אבנר יהודאי מודה בכישלון: "החזרתי את המפתחות, שהנאמן יעשה מה שהוא רוצה"

רשת ילדותי עומדת בפני סגירה סופית. בשבוע שעבר נסגרו ארבע מחמש החנויות של רשת הילדים, על רקע חדלות פירעון, ורק בחנות ברחוב בזל בתל אביב נמכרים עדיין הפריטים שנותרו במלאי. "אנחנו סוגרים בקרוב", סיפרה המוכרת בחנות בעצב. "זו החנות האחרונה של הרשת שעוד פועלת, אבל גם היא תיסגר".

אבנר יהודאי צילום: צביקה טישלר

לפני כשנתיים וחצי עברה הרשת לידי הנאמן עו"ד שולי (שלום) גולדבלט, לאחר שצברה חובות של 10 מיליון שקל. באוגוסט 2009 רכשה קבוצת משקיעים בראשות אבנר יהודאי ורמי וילמוש את הרשת מידי הנאמן, אך לא הצליחה לעמוד בהסדר החובות שהתחייבה לו. הרוכשים הודיעו על כך במכתב לגולדבלט לפני כעשרה ימים, וגולדבלט עדכן בכך את בית המשפט בתחילת השבוע שעבר. בשיחה עם "כלכליסט" בסוף השבוע האחרון אמר יהודאי: "החזרתי את המפתחות, שהנאמן יעשה מה שהוא רוצה עם ילדותי".

בשיחה קודמת עם "כלכליסט" אמר יהודאי כי הנאמן הוא שיחליט אם לפרק או למכור את הרשת, אך סגירת החנויות לא מותירה נכסים למכירה. מדובר בשתי חנויות בתל אביב, במרכז ויצמן וברחוב שנקין, בחנות ברחוב הנשיא בעפולה ובחנות בקניון G בכפר סבא. החברה גם סגרה מחסן שהפעילה ברחוב רוטשילד בתל אביב.

כאשר רכשה קבוצת יהודאי את ילדותי, היא הבטיחה לנושים כי בתוך שש שנים תחזיר להם 40% מהחוב, כ־4 מיליון שקל, אך עד כה הוחזרו רק 16%, ולנוכח חדלות הפירעון ספק אם ישולמו סכומים נוספים. יתרה מזאת, לילדותי נוספו מאז נושים חדשים (בנקים, עובדים וספקים), שהחובות כלפיהם עומדים על כמיליון שקל נוספים.

מחירים גבוהים מדי

רשת ילדותי הוקמה בשנת 1995 על ידי בני הזוג אודי ואתי צאיג, שניהם מעצבים, ובשיאה היו לה 22 סניפים ומחזור מכירות שנתי של 24 מיליון שקל. הרשת נקלעה לקשיים בעקבות התרחבות מהירה ופגיעת משבר 2008 במכירות המותג, שמוצב כפרימיום ונמכר במחירים גבוהים יחסית, בין השאר מפני שהייצור נעשה בישראל. המייסדים ניסו ללא הצלחה להכניס שותף לעסק, חלק מהסניפים החל להיסגר, והרשת פתחה חנות עודפים בתל אביב שבה נמכרו חמישה פריטים ב־100 שקל, כדי להיפטר מהמלאי ולהגדיל את תזרים המזומנים.

גורם המקורב לרשת מסביר: "מצד אחד, הם התפתחו מהר מדי, ומכמה חנויות בוטיק הם הפכו לרשת שפועלת בפריפריה ולא הצליחה למכור שם במחירים הגבוהים של המותג. מצד שני, מספר החנויות שלהם עדיין לא היה מספיק גדול כדי לבצע הזמנה של סחורה מסין, כי כדי להזמין מסין אתה צריך לייצר מסה קריטית. כך הם נכנסו לסחרור".

לאחר הכניסה של קבוצת יהודאי היתה תקווה לתחיית הרשת, ובתחילת 2010 נמסר על פתיחת ארבעה סניפים חדשים ועל תוכניות להמשך התרחבות, כדי "להצעיד את ילדותי להיות רשת בגדי הילדים המובילה בארץ". האופטימיות הזאת התבטאה גם בהסדר הנושים, שבו התחייבו הרוכשים להזרים כסף לקופת החברה, להעביר את הייצור לסין ולשנות את המבנה הניהולי. יהודאי אמר אז בראיונות כי הרשת תתרחב לארצות הברית, ותוכנית נוספת היתה להכניס את המותג כחנות בתוך חנות במשביר לצרכן.

"אבנר יכול היה להציל את הרשת, אבל הוא לא זה שהפיל אותה", אומר המקורב לרשת. "הוא לא הצליח לאושש אותה כי מאז שהוא נכנס לרשת הוא לא הצליח לייצר, ולא היה לו מספיק הון וידע להקים את הרשת על הרגליים. הוא חשב שהוא קונה מותג ובמטה קסם ממשיך איתו הלאה. לא היה לו מספיק כסף לפתוח חנויות, ועד שהוא הבין את זה, הרשת נקלעה ליותר בעיות".

אתי ואודי צאיג, המייסדים של ילדותי צילום: אביגיל עוזי

"זה לא הריח טוב"

"ילדותי תמיד היתה חברה שנלחמת על חייה", אומר גורם אחר בענף. "היו למותג שנים טובות יותר, שאפשרו לו להתגלגל, אבל הוא היה מותג צפונבוני שלא התאים את עצמו למצב בשוק. הוא ישב על ענף דק מאוד ופגיעה הכי קטנה הפילה אותו".

הגורם מספר כי לפני כשנה פגש את יהודאי, שניסה לשכנע אותו להיכנס כשותף בחברה. "בסופו של דבר, הוא רצה כסף. זה לא הריח לי טוב. יהודאי ואנשיו לא מבינים קמעונאות ואופנה, זה עולם קשה שצריך לצמוח בו מבפנים ולא לנחות מלמעלה. הם באו מלמעלה, הקימו משרדים, הביאו מזכירות וחשבו שהם חברה גדולה. ואז הבינו שהמותג לא מוכר מספיק כדי לכסות את כל ההוצאות".

לדברי גורם שלישי, "בילדים, משתנה המחיר הוא קריטי, ולילדותי היה קשה להתחרות בשוק הזה. אבל הבעיה היתה בעיקר בעיית ניהול. גם המייסדים, בני הזוג צאיג, היו מעצבים. זה מתאים לגודל מסוים של חברה, אבל כשאתה מתחיל להתרחב, זה נהיה בעייתי. ממקבץ של בוטיקים לילדים הם ניסו להפוך לרשת והיה צריך לדעת לנהל את זה".

כאשר קיבל יהודאי את הרשת, הוסתר מצבם העגום של נושיה תחת "תחזיות" אופטימיות לשיקומה המופלא והמהיר. קבוצת הרוכשים התחייבה לשלם לנושים 600 אלף שקל במזומן במועד הרכישה, ואת היתר היתה אמורה להחזיר בתשלומים רבים, שהעיקרי שבהם הוא תשלום שנתי בגובה 3% מהמחזור. הרוכשים קיבלו אז 72.5% ממניות החברה, ויתר המניות, שנותרו בבעלות בני הזוג צאיג, הועברו לנאמן עד להשלמת פירעון החובות לפי ההסדר.

בהסדר הנושים שאישרה באוגוסט 2009 השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב נכללה "תחזית רווח והפסד" שערך הנאמן גולדבלט, ובה חזה הכנסות של יותר מ־80 מיליון שקל בחמש שנים, שמתוכן יקבלו הנושים 2.4 מיליון שקל. לפי התחזית, ילדותי היתה אמורה למכור בשנה הראשונה להסדר במחזור של כ־9 מיליון שקל, ולהגדיל את המכירות בהתמדה עד למחזור של 23 מיליון שקל ארבע שנים לאחר עריכת ההסדר. בתוך שנתיים, חזה הנאמן, הרשת תהיה רווחית, אך כבר באותם ימים עלה ספק גדול אם לתחזיות ולהבטחות האופטימיות יש ידיים ורגליים, והדברים פורסמו בהרחבה ב"כלכליסט".

"מי שטוב שורד"

במכתב ששלחה קבוצת הרוכשים לגולדבלט לפני שבוע וחצי נכתב כי קבוצת הרוכשים פעלה במלוא המרץ להצלת הרשת, "תוך שהרוכשת ובעלי מניותיה הזרימו הון עתק בהיקף מיליוני שקלים מכיסם הפרטי לחברה". לפי המכתב, שנשלח באמצעות עו"ד דורית לוי טילר, הבעלים החדשים השקיעו בשנתיים האחרונות 6.5 מיליון שקל בשיקום החברה, כולל ההחזרים לנושים, ובניכוי החזרים אלה מדובר בהשקעות ישירות של קרוב ל־4 מיליון שקל ברשת.

לטענת קבוצת יהודאי, המאמצים להעביר את החברה לרווחיות נכשלו, בין השאר על רקע התגברות התחרות בענף וכניסת מתחרים גדולים כמו H&M וגאפ קידס. על טענה זאת אומר אחד הגורמים בענף: "התחרות נמצאת איפה שיש שוק גדול. אין ספק שהמתחרות החדשות פוגעות ברווחיות, אבל מי שטוב ומתייעל מצליח לשרוד".

לפי המכתב לנאמן, קבוצת הרוכשים ניסתה להתאים את עצמה לתחרות הגוברת באמצעות התחברות לגורם אסטרטגי מנוסה ומקצועי בענף. לאחר "עבודת שטח ובדיקות" סברו הרוכשים כי יש להיכנס לשותפות עם חברת סריגמיש ומנהלה חיים חלבני, אך ההתקשרות לא עלתה יפה ו"לרוכשת טענות קשות נגד חברת סריגמיש וכנגד מר חיים חלבני אשר לטענתה גרמו לה נזקים חמורים". חלבני, מנגד, טוען כי ביטל את ההסכם עם ילדותי לאחר שלא קיבל ביטחונות שעליהם סוכם.

נכון למועד כתיבת המכתב לנאמן, טענה קבוצת הרוכשים, "נסתתמו מקורותיה של הרוכשת, והיא הפכה למעשה לחדלת פירעון. סכומי העתק שהשקיעו בעלי השליטה בחברה, בסך מיליוני שקלים, ירדו לטמיון, והם עומדים עתה נוכח פרי עמלם והשקעתם האדירה כבפני שוקת שבורה".

השותפות עם רפאלי

ילדותי לא היתה מיזם האופנה היחיד של יהודאי. במהלך 2010 הוא נכנס כשותף עם כרמל רפאלי (בתם של יולי תמיר ולוני רפאלי) בחברת רוס אובטה, שהקימו מעצבות האופנה האחיות הדס ועינב צוקר. את האחזקות בחברה רכש מידי חברת קונספט שיווק, שהיתה בבעלות גידי גולדפינגר, אך באוגוסט השנה הודיעו המעצבות על סגירת שתי החנויות שהפעילו.

ההיכרות עם כרמלי הובילה אותה לשמש במשך כמה חודשים כמנכ"לית ילדותי. "במערכת היחסים בינה לבין יהודאי היא היתה המוציאה לפועל, אבל הוא היה הפוסק האחרון", מספר ספק לשעבר של הרשת. "היו מציגים בפניו את הכל בישיבות שנערכו מדי פעם והוא היה מקבל את ההחלטות, אף שכרמל ניהלה את החברה ביומיום".

לדברי מקורביה של רפאלי, "כרמל לא באמת ניהלה את ילדותי אף פעם. החברה נוהלה על ידי אבנר יהודאי. כרמל היתה שם חודשים בודדים וגם אז לא ניהלה בפועל. היא עשתה את התפקיד לאחר שיהודאי הבטיח לה שקבוצת הרוכשים של ילדותי תשקיע כסף ברוס אובטה, השקעה שלא התממשה בסופו של דבר". יהודאי אישר את קיומה של האופציה.

בתגובה בשם המשקיעים מסר יהודאי כי "חברת ילדותי, שקיבלנו לחזקתנו לפני יותר משנתיים, שוקמה בהצלחה, הרחיבה את פעילותה ופעלה באופן תקין ושוטף". עם זאת, הוסיף, התגברות התחרות מצד מותגים בינלאומיים שנכנסו לישראל, והנטל שנשאה החברה בדמות הסדר הנושים, הקשו על פעילותה.