"דיוויד בקהאם בתחתונים זו עיתונות טובה"

המיזוג בין הענקית האמריקאית AOL לאתר "הפינגטון פוסט" בפברואר השנה לא היטיב עם התאגיד או מנכ"לו טים ארמסטרונג. המניה צללה, הרבעון האחרון הניב הפסד, והגולשים, המפרסמים והאנליסטים לא מתרשמים מהניסיון להפוך את חברת האינטרנט הוותיקה לחברת מדיה.

מנגד, אריאנה הפינגטון, מייסדת אתר החדשות פורץ הדרך (ושנקרא לרוב פשוט "האפ־פו"), לא רק צוחקת כל הדרך אל הבנק עם מיליוני הדולרים שגרפה לכיסה עם מכירת האתר, אלא גם הפכה למלכת המדיה האמריקאית ולפנים החדשות של AOL. כיום, כנשיאת ועורכת "הפינגטון פוסט מדיה גרופ", היא חולשת על 51 אתרים, הכוללים את "הפינגטון פוסט" ואתרי AOL, בהם בלוגים נחשבים כמו טק־קראנץ' הטכנולוגי ואתר החדשות המקומיות Patch. עכשיו משקיעה הפינגטון את מרב מאמציה במיזוג התרבויות של שתי החברות ובהתרחבות בינלאומית.

1,400 עיתונאים

המודל הבעייתי של הפינגטון השיטה: העסקת כותבים ובלוגרים ללא שכר ליאור מורג לכתבה המלאה 

בכנס בנקאי ההשקעות ACG שנערך בבברלי הילס בסוף ספטמבר נשמעה הפינגטון אופטימית למדי והצהירה שלמדה המון על מיזוג תרבויות עסקיות, ובעיקר כיצד לשמור את הדנ"א של הסטארט־אפ הממוזג. "זה לא קרה כשהרשת החברתית מייספייס נרכשה ע"י פוקס", אמרה. "לדעתי הם פשוט טבעו בבירוקרטיה של התאגיד הגדול. לנו היה חשוב לשמור על הגמישות של 'הפינגטון פוסט' והמהירות שבה דברים נעשו. המפתח למיזוג מוצלח הוא השילוב של שתי הישויות, כשהקטנה עדיין שומרת על האופי הייחודי שלה, זה שמשך את הקונה מלכתחילה, ומעלה אותו לגדולה. כשאתה חברה קטנה אתה חייב לעשות את זה בהדרגה, ומשום כך ל־AOL קל הרבה יותר להפוך לחברת מדיה ולהשתמש בכישרונות המערכתיים שהבאנו".

הפינגטון הזכירה שהמנכ"ל ארמסטרונג החליט להפוך את AOL לחברת מדיה עוד לפני המיזוג. "טים היה מדהים בכל מה שנוגע לזירוז ההליך עוד מההתחלה. עוד בפגישה הראשונה במשרדי AOL, באמצע מרץ, לפני שהמיזוג הושלם, טים בדק כמה זמן ייקח להעביר אותנו לקומה החמישית, ונאמר לו שלפחות כמה חודשים. הוא הודיע שצריך להשלים את זה עד סוף מרץ".

"הפינגטון פוסט מדיה גרופ" התמקמה בקומה החמישית בבניין המטה במנהטן. צוותי העריכה והמהנדסים פועלים זה לצד זה, כדי לספק לעורכים את כל התמיכה הדרושה ליצירה מהירה של תכנים. מאז המיזוג שכרה הפינגטון למעלה מ־200 עיתונאים, שהצטרפו אל 1,200 הכתבים שהביאה איתה. היא הרחיבה את המיזוג גם לממד החברתי ואירחה בביתה בניו יורק קבוצות של עובדים, מאות בכל פעם, כדי להתרועע ולהכיר זה את זה באווירה חברתית.

מעודדת הפסקות שינה

הפינגטון, שמצהירה על עצמה כאובססיבית בכל מה שנוגע לשינה, דאגה למסד את מסורת ה־Napron (Nap+Apron), סינרים שאפשר להתקפל ולנמנם בתוכם. "מי שעייף מקבל 20 דקות שינה וקוראים לזה נאפקווסט. בהתחלה היה קשה לאנשי AOL להתרגל לזה, אבל לבסוף שימש הסינר שובר קרח לחיבור התרבויות".

בנוסף שכנעה את ארמסטרונג לרכוש ל־5,000 העובדים בתאגיד סוודרים לחג המולד, בהמשך למסורת שהחלה עם השקת "הפינגטון פוסט", שהעסיק אז חמישה עובדים בלבד. לדבריה, "זה חלק מהתרבות החדשה ומהיכולת לחבר שתי חברות ולאחד את כולם במציאות לא מעונבת". ומה על העצמאות המערכתית ב־AOL? "העמדה שלנו לא קשורה לימין ולשמאל, אלא מתבססת על סיפורים ודיווחים המתארים מה עובר על אמריקה".

הפינגטון, ילידת יוון, הקימה את "הפינגטון פוסט" ב־2005 עם שני שותפים. היא היתה דמות מוכרת במדיה האמריקאית עוד קודם לכן, כבעלת טור, סופרת, כוכבת תוכניות טוק־שואו פוליטיות, וגם כאשתו לשעבר של חבר הקונגרס הרפובליקני מייקל הפינגטון. חייה הפרטיים השפיעו גם על האתרים שהקימה. זה המוקדש לגירושים, למשל, הוא אחד הפופולריים ביותר ברשת הבלוגים שלה, והקדים אף את האתר בנושא נישואים. יוזמת האתר, הבמאית נורה אפרון, אמרה על כך: "נישואים באים והולכים אבל גירושים הם לתמיד".

הסיפור שבין השורות

מאז המיזוג עם AOL השיקה הפינגטון 24 אתרים חדשים בשלל נושאים, שהתווספו לפורטפוליו של AOL, הכולל בין השאר אתרים ותיקים כמו אתר הסרטים Moviefone ושירות המפות Mapquest, שלתוכם התבקשה הפינגטון ליצוק תוכן מערכתי מובהק מעבר למידע השימושי. לפני כמה שבועות התחוללה סערה קטנה סביב הבלוג טק־קראנץ', שנרכש ב־30 מיליון דולר ממייסדו ועורכו מייקל ארינגטון, כאשר ארינגטון עזב את הבלוג בקולות צורמים. "מייקל ארינגטון הוא עורך מצוין שהשיק גם קרן הון סיכון", הסבירה הפינגטון בשלווה. "אני יודעת שהוא ינהל אותה בצורה מדהימה, ולראיה, AOL השקיעה בקרן 10 מיליון דולר. אבל הוא לא יכול למלא את שני התפקידים בו־זמנית".

הפינגטון משוכנעת ש־AOL יכולה להצליח כחברת מדיה, אם תספק דיווח מקצועי עם ערך מוסף. "אנחנו מדווחים על חדשות, אבל עושים את זה בסטייל מסוים ויוצקים לתוכן תחושה של דרמה ועליצות. העורכים שלנו אומנו לכתוב כותרות נהדרות, להשתמש בתמונות נהדרות ולמצוא סיפורים שנחבאים בתוך סיפורים אחרים". הפינגטון מזכירה שביום שדומיניק שטראוס קאהן, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית לשעבר, נעצר בגין אונס, הכותרת ב"הפינטון פוסט" היתה, "OMG IMF" (בתרגום חופשי: "אלוהים אדירים, קרן המטבע הבינלאומית" - נ"נ).

100 מיליון תגובות

במקרה אחר הצהיר הנגיד לשעבר אלן גרינספאן כי אחד האינדיקטורים של מצב הכלכלה הוא מדד מכירת תחתונים לגברים - אם אלה קונים תחתונים, הם מרגישים שמצבה של הכלכלה טוב. לדברי הפינגטון, ההצהרה הזו היתה קבורה עמוק בתוך ראיון ארוך, אך עורכי "האפ־פו" שלפו אותה והצמידו תמונה של דיוויד בקהאם בתחתונים בליווי כותרת משעשעת.

הפינגטון טורחת להזכיר ש"האפ־פו" הוא לא רק יוזמה עיתונאית אלא גם פלטפורמה לבניית קהילה. היא מכנה זאת "הרוטב הסודי" וסבורה שזה סוד הצלחת האתר. "פייסבוק שולטת בקרקע החברתית. אנחנו רוצים לעסוק בכל מה שמעניין אותך ומרגש אותך ויוצרים קהילה עבורך. אנחנו מספקים הפצה לכל אחד שעומד בקריטריונים שלנו ולכל אחד שיש לו מה להציג בכל תחום שהוא. אנשים אוהבים את האינטראקטיביות, כי הם מקבלים פידבק מיידי".

בהקשר זה מזכירה הפינגטון אירוע שבו מוחמד אל־עריאן, יו"ר ענק ההשקעות פימקו, שנוהג לכתוב מאמרים ל"וול סטריט ג'ורנל" ול"ניו יורק טיימס", שלח פוסט לאתר. הפוסט עלה מיד וגרף מאה תגובות בתוך שעה. "עד היום", היא מצהירה בגאווה, "קיבלנו 100 מיליון תגובות. זו נקודת ציון מדהימה".