$
פרסום ושיווק

מאז עליית המס: מכירות הבירות ירדו, מכירות הויסקי והעארק עלו

ועדת הכספים תכריע היום אם הכפלת המס על הבירה תהפוך לקבועה. נתונים שהגיעו לידי כלכליסט מצביעים על מעבר לצריכת משקאות חריפים יותר מאז שהמס הועלה באוגוסט 2012

גיל קליאן 09:1122.04.13

היום תכריע ועדת הכספים של הכנסת אם להפוך את העלאת המס הזמנית על הבירה לקבועה. באוגוסט 2012 נכנס לתוקף הצו המכפיל את המיסוי על הבירה, והעלה מאז דרמטית את מחיר המשקה לצרכן. חברות הבירה צפויות להגיע היום לירושלים ולהציג עמדה חד־משמעית בעד ביטול הצו - שמבחינתן מהווה עוול לתעשייה.

 

אתמול פנה ז'ק בר, בעל השליטה בטמפו, במכתב פתוח אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ואל שר הכלכלה נפתלי בנט, וטען כי העלאת המס על הבירה מ־2.18 שקלים לליטר ל־4.19 שקלים לליטר בנימוק כי מדובר במוצר המסב "השפעה שלילית" על החברה פשוט לא עומדת במבחן המציאות. לטענת בר, ההשפעה החברתית השלילית נובעת ממשקאות אלכוהוליים זולים יותר ומשכרים יותר כמו וודקה, עראק וכדומה. הבירה, לעומת זאת, טוען בר, נצרכת על ידי אוכלוסיות כמו צעירים וסטודנטים, השותים בצורה מתונה ולא מהווים סכנה חברתית או השפעה חברתית שלילית. בר טוען עוד כי המיסוי מייצר כעת עיוות נוסף ועלול לגרום לכך שמחירה הגבוה של הבירה יביא את האוכלוסיות שצורכות אותה כיום לפנות למוצרים משכרים יותר. "המיסוי מהווה הכבדה בלתי סבירה על מעמד הביניים", טוען בר.

 

ערן יעקב, סמנכ"ל ברשות המסים ערן יעקב, סמנכ"ל ברשות המסים צילום: אוראל כהן

 

"זה הפוך ממה שרוצים להשיג במהלך"

 

נתוני סטור נקסט, הבוחנים את תמונת המצב בסופרים (ללא קיוסקים ופיצוציות), מראים כי מה שקורה בשטח תואם את החששות שמעלה בר במכתבו. ברבעון הראשון של 2013 ירדו מכירות הבירה (מכירות כמותיות) ב־9.9% לעומת הרבעון הראשון של 2012. אמנם ברבעון זה חל חג הפסח שצמצם ככל הנראה את מכירות הבירה, אך לא ניתן להסביר את כל הירידה בחג לבדו. במקביל, צריכת המשקאות האלכוהוליים המשכרים יותר (בעיקר וודקה ועראק) עלתה ב־2.3%. מי שרשמו את העלייה הגדולה ביותר הם משקאות העראק והאניס, שזינקו ב־17.9% באותו רבעון.

 

"ממש לא מפתיע שזאת המגמה. אני אומר להם (לאנשי האוצר ורשות המסים - ג"ק) גם בפגישות שעל ידי המהלך הזה הם מסיטים צריכה מבירה לוודקה וזה בדיוק הפוך ממה שרוצים להשיג", אמר אתמול ל"כלכליסט" אורי שגיא, הבעלים של מבשלת הבוטיק אלכסנדר. הנימוקים של חברות הבירה הגדולות נכונים עוד יותר לגבי מבשלות הבוטיק, תעשייה צעירה שטוענת כי גם במחירים הגבוהים יחסית של מוצריה המבשלות הצעירות עדיין לא מגיעות לרווח סביר. בכל מקרה, טוענות מבשלות הבוטיק, לא ניתן לטעון להשפעה חברתית שלילית של מוצריהן, שמהווים נישה קטנה מאוד הפונה לאניני טעם, והמבשלות עצמן הופכות לאטרקציות תיירותיות שמועילות לתעשיית תיירות הפנים.

 

ז'ק בר בעל השליטה בטמפו ז'ק בר בעל השליטה בטמפו

 

שגיא טוען כי "במחירים שהמס הזה מכתיב, כל הייצור שלנו הופך ללא כלכלי. עם המס הזה אנחנו פשוט לא נהיה. יותר זול לייבא בירה מאירופה מאשר לקנות או לייצר בירה מקומית שהיא טרייה יותר וברמה טובה יותר".

 

התעשייה מנסה גם לעורר את הציבור כדי לתמוך בביטול העלאת המס, מתוך ההכרה כי מי שנפגע מהמיסוי העקיף הזה הוא בעיקר מעמד הביניים. עצומה אינטרנטית שעלתה ביום שישי כדי לתמוך במאבק גייסה עד אתמול אחר הצהריים יותר מ־3,500 חתימות, והמאבק הניב גם שורה של תגובות זועמות מבלוגרים שמסקרים את התעשייה.

 

מי שהתייצבה אתמול גם לצד יצרני הבירה היתה התאחדות התעשיינים, כאשר נשיא ההתאחדות, צביקה אורן, כתב לוועדת הכספים כי "מפעל מבשלות בירה בישראל, שמייצר את בירות קרלסברג, טובורג וסטלה ארטואה, מעסיק 350 עובדים, רובם תושבי יישובי עוטף עזה. מפעל טמפו משקאות, המייצר את הבירות גולדסטאר, היינקן, מכבי ונשר, מעסיק כאלף עובדים, חלקם הגדול יוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה. בנוסף קמו בשנים האחרונות מבשלות בוטיק, ביישובי הפריפריה, בנגב ובגליל. אישור הצו והפיכתו לצו קבוע, הנו בעל השלכות קשות על תעשיית הבירה ועובדיה ואף עומד בסתירה גמורה להחלטת הממשלה ולמדיניותה בעניין עידוד תעשייה כחול לבן ותמיכה ביישובי הפריפריה".

 

 

רשות המסים: "מהלך הגיוני וסביר"

 

מנגד, אמר אתמול ל"כלכליסט" ערן יעקב, סמנכ"ל בכיר לתכנון וכלכלה ברשות המסים, כי "אני בהחלט מכיר במצוקה של המבשלות הקטנות, אבל מבחינת המס אין לי איך לעזור להן. אולי באמת צריך לשקול כלים אחרים כדי לסייע להן, אבל המהלך של העלאת המס הוא הגיוני וסביר, והוא תיקון של עיוות הנוצר בנושא הבירה ברפורמה במיסוי האלכוהול שהחלה לפני כמה שנים וצפויה להבשיל ב־2014. מה רצינו לעשות בשינוי הזה? לעבור ממס אחוזי למיסוי לפי ליטר - כדי להביא בחשבון את העלות החיצונית של האלכוהול, עלות שקיימת גם במוצרים אחרים כמו סיגריות או דלק".

 

על פערי המיסוי בין בירה למשקאות מסוכנים יותר אמר יעקב כי "כתפיסה, ברפורמה באנו לייקר את האלכוהול הזול. כשעשינו את הרפורמה לא נגענו בבירה, אבל הבנו שאלכוהול הוא אלכוהול. אז העלינו גם את המס על הבירה רק כדי להשוות את המס, לא עשינו מיסוי מיוחד לבירה. אז בירה יותר בריאה, אבל תראה את כל תאונות הדרכים האחרונות - הכל מבירה. האלכוהול בוודקה לא שונה מהאלכוהול בבירה. משום שהאלכוהול במינון מופחת, אז לקחנו בירה שכיחה של 5% אלכוהול, ומיסינו לפי תכולת האלכוהול".

 

על פערי המחיר בעקבות המיסוי לצרכן אמר יעקב כי "בקבוק 330 מ"ל התייקר במיסוי ב־66 אג'. את הוודקה העלינו, והיא הולכת לעלות עוד". על נתוני סטור נקסט אמר יעקב כי "2% עלייה בצריכת אלכוהול יכולים לנבוע מאלף ואחת סיבות, וזה ממש לא חייב להיות המיסוי. בבעיית הקטינים והאלכוהול לא צריך לטפל רק באמצעות מס. גם אם נוריד את מחיר הבירה ל־3 שקלים, הילדים האלה ימשיכו לשתות וודקה".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x