$
פרסום ושיווק

עושים סיבוב על הקובייה ההונגרית

ממשרד קטן ברמת גן מנהלים עורכי הדין של החברה הבריטית בעלת הזכויות על סימן המסחר של הקובייה המפורסמת קרב מאסף נגד כל מי שמוכר אותה, לטענתם, ללא אישור. כלכליסט ליווה אותם במסע שכולל שימוש בחוקרים פרטיים, מכתבי אזהרה ותביעות משפטיות

גיל קליאן 08:3410.06.13

לפני כמה שבועות, במשרד קטן במתחם הבורסה הסואן של רמת גן, הוכרזה מלחמה. כמו בכל מלחמה, לפני תחילתה נאסף מודיעין, הונחו תשתיות, יצאו חיילים למשימות מיוחדות. כשהכל היה מוכן ניתן אות הפתיחה לצאת לקרב, שאחת ולתמיד יפטור את מדינת ישראל, לא פחות, מקיומן של קוביות הונגריות מזויפות. בראש הכוח צועדים שני גנרלים למודי קרבות, עורכי הדין סער גרשוני ונח שלומוביץ (לשעבר רשם הפטנטים), המייצגים בארץ את החברה הבריטית Seven Towns, בעלת הזכויות על סימן המסחר של הקובייה ההונגרית המקורית, שהומצאה בשנת 1974 והפכה מאז לאחד המשחקים הפופולריים בעולם.

 

גרשוני מספר ל"כלכליסט" כי כרגע הם רק בגל הראשון של המלחמה בזייפני הקובייה ההונגרית והוא יכלול 10–20 תביעות משפטיות, לא כולל רשתות בעלות שם שאולי יבחרו להתפשר מחוץ לכותלי בית הדין. "אחרי גל התביעות הראשון אנו נחכה חודש חודשיים ונצא לגל חדש. החוקר הפרטי מטעמנו לא מפסיק לעבוד. אנו נותנים צ'אנס לאנשים, אבל מי שעדיין ימכור קוביות מזויפות יקבל מה שמגיע לו".

 

כ"ט בנובמבר של הקובייה ההונגרית

 

כל הסיפור המוזר הזה נולד בעקבות החלטה של רשם הסימנים המסחריים מנובמבר 2012 - גרשוני מדגיש כי ההחלטה התקבלה בכ"ט בנובמבר - שלפיה כל קוביית משחק בעלת פאות צבעוניות במבנה של 3X3X3 היא סימן מסחרי רשום של חברת Seven Towns הבריטית.

 

הכרה בצורה תלת־ממדית כסימן מסחרי היא צעד חריג. לא הרבה סימנים כאלה הוכרו בישראל. כך למשל, המדינה הכירה בצורה של פררו רושה כסימן מסחרי, אך לא בצורתן של נעלי קרוקס. "זה לא עבר בקלות, נלחמנו שנתיים ומשהו בניסיון לשכנע את הרשם שזה אחד החריגים", מספר גרשוני. ואולם, מרגע שהפור נפל הוקצתה תקופה להגשת התנגדויות, ולאחר שאלה לא הוגשו נרשם בתחילת אפריל הסימן המסחרי של הקובייה ההונגרית כדת וכדין.

 

עורכי הדין נח שלומוביץ (מימין) וסער גרשוני.  "מי שימכור קוביות מזויפות יקבל מה שמגיע לו" עורכי הדין נח שלומוביץ (מימין) וסער גרשוני. "מי שימכור קוביות מזויפות יקבל מה שמגיע לו" צילום: אוראל כהן

 

מאז ועד היום שלחו עורכי הדין מכתבי איום בתביעה משפטית בגין הפרת הזכויות על סימן מסחר לרשתות צעצועים מובילות כמו הפיראט האדום, מקס סטוק, מאמא יוקרו, עידן 2000, כפר השעשועים, וכן פנו גרשוני ושלומוביץ למכון התקנים מתוך דאגה כי הקוביות המפרות לכאורה אינן עומדות בתקן. נגד כמה יבואנים החלו השניים כבר בהליכים משפטיים, והיד עוד נטויה.

 

החוקר הפרטי מצלם בסתר קוביות מזויפות

 

ערן רופה, הבעלים של משרד צל חקירות, כבר שכח איך הולכים סתם כך ברחוב. בכל חנות הוא מוצא חשד להפרה של זכויות יוצרים. כשאנחנו צועדים ברחוב ביאליק ברמת גן, הוא מוצא בחנות אחת ארגז גדול של דיסקים צרובים עם משחקים לפלייסטיישן ובאחרת חולצה עם הדפס של היינקן בלי רשות המבשלה; אפילו בחנות הכיסויים לאייפון הוא מוצא חשד להפרת זכויות של מותג כלשהו מקוריאה או ממדינה אסייתית אחרת. "אשתי כבר לא יכולה להסתובב איתי", הוא אומר.

 

הגענו עם רופה לרחובות הקשוחים של מרכז רמת גן כדי לראות כיצד "תופסים" קובייה הונגרית מזויפת. "חשוב מאוד לא לשדל", הוא מסביר. "אף פעם אל תבקש קובייה הונגרית, תבקש קובייה להפתעות של יום הולדת, תעשה ביד צורה של קובייה ותגיד 'כזה'".

 

השלב הבא הוא רכישת הקובייה, צילום בסתר של כמות הקוביות על המדף ולקיחת חשבונית. לאחר מכן הקובייה ההונגרית מתויגת ומוצאת את דרכה לתא המטען של האוטו של רופה, שמלא בקוביות שונות ומשונות שנאספו בשבועות האחרונים מדן ועד אילת - כולן בחנויות של פורעי חוק לכאורה שמוכרים קוביות מזויפות למהדרין.

 

מדובר במלאכה סיזיפית במיוחד. בכפר השעשועים, כשביקש רופה קובייה ליום הולדת של הילד, הוא נשלח למדף שעליו קובייה הונגרית עגולה וחוקית על פי הסימן המסחרי, שמגן, כמו להכעיס, רק על קוביות הונגריות בצורת קובייה. רק בחנות צעצועים פרטית הוא מוצא קופסה עמוסה בקוביות הונגריות מסין, שקל וחצי ליחידה, בדיוק מה שהוא מחפש. "תראה איך זה נראה", אומר רופה בעצב, כשהוא מביט על הצבע הדהוי המתנוסס על פאות הקובייה, שלא קיבלה את חותמת האיכות של החברה הבריטית.

 

"אנחנו לא באים ליצור מונופול", דוחה גרשוני את הטענה שהוא בסך הכל מנסה לנקות מהשטח מתחרים פוטנציאליים. "אפשר לייצר צעצוע דומה שלא מפר את הזכויות על הסימן המסחרי". במשרד שלו אפשר למצוא קובייה הונגרית בצורת תפוח, קוביות של 5X5 בכל פאה ומה לא. כולן חוקיות לחלוטין ולא פוגעות אפילו בקצה קצהו של סימן מסחרי תלת־ממדי. "בטכנולוגיה של הקובייה מותר לאחרים להשתמש, אנחנו לא חוסמים את הרעיון הטכנולוגי ולא רוצים למנוע תחרות", מוסיף גרשוני.

 

"חשוב מאוד לא לשדל", מסביר החוקר הפרטי. "אף פעם אל תבקש קובייה הונגרית, תעשה ביד צורה של קובייה ותגיד 'כזה'" "חשוב מאוד לא לשדל", מסביר החוקר הפרטי. "אף פעם אל תבקש קובייה הונגרית, תעשה ביד צורה של קובייה ותגיד 'כזה'"

 

אבל האם הגיוני לדרוש מחנויות צעצועים להתעדכן שמהיום קובייה הונגרית היא סימן מסחרי רשום? "תום לב ו'לא ידעתי' הן לא תירוץ", אומר גרשוני. "אין הגנה כזאת בתחום סימני המסחר. אתה צריך לבדוק שאתה לא מפר זכויות. זה כמו שאתה נכנס באוטו ומשלם על כך, גם אם לא התכוונת לגרום נזק, גם אם השתדלת לבלום".

 

הנזק הזה מוגדר במכתבים שהוציאו עורכי הדין לאותם אומללים שנתפסו מוכרים קוביות הונגריות מזויפות. "לאחרונה הובא לתשומת לב מרשתנו", נכתב שם, "כי הנכם משווקים, מפיצים ומוכרים בארץ משחק הנחזה להיות המשחק המקורי, אשר זהה בצורתו, בצבעיו ובעיצובו למשחק המקורי, אלא שאינו מיוצר על ידי מרשתנו ו/או מי מטעמה. זאת ללא כל אישור של מרשתנו וללא הסכמתה". הדרישה מאותם מפרים לכאורה היא אחידה - להפסיק למכור את הקוביות המזויפות, לאסוף אותן ולהביא אותן לעורכי הדין. כמו כן יש להגיש תצהיר חתום בידי עורך דין ורואה חשבון על מכירת הקוביות ההונגריות המזויפות ועל ההכנסות מהן, לשלם 50 אלף שקל מיידית כפיצוי ראשוני ולהתחייב להפסיק למכור קוביות הונגריות לא מורשות.

 

"זה ניסיון לנקות את השוק ממתחרים"

 

מכתבי ההתראה של גרשוני ושלומוביץ כבר מתחילים להשפיע על השוק. עו"ד אבי ריבקין, המייצג את דני אסטרוג, שותף ברשת מקס סטוק ויבואן של קוביות הונגריות, אומר כי למיטב ידיעתו רוב נמעני המכתבים "נכנעו לסחיטה" וסילקו את המשחק ממדפיהם, וחלקם אף שילמו כספים לחברה הזרה במסגרת הסדרי פשרה. "כך הרוויחה Seven Towns פעמיים: גם ניקתה את השוק מקוביות הונגריות זולות וגם קוששה לעצמה כספים רבים מבעלי עסקים מפוחדים", מסר ריבקין, שלא הסכים להתפשר ונאלץ להתמודד כיום בשם לקוחו עם תביעה משפטית מצד עו"ד גרשוני.

 

לדברי ריבקין, "בעזות מצח קיצונית כתב התביעה מגדיר את המשחק, הנמכר זה עשרות שנים באופן לגיטימי ואשר אינו מוגן בפטנט או במדגם, כמוצר המזויף, זאת בניסיון להטעות את בית המשפט. עסקינן במי שמנסה זה כמה שנים לנקות את שוק הצעצועים בישראל מקוביות הונגריות באמצעות שימוש בלתי לגיטימי במכתבי דרישה המושתתים על טענות שקריות כאילו Seven Towns היא בעלת הזכויות במשחק גופו, ואשר בסופו של דבר הצליחה, בדרך לא דרך, לרשום סימן מסחר תלת־ממדי בדמות קובייה. אלא שגם עתה כל שיש בידי החברה הוא סימן מסחר תלת־ממדי בדמות קובייה, ואין לה זכויות במשחק גופו. הניסיון לעקוף את דיני הפטנטים והמדגמים ברישום סימן מסחר תלת־ממדי והטענה כי סימן מסחר שכזה יכול להפוך ברגע אחד מוצר לגיטימי, הנמכר עשרות שנים, למוצר מזויף ולעשות עשרות עוסקים נקיי כפיים וישרי דרך לזייפנים - פסולים באופן קיצוני. מרשתי תגיש כתב הגנה ובקשה למחיקת הסימן התלת־ממדי, ואני סמוך ובטוח כי בסופו של יום, גם הפעם כמו ב־2009, ניסיונה של Seven Towns להשתלט על שוק מכירת המשחק בישראל לא יצלח".

 

 

מהפיראט האדום נמסר בתגובה: "הפיראט האדום קונה מספקים מאושרים את כל מוצריה - לאחר שעברו את מכון התקנים ויש עליהם מדבקת יבואן. כאשר הגיעה אלינו הפנייה הורדנו את המוצרים עד שתתברר התלונה".

 

מעידן 2000 נמסר: "לא ידועה לנו שום תביעה נגדנו. כאחת הרשתות המובילות בשוק אנו מוכרים מאז ומתמיד רק מוצרים מקוריים במחירים הנמוכים בארץ לצרכן".

 

שאול יונה מרשת מאמא יוקרו אמר בתגובה: "הפניתי אותם ליבואן כדי שהוא ישבור את הראש איתם, אני לא צד בעניין. אם יש להם זכויות אז יש זכויות, אבל לא נראה לי, כי מי שהביא לי את המוצרים עשה בדיקה יסודית. בכל מקרה זו בעיה משפטית של מי שהביא את הסחורה ולא של מי שמכר אותה. זו לא גניבה ולא רמאות, את הסחורה הביא לנו בן אדם אמין מאוד, לא יכול להיות שהוא יתעסק בדבר כזה. לא התלהבתי למכור את המוצר כי כבר אבד עליו הכלח, עשיתי את זה כי היבואן חבר שלי, זה לא מוצר שנמכר. היה פעם, נגמר".

 

דורון ינאי, סמנכ"ל הסחר של כפר השעשועים, מסר: "לאחר שקיבלנו את פניית עורכי הדין עצרנו את מכירת המוצר. אני אפגש איתם השבוע לצורך בדיקת הנושא והגעה להסכמה על פעילות משותפת בהמשך הדרך".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x