסע לחצים כדי שישנו את החלטתם. "כפי שהם דיברו עם חברי מליאה גם אנחנו עשינו את זה, האם זה נקרא מסע לחצים?", ענה בתגובה מקורב לגילת.

 

סוף הסכסוך אינו נראה באופק

הסכסוך בין גילת לבין רוב חברי הוועד המנהל החריף בחודשים האחרונים על רקע שינוי כיוון בעמדות היו"ר. גילת, שעמד בראש הוועדה שמינתה את מנכ"ל הרשות יוני בן מנחם בסוף 2011, נחשב רוב הזמן למי שתומך בהנהלת הרשות ומגבה אותה, אולם בשנה האחרונה הוא התגלה דווקא כמבקר חריף של התנהלותה. לדוגמה, גילת מיהר לתקוף את סיקור הסופה האחרונה בטלוויזיה הישראלית, וכינה אותו "יום הכיפורים של ערוץ 1". השיא היה בסוף אוקטובר, אז הוביל גילת, לצד שבעה חברי מליאה נוספים, מהלך להדחת בן מנחם. גילת נוהג לומר כי כל עוד עמד על הפרק יישום הרפורמה ברשות, הוא העדיף להתרכז בכך ולפתור את הבעיות בתוך הבית, אך במחנה המתנגדים טוענים כי הוא רוצה לבנות ולקדם את עצמו באמצעות הביקורת החריפה שהוא מפנה כלפי ההנהלה.

 

בין חברי המליאה זורם הרבה "דם רע". מקורבי גילת מאשימים את מחנה המתנגדים בכך שהם פועלים בשירות המנכ"ל בן מנחם ועוזרו המיוחד זליג רבינוביץ', שנחשב לאיש החזק ברשות, ושאינם מבקרים כלל את פעולות ההנהלה כפי שדורש תפקידם: "מה שאכפת להם זה רק לעשות את דבר ההנהלה ולמנות את נסטלבאום, בשאר הזמן הם לא טורחים לבוא לישיבות בכלל".

 

מן הצד השני עולה טענה כי מערכת היחסים העכורה בין המנכ"ל והיו"ר גורמת נזק כבד לרשות.

 

למליאת הרשות אין יכולת חוקית להדיח את היו"ר, אך המתנגדים עדיין נחושים להביע אי־אמון בגילת בישיבת המליאה שתתקיים השבוע. "אני מאמין שיהיה לנו רוב", אומר הורוביץ. הקבוצה בוחנת גם אפשרות של עתירה לבג"ץ כדי לערער על אופן המינוי של מנכ"ל הטלוויזיה החדש, שנכון לרגע זה אינו מתקבל בברכה ברשות השידור.

בטל שלח
    לכל התגובות