הקרב על הטילון
תביעה שהגישה אסם לבית המשפט נגד זכייה של יוניליוור במכרז למכירת גלידות בפארקים של רשות הטבע והגנים חושפת מאבק יצרי בין שתי ענקיות המזון. אסם טוענת לפגמים בהליך, יוניליוור מצדה טוענת כי מדובר בתביעה נקמנית שמטרתה לפגוע במכירותיה בקיץ
מאבק איתנים מתנהל בימים אלה בבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בין שתי ענקיות מוצרי הצריכה אסם ויוניליוור על הזכות למכור גלידות בפארקים ובמתחמי האטרקציות של רשות הטבע והגנים.
אסם, המשווקת את גלידות נסטלה, איישה עד כה את נקודות המכירה של רשות הטבע והגנים, עד שבאפריל השנה הפסידה במכרז על מכירת הגלידות שפרסמה הרשות למתחרתה הגדולה יוניליוור, משווקת גלידות שטראוס. כעת טוענת אסם כי נפלו פגמים במכרז. מנגד טוענת גלידות שטראוס כי התנהלות אסם נועדה לעכב את יישום תוצאות המכרז ובכך לגזול מגלידות שטראוס את מכירות עונת הקיץ.
10 מיליון שקל מדן ועד אילת
מכירות הגלידות ברשות הטבע והגנים הן עסק גדול. מדובר במחזור מכירות שנתי ממוצע של כ־3 מיליון שקל לפי מכרז הרשות, ב־69 פארקים, שמורות טבע ואטרקציות מדן ועד אילת. ההערכות הן כי במחירים לצרכן מדובר בכ־10 מיליון שקל, המהווים נתח של כ־1.1% משוק ה"אימפולס" של הגלידות בישראל, כלומר גלידות הנמכרות מחוץ לבית באריזות בודדות, בעיקר בקיוסקים ובמקומות בילוי. כלל שוק האימפולס מוערך ב־900 מיליון שקל בשנה. לכאורה מדובר בנתח קטן מהשוק, אך איבוד או הוספה של 1% נתח שוק עבור ענקיות מוצרי צריכה אלה היא סוגיה קריטית, ששווה להילחם עליה באמצעים רבים.
לפיכך, החברות התאמצו מאוד לזכות במכרז - יוניליוור הציעה 32% הנחה על המחירון שלה, 10% הנחה נוספים על מכירות מעבר ל־3 מיליון שקל, 300 אלף שקל כמענק סוף שנה לרשות, 50 אלף שקל על כל נקודת מכירה חדשה שתיפתח ועוד 200 אלף שקל לפרסום ויחסי ציבור לרשות.
מנגד, אסם, שהחזיקה משנת 2009 בחוזה ההתקשרות עם הרשות, הציעה הנחה של 31% על המחירון והנחה נוספת על מוצרים ספציפיים (20% על שלגונים פשוטים ו־5% על טילונים), 7% הנחה נוספים על מחזור של מעל 3 מיליון שקל ועל מחזור של מעל 3.5 מיליון שקל 10% הנחה נוספים על הנחת הבסיס, 100 אלף שקל בונוס סוף שנה, 20 אלף שקל על כל נקודה חדשה מתום שנת הפעילות הראשונה וכן 50 אלף שקל לפרסום ויחסי ציבור.
רשות הטבע והגנים הכריזה על גלידות שטראוס כזוכה, עם ניקוד משוקלל של 95% לעומת 78.5% לאסם. מדובר על ניקוד לפני פרמטרים איכותיים כמו מגוון הגלידות שמציעה כל חברה.
בעתירה מבקשת אסם מרשות הטבע והגנים למסור לה נתונים, זאת, בנימוק כי נפלו פגמים בהליך המכרז. אסם טוענת כי לא קיבלה נתונים מרשות הטבע והגנים, וכי הרשות התעלמה מפניותיה. כמו כן טוענת אסם כי גלידות שטראוס קיבלה ציון גבוה משמעותית מאסם בקטגוריית מגוון הגלידות, וזאת ללא נימוק.
עוד עולה מטענות אסם, כי רשות הטבע והגנים לא דאגה לתמחור ההנחות על פי מחירון אחיד. כך, אם המחירון הבסיסי של גלידות שטראוס גבוה משל אסם, ההנחות המוגדלות והבונוסים של שטראוס חסרי משמעות.
מדוע? אם, למשל, שתי החברות מוכרות ארטיק קרח בטעם לימון, כאשר אסם מתמחרת אותו בשקל, וגלידות שטראוס ב־1.1 שקלים - שתי החברות יוכלו למכור את אותו ארטיק לרשות הטבע והגנים ב־90 אגורות, כאשר במקרה של שטראוס ההנחה תהיה 18%, וההנחה של אסם תהיה 10% בלבד.
כך נראה ששטראוס מעניקה הנחה גבוהה יותר, כאשר למעשה נובעת ההנחה מהעובדה שהמחירון הבסיסי היה גבוה יותר. במסמכים שהוגשו לבית המשפט לא נכלל המחירון של אסם, ולכן לא ניתן לבדוק האם טענה זו באמת מבוססת.
"הצעת אסם היתה צריכה להיפסל"
בתגובה שהגישה גלידות שטראוס לבית המשפט נכתב כי "כל יום שיחלוף לאחר 1 באוגוסט (אמצע עונת שיא הביקוש למוצרי הגלידות והשלגונים) ושבו לא תחל שטראוס בהפעלה, טומן בחובו רווח נקי עבור נגה (החברה־הבת של אסם שמייצרת ומפיצה את גלידות נסטלה - ג"ק) והפסד ודאי עבור שטראוס. זהו ככל הנראה לב העניין". נטען עוד כי עתירת אסם מוגשת באיחור, וכי גם אם יתקבלו טענות אסם נגד הניקוד, עדיין נוטה הניקוד לטובת גלידות שטראוס.
כמו כן טוענת גלידות שטראוס כי על הרשות היה לפסול את הצעת אסם, שכן היא הציעה הנחה מדורגת על פי מוצר ולא שיעור הנחה אחיד על כל המחירון כפי שביקשה רשות הטבע והגנים במסמכי המכרז.
גם בתגובת רשות הטבע והגנים לעתירה של אסם נכתב כי "עסקינן בבקשת סרק ובעתירת סרק, שהוגשו בחוסר תום לב מובהק ומשכך דינן להיות מסולקות על הסף", וכי פרטי הבקשה של אסם מעלים "חשש כבד שמא הליכים דנן הוגשו מתוך כוונה נפסדת לעכב את תחילת התקשרות הרשות עם גלידות שטראוס ערב תחילתה של עונת הקיץ".
ברשות מסבירים עוד כי הציון הגבוה יותר למגוון של שטראוס ניתן מכיוון שלגלידות שטראוס יש 177 פריטים במגוון, ולאסם יש 161 פריטים.
