$
פרסום ושיווק

דו"ח האחריות התאגידית מגלה: שכר הזוטרות בשטראוס נמוך ב־21% מהגברים

פערי השכר בין גברים לנשים מצטמצמים מאוד ברמות הניהול ועומדים על 2%–3% בלבד. החזון של שטראוס: לאייש מחצית ממשרות ההנהלה בנשים עד 2015

גיל קליאן 07:0724.07.12

דו"ח האחריות התאגידית של שטראוס שפורסם לאחרונה חושף צדדים בפעילותו של תאגיד המזון שאינם מקבלים ביטוי בדו"חות הכספיים השוטפים. דו"ח זה כולל יעדים ונתונים כמו הפחתת כמות הנתרן בחטיפי התפוצ'יפס ומעבר לשמן בריא יותר בחטיפים, לצד נתוני צריכת המים והיקף תאונות העבודה.

 

נתוני האחריות התאגידית מפורסמים כחלק מתפיסה עסקית רחבה יותר - שהופכת ליותר ויותר מקובלת בעולם - שלפיה לתאגיד קיימת אחריות גם כלפי העובדים, הלקוחות, הסביבה והדורות הבאים, ולא רק כלפי בעלי המניות. לפי אותה תפיסה, פרסום הנתונים ומדידתם הוא הצעד הראשון ליצירת שינוי חיובי לטובת כל הקהלים המושפעים מתאגיד.

 

מפעל שטראוס מפעל שטראוס צילום: אוראל כהן

 

נתונים חלקיים

 

כך למשל, ענקית המזון מדווחת על פערי שכר גדולים בין גברים לנשים דווקא בדרגים הנמוכים של שטראוס ישראל: ב־2011 עמדו פערי השכר בין גברים לנשים בדרגות הזוטרות על 21%. החברה מסבירה את הפערים בכך שבתוך קטגוריית העובדים הזוטרים לנשים ייצוג גדול יותר של משתכרות שכר מינימום. בדרגים הגבוהים יותר הציגה שטראוס ישראל שיפור משמעותי - ופערי השכר בהנהלה בדרג הביניים עמדו ב־2011 על 2% בלבד ואילו בהנהלה הבכירה הם עמדו על 3%.

 

אגב, בכל הקשור לפערי שכר, אי אפשר להשוות את 2011 לנתונים של השנה שלפניה מאחר שב־2010 דיווחה שטראוס על פערי שכר בקבוצה כולה, ואילו ב־2011 התמקדה רק בעובדי שטראוס ישראל. הנתון היחיד שכן בר־השוואה הוא פערי השכר בין גברים לנשים בהנהלה בכירה - שירדו מ־12% ב־2010 ל־10% ב־2011.

 

 

בדו"ח 2010 כללה שטראוס העולמית פירוט מלא על תשלומי שכר המינימום, והשוותה את השכר הנמוך שהיא משלמת לכל עובד לשכר המינימום הנהוג בכל מדינה. השוואה מעניינת זו נגנזה אף היא מדו"ח 2011. בשטראוס מסבירים זאת בכך שב־2011 היא פרסמה דו"ח התקדמות, ואילו דו"ח מלא עם כל הנתונים היא עתידה לפרסם רק אחת לשנתיים.

 

בכל הנוגע לקידום נשים, שטראוס הציגה בדו"ח האחרון יעד שאפתני: לאייש עד 2015 את מחצית ממשרות ההנהלה (בכירה ודרג ביניים) בנשים. אולם אם לשפוט לפי השנים האחרונות, לשטראוס מצופה עבודה רבה בדרך למימוש היעד, מאחר שב־2011 עמד שיעור הנשים בהנהלה הבכירה על 25% בלבד, ירידה של 2% לעומת 2010. לעומת זאת, בהנהלה מדרג הביניים חלה באותה עת עלייה בשיעור הנשים - מ־34% ל־38% - וכן נרשמה עלייה של 1% בשיעור העובדות הזוטרות המועסקות בחברה.

 

לגבי מיעוטים אחרים או מגזרים שאינם זוכים להזדמנויות תעסוקה שוויוניות, שטראוס לא נקבה ביעד כמותי ברור, אך כן ציינה כי היא פועלת לקליטה של עובדים מבוגרים יותר, בני מיעוטים, עולים חדשים ועוד.

 

שטראוס "מזדקנת" עם השנים

 

בכל הנוגע להתפלגות עובדים לפי גיל, נדמה שלא חלו שינויים משמעותייים בין 2010 ל־2011, אם כי החברה "הזדקנה" מעט: שיעור העובדים בגילי 30–40 עלה מ־32% ב־2010 ל־33% ב־2011; ואילו שיעור העובדים בגילי 50–60 עלה באותה עת מ־9% ל־10%. זאת, על חשבון העובדים מתחת לגיל 30 - ששיעורם ירד מ־38% ב־2010 ל־36% ב־2011 - שנותרו המגזר השליט בשטראוס מבחינת גיל.

 

מעלה את הרף שהציבה להגנת הסביבה

 

בפרק איכות הסביבה מציגה שטראוס הישגים נאים, שגרמו לה להציב רף גבוה מזה שהציבה לפני ארבע שנים. אם ב־2008 קבעה שטראוס שעד 2014 היא תפחית את שיעור הפסולת (הנמדד בק"ג פסולת לטונה מוצר) ב־15%, הרי שכעת היא מחויבת להפחתה של 42%.

 

מלבד זאת, שטראוס שואפת להפחית את כמות המים הנדרשת להפקת טונה מוצר ב־22%, לעומת 20% בתוכנית שפרסמה ב־2008; ואת טביעת הרגל הפחמנית (המבוססת על כמות גזי החממה הנפלטים לשם הפקת טונה מוצר) היא שואפת להקטין ב־28% לעומת רק 15% בתוכנית מלפני ארבע שנים.

 

בינתיים שטראוס מתקדמת בכיוון הנכון שכן ב־2011 היא הציגה צמצום בצריכת המים לצד ירידה בהיקף הפסולת ובפליטת גזי חממה - הנמדדים כולם לפי טונה מוצר.

 

אולם ארגונים ירוקים החלו למתוח ביקורת על שיטת המדידה המבוססת על טונה מוצר בטענה שעל החברות לדווח על סך הזיהום שנוצר מפעילותן. לטענת הירוקים, חברות יכולות לצמצם את הזיהום לטונה, אך אם הן מגדילות את סך התפוקה, הרי שהזיהום הכולל רק גדל.

 

 

בגלל המחאה: עוד בורד

 

דו"ח האחריות התאגידית אינו פוסח על דרישות המחאה החברתית ומונה צעדים חברתיים שנקטה החברה - החל בהפחתת מחירי מוצרים עבור לקליטת עובדי קבלן וכלה בהגדלת הטבות לעובדים זוטרים.

 

בשטראוס כתבו כי במסגרת המחאה החברתית, "הצרכנים אותתו למגזר העסקי בדבר אובדן האמון הבסיסי בעסקים". כיצד משיבים את האמון? שטראוס מאמינה, לפחות בדו"ח, בניהול שיח פתוח וכן עם הצרכנים. עם זאת, בכל אותן הפגנות שנערכו מחוץ לבתים של בכירי החברה, הבכירים של שטראוס לא ממש ניהלו שיח כלשהו.

 

התשובה של שטראוס למחאה היא הקמת "בורד חברתי (דירקטוריון - ג"ק)", כלשונה, שיורכב מהמנכ"ל ומהנהלת הקבוצה. במה שונה אותו בורד מהבורד הרגיל? הדו"ח מסביר כי "החזון של הבורד הנו להיות קשובים וקרובים למחזיקי העניין של קבוצת שטראוס, לזהות תחומים לטיפול ולקביעת מדיניות ולוודא ביצועם". אבל רגע, זה לא התפקיד של כל דירקטוריון? 

 

אגב, בהנהלת הביניים, קבוצת הגיל הגדולה ביותר היא בני 30–40, ובהנהלה הבכירה הקבוצה הגדולה ביותר היא בני 40–50.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x